למה לי לקחת ללב

גונית

New member
למה לי לקחת ללב

שלום רב. רק אתמול מצאתי את הפורום הזה. באתם לי בזמן. אמנם אני קיבוצניקית (קיבוץ שיתופי) ועדיין אין קשר ישיר בין עבודתי (כרגע מאוד חלקית וזו הבעיה)לבין מצבי הכלכלי, אולם הייתי רגילה תמיד לעבוד וליצור ולתת וכדומה. שנים רבות עבדתי בהוראת דרמה ובהנחיית קבוצות דיאלוג. שני הפרקים הללו הסתיימו בפיטורים מתוך צמצום שרירותי.אני באמצע שנות ה50 שלי. קשה לי מאוד להתקיים חברתית ואישית ללא מקורות הבמשמעות הללו. אם לא היה עלי להתפרנס ( הקיבוץ ישתנה בקרוב וייהפך להרבה פחות שיתופי)הייתי עובדת בהתנדבות בתחומים שבהם אני מנוסה ואוהבת. נראה לי שחולשתה העיקרית של הקריירה שלי היא שעברתי די הרבה פעמים ממקום עבודה אחד לשני ולא יצרתי לי בסיס כוח אחד (סטטוס).אני חווה כעת סוג של תחושה שאני לא נחוצה. ניסיתי להתקבל לכמה עבודות ולא התקבלתי. אני מניחה שהרבה בגלל הגיל. למנה ראשונה זה מספיק. אשמח להתייחסויות של מנהל הפורום והמשתתפים. דרך אגב..קראתי כמובן את מרבית המאמריפ באתר להדליק אור בעבודה. תודה מראש. גונית
 
שינוי

האם את מתכוונת שלקחת ללב זה לתת למצוקה להיכנס פנימה ? לפעמים לקיחת אחריות רגשית היא הדרך הקצרה ליציאה בריאה ממשבר. ואני מניח שאת כמו קיבוצניקים לא מעטים מתקשה לעבור לחשיבה במושגי רווח, ו"למכור את עצמך" זה כמעט מילה גסה. מכיר את ההלם שקורה מעבודתי בקהילות קיבוציות ועם משתתפי סדנאות יוצאי קיבוצים, זה קשה לחברה'. ויחד עם זאת אין ברירה - חייבים להבין את התהליך ולהתגייס. מאמין שהמושג אחריות הדדית בא כאן למבחן המציאות ואת תוכלי לקבל עזרה, אם תאמיני שזאת מגיעה לך. ניתן לחולל שינוי סדרי עולם ואמונות בסיסיות, זה פשוט עניין של תהליך עבודה. עבודה פנימית. ולגבי הרקע שלך, אם לימדת והנחית קבוצות אני מאמין שאת יודעת לעשות הרבה, רק צריך לברר לעומק מהן היכולות החבויות פנימה ולהזין אותן מחדש. קשה לתת רצפט אבל מילה אחת - תתחילי היום ! בעלון הקרוב תמצאי טיפ אחד שיוכל אולי לעזור לך - להרשמה שנה של התחלות חדשות בהצלחה, אמיר דרור
 
למעלה