למה לא הולך לי?

[נץ חלב]

למה לא הולך לי?

שאלה קטנה, ממש קטנטונת: למה לא הולך לי בחיים? ועוד שאלה קטנטונת: האם לשים פס על החיים או להניח להם לשים עליי פס עוד ועוד בלי שאלות ובלי טענות ומענות (בינתיים כבר כולי מקווקוות). ושאלה אחרונה, בינתיים (והתשובה המתבקשת על שאלותיי הקודמות היא לא שאני נודניקית, יש בטח סיבות טובות יותר): האם זה עושה משהו לעולם ולריבון העולם שאני צועקת וזועקת מנהמת לבי, לפעמים בתחינה, לפעמים בהתרסה ובהתמרמרות ואפילו בקריאת תגר? ואם זה עושה משהו, זה עושה לי טוב או רע?

 

[גלי®]

הגישה , מתוקה , הגישה ....אם את

את התשובות לשאלות המהותיות של החיים , בפורומים ב"תפוז" , משהו באמת התפקשש לך בחיים ...

אבל זה בסדר , את יכולה להרגע , תמיד יש מישהו ששקוע בבוץ עמוק יותר ממך ....

 

[נץ חלב]

תודה על הניחום

אם כי צרת רבים נחמת...?

 

[קישקשתא ונועם]

למה זאת שאלה

ממש קשה ואין לי מספיק מידע כדי לענות עליה. מה אני יכולה לומר זו עצה שנשמעת כמו סיסמא או קלישאה אבל היא הכי נכונה בעולם, ואולי היא תעשה לך קצת סדר בחיים. חשוב לדעת על מה להאבק ומה לעזוב כי אי אפשר לשנות (choose your battles). אולי את לא מצליחה כי את לא ממוקדת ויורה לכל הכיוונים? תבחרי תחום שבו את רוצה להשיג משהו. תגדירי משהו - יעד - קטן שיהווה הצלחה. דוגמאות? בבקשה: - יום בלי עוגות לדיאטה - מבחן אחד שתלמדי אליו כמו שצריך ותצליחי (לא, לא את זה שלא למדת את החומר מתחילת השנה) - פעם אחת שבמקום לריב (עם ההורים/ חבר/ חברה/ שכן/ כלב/ סבתא/ נהג אוטובוס/ איש במכולת מחקי את המיותר) תחייכי ותצאי עם ידך על העליונה רק כי את טובה יותר משהו... לכי בצעדים קטנים לקראת היעד - בימים, בשעות, בציון אחד יותר, ב10 ש"ח פחות

הצלחת? יופי, בואי נמשיך ליעד/לצעד הבא. ולגבי השאלה האחרונה, אני לא מאמינה בריבון או כוח עליון. אני מאמינה בכוח שלנו. וכן, זה עושה משהו. זה מבזבז את האנרגיות שלך. זה לא קל ללמוד להשתמש בהן נכון, אבל אולי כדאי להתחיל.

קישה

 

[moonkiss]

נץ חלב וקישה- בוקר טוב!

טוב אז קודם כל אני אפתח ואומר שבשעת בוקר מוקדמת זו... קראתי את מה שנץ כתבה והופתעתי... למה הופתעתי? כי לא זכרתי שכתבתי דבר כזה! ואז היסתכלתי שוב בשם שכתב את זה וראיתי שזו נץ... למרות שאלו הרגשות שלי! אז נץ- רק שתדעי- את לא לבד! ולך קישה: קראתי את דברייך...והם נכונים אבל אים מה שהיא מתארת דומה למה שאני עוברת אז אני יכולה לומר לך שליפעמים קשה מאוד להציב כאלה מטרות ולהשיג אותן כשאין מי שיהיה ליד ויעודד...(ותתקנו אותי אים אני טועה), גם אים אלה מטרות נורא קטנות שניראות פשוטות לכל אדם אחר... אז בכל אופן, נץ- תיתעודדי, בסופו של דבר גם את תגלי את היעוד שלך בחיים החיים ארוכים(אים זה מעודד...) ואת עוד בטח צעירה! (בת כמה את?) וקישה, תודה על העידוד- זה עוזר לדעת שמישהו מגיב ומנסה לעזור! (((((->))))))) MOONKISS

 

[shonshon5]

תוספת נוספת - לנץ, מונקיס וקיש...

שני משפטים - כי חייב לצאת: נא עיינו בפורום חדש יחסית בתפוז, יכול להביא כמה רעיונות חיוביים. הכיוון שקישה מציעה הוא אכן דרך התמודדות נאותה למצבים בהם התחושה היא של כשלון טוטאלי, כאילו כל העולם על כתפינו, וכל האניות טבעו לנו.. כאמור, הייתי מרחיב מאד, אך חייב לנטוש את הספינה. יום טוב, בינתיים. אבי

 

[נץ חלב]

למגיבים תודה, ואכן יש צדק בדבריכם,

ולמען האמת אני מודעת לגישה הזאת, עד כדי כך, למשל, שבגיל 20 בערך תהיתי אם אצליח להתקבל לאוניברסיטה ונרשמתי בדחף הרפתקני. התקבלתי ואז תהיתי אם אצליח לסיים את הלימודים, למרות שהתחת שלי, סליחה, לא נועד לישיבה ארוכה, אבל איכשהו סיימתי (כמעט בהצטיינות, אבל האמת היא שמתחת להצטיינות זה לא ממש נחשב). אז הצלחתי יחסית. ופעם הצבתי לי מטרה פרועה לקנות איזו חורבה לשים בה את הראש, ובאמת קניתי, אבל הבעיה שאני תקועה בחורבה הזאת כבר שנים רבות וסובלת מתת תנאים ומתנחמת רק בעובדה שאני לא צריכה לישון על ספסל בחוץ. טוב, אני לא מזלזלת בהצלחות קטנות, אבל אני ממש שואפת להצלחות יותר משמעותיות ושם אני נתקעת, בייחוד ככל שההצלחה תלויה במישהו אחר, למשל מישהו שיחלץ אותי מהעבודה שלי שנופלת בכמה דרגות של כישורים נדרשים ושכר ממה שלדעתי מגיע לי לאור רמת ההשכלה וההכשרה וגם הכישרון שלי, סליחה אם אני נשמעת יהירה, אבל באמת טרחתי והשקעתי רבות בתחום שלי ואנשים הרבה פחות מוכשרים ממני מחזיקים במשרות בכירות הרבה הרבה יותר ומרוויחים הרבה הרבה יותר, בזמן שאני עובדת בשביל 30 שקל לשעה (עם תואר אקדמי ולימודי המשך בתחום שלי). אני קוראת סיפורים של מצליחנים למיניהם ומשתגעת. איכשהו הדרכים נפתחות לפניהם כמו מאליהם והם צועדים מעדנות בדרך המלך מהצלחה להצלחה ואני צריכה לאכול חצץ בכל קטע דרך שאני צועדת בה. אז הבעיות הכי בוערות שלי עכשיו הן איך להתקדם בעבודה ובשכר, כשבמקום עבודתי הכישורים כמעט חסרי ערך (כי הבינוניות מקודשת כאן ואין פרגון ואין עידוד ואין כמעט סיכוי לקידום) ואחרי שאכלתי תקופות אבטלה ארוכות שהביאו אותי לפחות מפת לחם (שגם אותה קניתי בהלוואה), אני דבקה במעט שיש במקום לנסות לצוד ציפורים על העץ, שהרי כבר למדתי שהעץ הוא גבוה והציפורים עפות. ועוד בעיה: חיים אישיים. בקטע הזה אני כישלון מוחץ. בלי בן זוג כמעט כל הזמן (אני כבר בת 40 ומעלה...), כמעט בלי חיי חברה. טוב, אני קצת עוקצנית, קצת תוקפנית, קצת מכוערת וכו´. אבל שמתי לב שיש הרבה כמוני ובכל זאת המזל (?) מאיר להן פנים ויש להן חיים. אז למה לא הולך דווקא לי או איך זה שלי דווקא לא הולך?

 

[shonshon5]

נץ, להלן רעיון.....

ב"תפוז" מתקיים פורום גרפולוגיה, מנהלת אותו מיכל בן-טובים, גרפולוגית דור שני, אישיות גדולה מהחיים, לצידה משתתפים פעילים גרפולוגים מקצועיים וגם חובבים. מנוכחות כמעט יום יומית שם - זהו הפורום המועדף עלי מכולם - אני יכול להעיד על הצלחות רבות באבחון מצבו של האדם והצעות לגבי דרכו המקצועית, האישית וכדומה. מאד מאד ממליץ לך לנסות - כנסי לפורום, נמצא ברשימה תחת אשכול כלכלה ועסקים, שלחי צילום סרוק של כתב ידך לפי ההוראות, ותופתעי (כמוני) עד כמה מדע זה עשוי לסייע לאדם להכיר את עצמו, כישוריו ומגבלותיו, ואף לתת כיוון לדרך. שווה ניסיון, באמת. אבי