למה לי לקחת ללב?
למה לי לקחת ללב? יש לי דברים חדשים בראש יש לי דימיון שעוזר לפעמים לשכוח... אתן בטח מכירות את השיר הזה. הוא מתנגן לי בראש כל היום, בעקבות שרשור שרץ ביומיים האחרונים בפורום פוריות (אני עוד שם. לא בטיפולים כרגע, אבל חושבת כבר לקפוץ שוב למים הסוערים ההם). הנושא נפיץ - הריון רב עוברים, מישהי שם כתבה שהיא מייחלת לתאומים ואיך אפשר לשכנע את הרופא להחזיר יותר עוברים וכו'. יש שם שרשורים כאלה מדי פעם, וכן, הרבה פעמים זה מעורר ויכוח. לא תמיד אני מתערבת. לא תמיד יש לי כוח. אבל בד"כ כן, קשה לי להתעלם ולא להביא בפני מישהי חסרת ניסיון את העובדות היותר עצובות לגבי הריונות כאלה. ולרוב זה מתקבל בהבנה, לא תמיד בהסכמה, וזה בסדר. אבל הפעם היו שם המון אנרגיות רעות, מעבר לזה שנראה שאיזו "טרולית" מלבה שם את הלהבות (כי על אנשים כאלה באמת אין לי זמן לבזבז), היה שם משהו מזלזל. היו שם טענות שאנחנו (אלה שמתריעות על הסכנות, אלה שעברו על בשרן את האובדן) סתם מגזימות, או סתם מפחידות, או אפילו חצופות בכך שאנחנו מזכירות אובדן הריון בהקשר הזה. לא יודעת למה אני לוקחת את זה ללב, מי שרוצה לחשוב ככה שיהיה לה לבריאות, אבל אני כן, לוקחת ללב. בלילה חלמתי חלום בו יש אמהות שמטיילות בגינה הציבורית עם עגלות תאומים, ואמהות אחרות שמטיילות עם עגלות ריקות... כשקמתי חשבתי לעצמי אילו רק היה דבר כזה באמת היו כולם רואים עד כמה זה נפוץ, בצורה מחרידה, ועד כמה זו לא סתם הפחדה. דרך אגב, אותה אחת שקראה לנו חצופות כתבה בפורום הריון מרובה עוברים שהיא אושפזה בגלל מחיקה משמעותית של צוואר הרחם (ולא, היא עוד לא בשבוע בו כדאי ללדת). העיקר שאנחנו חצופות וסתם מבהילות. סליחה על הכתיבה המבולבלת, פשוט הייתי צריכה "לשפוך". מקווה לחלום חלומות קצת יותר רגועים הלילה. למה לי לקחת ללב - יש לי דברים חדשים בראש, יש לי דמיון שעוזר לפעמים לשכוח. למה לי לקחת ללב - יש לי הרבה לאהוב מראש, יש לי תמיד חברים שעוזרים לשמוח. תן לצעוק, תן ללמוד, תן לצחוק ותן לשמוע. תן לחיות ותן לטעות תן לעצמך לסלוח. פשוט לאהוב. זה מה שרציתי לכתוב - לך עם זה לאט, ואז תוכל פשוט לרוץ מהתחלה. למה לי לקחת ללב - יש לי דברים חדשים בראש, יש לי דמיון שעוזר לפעמים לשכוח.
למה לי לקחת ללב? יש לי דברים חדשים בראש יש לי דימיון שעוזר לפעמים לשכוח... אתן בטח מכירות את השיר הזה. הוא מתנגן לי בראש כל היום, בעקבות שרשור שרץ ביומיים האחרונים בפורום פוריות (אני עוד שם. לא בטיפולים כרגע, אבל חושבת כבר לקפוץ שוב למים הסוערים ההם). הנושא נפיץ - הריון רב עוברים, מישהי שם כתבה שהיא מייחלת לתאומים ואיך אפשר לשכנע את הרופא להחזיר יותר עוברים וכו'. יש שם שרשורים כאלה מדי פעם, וכן, הרבה פעמים זה מעורר ויכוח. לא תמיד אני מתערבת. לא תמיד יש לי כוח. אבל בד"כ כן, קשה לי להתעלם ולא להביא בפני מישהי חסרת ניסיון את העובדות היותר עצובות לגבי הריונות כאלה. ולרוב זה מתקבל בהבנה, לא תמיד בהסכמה, וזה בסדר. אבל הפעם היו שם המון אנרגיות רעות, מעבר לזה שנראה שאיזו "טרולית" מלבה שם את הלהבות (כי על אנשים כאלה באמת אין לי זמן לבזבז), היה שם משהו מזלזל. היו שם טענות שאנחנו (אלה שמתריעות על הסכנות, אלה שעברו על בשרן את האובדן) סתם מגזימות, או סתם מפחידות, או אפילו חצופות בכך שאנחנו מזכירות אובדן הריון בהקשר הזה. לא יודעת למה אני לוקחת את זה ללב, מי שרוצה לחשוב ככה שיהיה לה לבריאות, אבל אני כן, לוקחת ללב. בלילה חלמתי חלום בו יש אמהות שמטיילות בגינה הציבורית עם עגלות תאומים, ואמהות אחרות שמטיילות עם עגלות ריקות... כשקמתי חשבתי לעצמי אילו רק היה דבר כזה באמת היו כולם רואים עד כמה זה נפוץ, בצורה מחרידה, ועד כמה זו לא סתם הפחדה. דרך אגב, אותה אחת שקראה לנו חצופות כתבה בפורום הריון מרובה עוברים שהיא אושפזה בגלל מחיקה משמעותית של צוואר הרחם (ולא, היא עוד לא בשבוע בו כדאי ללדת). העיקר שאנחנו חצופות וסתם מבהילות. סליחה על הכתיבה המבולבלת, פשוט הייתי צריכה "לשפוך". מקווה לחלום חלומות קצת יותר רגועים הלילה. למה לי לקחת ללב - יש לי דברים חדשים בראש, יש לי דמיון שעוזר לפעמים לשכוח. למה לי לקחת ללב - יש לי הרבה לאהוב מראש, יש לי תמיד חברים שעוזרים לשמוח. תן לצעוק, תן ללמוד, תן לצחוק ותן לשמוע. תן לחיות ותן לטעות תן לעצמך לסלוח. פשוט לאהוב. זה מה שרציתי לכתוב - לך עם זה לאט, ואז תוכל פשוט לרוץ מהתחלה. למה לי לקחת ללב - יש לי דברים חדשים בראש, יש לי דמיון שעוזר לפעמים לשכוח.
