זה חלק מהשיקולים לגבי המיקום
(ואם זה לא היה ברור - ) אני מסכים איתך שההחלטה מורכבת, ולכן לא סביר שמישהו יהיה אדיש לסוגיה לחלוטין. בכל מקרה, שאלת המוסד ורמת הלימודים היא בעיניי השאלה הפחות חשובה, לפחות כאשר מדובר בשתי הפקולטות למשפטים של העברית ואת"א. ים, אגב, זה שיקול חשוב בהרבה
(אבל אצלי הלחות התל אביבית הכריעה בעד ירושלים).
(ואם זה לא היה ברור - ) אני מסכים איתך שההחלטה מורכבת, ולכן לא סביר שמישהו יהיה אדיש לסוגיה לחלוטין. בכל מקרה, שאלת המוסד ורמת הלימודים היא בעיניי השאלה הפחות חשובה, לפחות כאשר מדובר בשתי הפקולטות למשפטים של העברית ואת"א. ים, אגב, זה שיקול חשוב בהרבה
מבחינה אקדמית, אני באמת ובתמים מאמין שאוניברסיטת ת"א היא ה-מקום ללמוד בו משפטים. יש כאן את הסגל הכי רציני ואת הרמה הכי גבוהה, ומי שאוהב את המקצוע ומוכן להשקיע מעצמו יוציא מכאן את התואר הכי טוב שאפשר בארצנו הקטנטונת. זה על פני השטח. עכשיו, בהמשך לדברים שנאמרו כבר: 1. נכון, המסלול קטן יחסית. ונכון, זה עובד לשני הכיוונים - או שכולם חברים טובים, או שכולם אויבים בדם, או שחצי-חצי (כמו בשנה שלי). לגבי היחס מהסטודנטים האחרים, אני חייב לומר שמנסיוני אין במשפטים את "סטיגמת העתודאים" שקיימת בפקולטאות אחרות, ומי שרוצה משתלב בקלות עם שאר הסטודנטים, על כל המשתמע מכך. אמנם אומרים (ודי בצדק) שהפקולטה מנוכרת, אבל זה נכון רק במובן שאין "הווי אקדמי" כמו במקומות אחרים. זה לא אומר שאין חיי חברה ושאי אפשר לצאת וכאלה. בכל זאת, תל-אביב. 2. מבחינת ההתמחות - העובדה שאתה לא צריך לדאוג ביחס להתמחות משך כל הלימודים זה הבונוס הכי גדול של עתודה למשפטים. אין ראיונות, אין לחץ אטומי בזמן. מצד שני, בעוד שהרבה מהסטודנטים משקיעים את עיקר המאמץ בשנה אל"ף (ההתמחויות השוות נסגרות עד אמצע שנה ב'), אתה צריך להמשיך ולהשקיע משך כל התואר, כי השיבוץ שלך ייעשה על סמך כל הציונים שלך. אי אפשר להתחיל לזרוק זין בשנה ג'. חסרון נוסף, לטעמי, הוא העובדה שמגוון "ההתמחויות" בצבא הוא מוגבל, במיוחד בתחום הכלכלי-מסחרי. 3. מבחינת השיבוץ - אמנם שמעתי, וכנראה זה נכון, שהעתודאים למשפטים הם הלקוחות הכי מרוצים של מנגנון השיבוץ הצבאי - אבל צריך לזכור שעדיין מדובר בצבא, שתחומי העיסוק שלו מאוד ממוקדים. במשפטים, כמו בתחומים אחרים ואולי אפילו יותר, צריך להיות כל הזמן מחוברים להתפתחויות. קשה מאוד "לחזור" לתחום אחרי שלא נגעת בו כמה שנים. כך שאם השיבוץ בצבא לא תואם את השאיפות המקצועיות שלך, אתה בבעיה. ומצד שני, כפי שכבר שמעתי, מי שהתקבל ליחידות היותר יוקרתיות בפרקליטות (דבל"א ויעח"ק) לא התקשה להשתלב בשוק האזרחי גם בתחומים אחרים: אלו נחשבים מקומות עבודה רציניים, וזה פקטור חשוב בכל משרד עורכי דין שתנסה ללכת אליו. ולסיכום - נימה אישית: החזרה שלי לשירות גורמת לי כאבי בטן קשים מאוד בחודשים האחרונים. למרות שהשיבוץ עצמו פחות מפחיד אותי, עצם הצורך לקחת עכשיו "הפסקה" של 6 שנים ממה שאני עושה מאוד מדאיג. זה אולי לא סוף העולם, אבל מנקודת מבטי הנוכחית זה מחיר גבוה מדי לשלם בעבור דחיית שירות של שלוש שנים. המלצתי הכנה בשבילך - גם אם אתה סגור במאה אחוז על זה שאתה רוצה להיות משפטן - קח את הזמן ותעשה צבא "רגיל". האוניברסיטה לא בורחת לשומקום.