אני עומדת מאחורי דבריי
אני כמובן מגיבה אל רק על מה שאני קוראת פה בפורום אלא בכלל ברשת, בשיחות עם חברים, בפייסבוק ובכל מקום שבו אני רואה אנשים שמגיבים בהקלת ראש.
 
תקשיבי, כתבתי על זה פעם כבר, לפני 5 שנים הבן שלי חלה בסרטן, ועבר השתלת מח עצם.
הוא טופל כשנה בשניידר, טיפול הולם וצמוד והכל יופי טופי.
אני שלטתי בפרוטוקול הטיפולים שלו ברמה כזו, של איכל שום דבר לחמוק מעיניי.
ידעתי בכל שניה מה קורה איתו.
יום אחד הגעתי להחליף את אבא שלו במשמרת שלי (גם במשמרות ל אשלי תמיד פיקחתי מול אבא שלו על מה קורה איתו), ואיך שנכנסתי באו לתת לו טיפול, ואני כרגיל בודקת את השקיות של האינפוזיה ומגלה שהאחות בטעות עמדה לתת לו תרופה שהוא אלרגי אליה ואסור לו שתכנס לגוף, כי במצבו זו תרופהמסכנת חיים.
היו שם בשניידר המון הורים שהיו יושבים רגל על רגל, השאירו לצוות הרפואי את הטיפול, לא ידעו משום דבר וכלום, וסמכו על המזל שלהם עם חיי הילדים שלהם, לא אני.
אז אני שוב אומרת, הורה שרוצה לוודא שהילד שלו יחיה, מה אני אומר לך, יעשה כל שביכולתו, ושים לב למה שאמרתי, אל אמרתי שאני כל יכול, אבל אני אעשה כל שביכולת כדי למנוע מילדי פגע, ואיך לאמר בעדינות, ההורים האלה, לא עשו כל שביכולתם על מנת למנוע פגע מילדיהם.
הם נוהגים בילדים שלהם בצורה מקלת ראש, וכמו שאמרו מומחים רבים לפני, מרבית האוכלוסיה יודעת בכל שניה נתונה איפה הסלולרי שלה, אבל מרבית הזמן אל יודעת המ קורה עם הילדים שלה.
 
אין סיכוי שילד שלי יישכח לשעה, שלא לדבר על 5 שעות, בשום מקום שהוא על ידי, נקודה.