"למה כל הזמן..."

"למה כל הזמן..."

זה מה שאהרון אמר אתמול ומי יודע למה הוא התכוון אתמול היה יום טוב, הוא אפילו אמר לפסנג שהוא אוהב אותה אך היתה לו קיבה קצת רכה וזה כנראה מציק לו כי בבוקר מצאו אותו על הריצפה, מזכיר לי את סיפורי ענתי עם אמא מרוחה ב... הוא כנראה הצליח להשתחל מתחת לשמיכה שהוא קשור אליה במיטה וכנראה בכל הכוח התרומם והפך את המיטה על הצד את כל מה שהיה תלוי מעל המיטה שלו, תמונות ולוח שעם נוסף, הוא העיף וקצת חיבל היתה לי הרגשה איומה כשנכנסתי לחדר וראיתי רק את התמונות, עדות למה שהיה שם כל היום המשיך להסתובב למרות שהיה עייף והוא חזר שוב לתפוס ידיים די חזק, בקיצור לא רגוע נקווה שמחר הרופא יחליט מה לתת לו להרגעה ואני?? אני עוד בכיתי לעצמי למה אי אפשר לקחת אותו הביתה???? סתם מחשבות לא לעניין הוא כמעט לא מדבר אך נראה שכן מבין מה קורה סביבו הבן הגדול היה היום ואמר שאבא ממשיך להלחם ולא מוותר. קשה לראות אותו כך
 

טילי66

New member
טובה חברתי היקרה

אני מרגישה שאת מדברת מתוך גרוני וליבי כמה אני מבינה אותך בוכה יחד איתך אך למה זה עוזר זה רק מתיש אותנו ואיך את תמיד אומרת צריך כוח ואורך רוח גם לילדינו חייבים לאזן את אההרון תרופתית אוהבת מזדהה ודואגת.אתמול קיבלתי זריקה בברך הגעתי למצב בילתי ניסבל אך כרגיל גם היום יוצאים לדרך אחרי הרבה מאוד זמן אתמול היתה לו הברקה ואמר"איזה אישה יש לי"ואז פרץ בבכי ואני הגיבורה מלטפת ותאפקת כמה טוב שבאוטובוס אפשר להתפרק.טובה המשיכי להיות עמוד השדרה של ילדייך למדתי ממך הרבה אוהבת מחבקת מתגעגעת תמי
 
תמי , את תמיד במחשבותיי

מרגישה נורא שאני לא מתקשרת אלייך אך האנרגיות שלי נגמרות בערב, הלכתי קצת להורים וכמעט נרדמתי ואז אני חוזרת לראות קצת TV ולשכוח ולא לחשוב, במיוחד אתמול שהשפיע עליי מאד נרדמתי ומאוחר התעוררתי ונזכרתי שאפילו לא דיברתי עם ניצה... הבוקר דיברתי עם האח במחלקה שלו שסיפר לי שבלילה הוא נכנס כל פעם לבדוק מה שקורה ומצא אותו שוב עומד על המיטה לאחר שקרע את השרוכים של השמיכה העליונה שמו לו משהו עם קשירה חזקה יותר, תכף אתקשר לפסנג לבדוק מה מצבו הבוקר מקווה שהרופא יטפל בנושא התרופתי להרגיע אותו כמה מרגש מה שארי אמר לך וגם אפילו בכה , כמה שהוא מבין, מדהים אצלי הבכי מגיע בלילה במיטה, אז הזמן למחשבות שנדחקו הצידה כל היום מאחלת לך שהזריקה תעזור ותקל עלייך את ההליכה והכאבים אוהבת מאד, נשיקות, טובה
 

zs1957

New member
טובה חברתי היקרה שולחת לך חיבוק ענק

מקווה שהרופא יאזן לאהרון את התרופות והוא יהיה יותר רגוע . משמח לשמוע שהוא אמר שני משפטים. זה אומר שהיה לו יום טוב. הלוואי שיהיו עוד ימים רבים כאלה. אהרון נמצא במקום מצוין ,הטיפול מקצועי וטוב, הצוות נפלא , היחס מעולה.הוא מקבל חום ואהבה. הוא נלחם ולא מוותר הוא מביע זאת בתפיסת הידיים החזקה כלפייך וכלפי פסאנג. זה סוג של תקשורת שלו עם העולם החיצון היות והוא לא מדבר. לא קל לראות את ההתדרדרות ,זה שובר אותך נפשית אבל ,את חזקה ותמשיכי בשגרה כי אין ברירה, החיים נמשכים ולא נפסקים בגלל המחלה של יקרינו. יש ילדים, נכדים, הורים , אח,משפחה מורחבת וחברים, כולם רוצים את חברתך ומקווים שיהיה לך קל במסע הארוך בממלכת האלצהיימר . שולחת לך חיבוק ענק ונשיקות זהבה
 
זהבה יקרה , את צודקת

גם אני חושבת שזו התקשרות שלו כי כשאני מגיעה הוא תופס לי חזק את הידיים ומועך אותן, די כואב אך מצליחים לצאת מזה מה הוא מנסה להגיד?? הבן שלי אומר , אבא נלחם, אבא רוצה לצאת החוצה ולצעוד בחוץ במרחב, הוא חושב האם ניתן להוציא אותו לטיול בפארק? אך אני חושבת שעדיין לא הגיע למצב בו נוכל בוודאות להכניס אותו לרכב וגם בחזרה הלואי שנוכל לעשות זאת מקווה לבוא אלייך הערב עם פסנג נשיקות ויום נפלא, אוהבת, טובה
 
הלוואי והייתי יכולה לעזור יותר

מעזרה וירטואלית וטלפונית. חוץ מלשלוח לך חיבוק ענק, אין לי הרבה מה להוסיף, נדבר בערב באריכות מבטיחה להתקשר, ולא לשקוע בפרויקט ה.... אוהבת ניצה.
 

hregev10

New member
טובה'לה כל כך צר לי עליך ועל מה שאת עובר

התכוונתי: ועל מה שאת עוברת, זה מזכיר לי נשכחות, אם את זוכרת כשבאתן אלי הביתה עוד כשמיכאל היה בבית על מנת להושיט לי עזרה לנשמתי הכואבת, עברתי ימים קשים ולצערי גם את עוברת עכשיו דברים קשים אם כי בסיטואציות שונות אבל הקושי הוא קושי וההתמודדות קשה מאד, אחרי הכל עברנו בחברת יקירינו תקופה רצינית בחיים שלנו, אין לי מלים על מנת לעודד אותך חוץ מהנסיון שאני עברתי, כיום די מלאתי לי את הזמן וסידרתי לי כמעט כל יום משהו אחר ואני עסוקה כמעט כל השבוע. ביום שלישי וחמישי יש לי חוגים (חשדיבה חיובית ודמיון מודרך וגם התעמלות בשיטת פלדנקרייז) ביום רביעי יש הנחיה לאלמנים ואלמנות חדשים בביטוח לאומי - גם זה דבר שווה, חוץ מזה עדיין אני בטיפולי שיניים וכמעט גומרת. צריך גם להקדיש קצת זמן לבתי הירושלמית וגם היא באה אלי כמעט כל שבת, אני מקוה למצוא קצת זמן לאנשי כפר-סבא, אני כבר מתגעגעת, אז להתראות בקרוב ואם את יכולה אז שמרי על קשר. בבשורות טובות חני
 

hregev10

New member
תמי יקירתי ../images/Emo24.gif

שמעתי בכאב את שאת עוברת עם ארי וכמובן עם הברך שלך, אני מכירה את הזריקות האלה , קיבלתי די הרבה עם כאבי המפרקים שלי , בפרקי האצבעות של הידיים ובכתף, מסתבר שהמחלה שתפסה אותי תמשיך איתי כל חיי, אני מקוה שלא תחמיר, יש לי כאבים במפרק היד השמאלית ובגב כף הרגל הימנית, בינתיים זה מספיק לי , אני מקבלת כדורים למנוע את החמרת המחלה וזה מה שישש לעשות בשלב זה, בשבוע שעבר היו לי סחרחורות ונפלתי בעת הישיבה בשירותים, זה נמשך יותר מידי זמן אז הרופאה המשפחתית שלנו הפנתה אותי לחדר מיון ובדקו לי באזניים והופיני לנוירולוג, בסוף נקבע שזה כנראה ורטיגו ויכול להיות שזה ויראלי . חשבתי שאקפוץ השבוע לגבעתיים אבל לצערי אני לא מספיקה, אתמול הייתי בירושלים והנה נגמר לו השבוע, בסוף השבוע הבא יש בר-מצווה לנכד של אחי (הבן של שרון) אז אני מקוה שאספיק לפני כן להגיע גם אליך, אז בינתיים שמרי על עצמך , הרבה בריאות והלואי שיהיה לך קל עם אישך ותוכלי לחשוב גם על עצמך ובריאותך. להתראות חני
 

טילי66

New member
חני יקירתי

אשמח מאוד לראות אותך כשצלצלתי אילך סיפרת לי כל מה שעבר עליך בדיוק ביתך היתה אצלך.מזל טוב לשרון .תרגישי טוב בשורות טובות.תמי
 
חנילה כל הכבוד

כמה אני שמחה בשבילך שהצלחת למלא אלך את הימים בפעילויות מספקות כמו ספורט ועוד, ממש מצויין מקווה שתרגישי טוב ותמשיכי רק כך בבריאות טובה ונחת מהנכדים כמובן מחכים לראותך כמובן בכפר סבא הבוקר לאהרון לא היה חום אך הוא מאד חלש וישן הרבה בגלל האנטיביוטיקה מקווה שמחר יהיה טוב יותר אוהבת, שבת שלום, טובה
 

טילי66

New member
טובה חברתי

אנא דברי איתי אני לא יודעת מתי את בבית אני חשה כואבת מזדהה ובכל זאת רוצה להחליף איתך כמה מילים אפילו שלא תמיד את במוזה לשיחה מבין צדיק קחי בחשבון שאנחנו במנהרת האלצייהמר לאן זה יוביל ומה עוד מצפה לנו לא יודעים כל יום הפתעות חדשות אתמול שוב טעמתי אלימות מהי היום יום חדש.מקווה לטוב אני יודעת שזה לא הוא אלא המחלה הארורה שמכתיבה התנהגויות כואבות.טובה אני יודעת למה את זקוקה בימים קשים אלה אבל אני פה ואת שם בגדול אני איתך ביום ובלילה.אוהבת מחבקת ומחזקת תמי
 

ענתי44

New member
../images/Emo24.gif מקווה שאהרון התאושש כבר

גם אני חושבת שהוא לוחם, ושאלו הדרכים שלו ליצור איתכם קשר. מאחלת לך סוף שבוע מקסים
 
../images/Emo24.gifטובה'לה היקרה אם תראי מה הולך אצל

ישראל בבית האבות לא תרצי לבוא בכלל, אני אחרי הצוהריים נסגרת עם הבן וישראל בחדר לאחר שמורידים אותם מהמיטה לכסא הגלגלים מאכילה אותם בחדר ולא מעיזה להוציא אותם בחדר אוכל עם כולם למה?
אז כך: אישה אחת צועקת די ,די,די, כל דקה ללא הפסק
השניה ממולה מכה על ראשה בגלל שזה מעצבן אותה
הבחור בשולחן הסופי צועק ,נו ,נו ,יאלה בואי ,כמובן שאף אחד לא יודע למי הוא מתכוון וגם הוא לא יודע,כשאמר כך צחקתי כי הייתי לידו ואז הוא אומר לי למה את צוחקת השבתי לו בגלל שאתה חמוד וחתיך ואז הוא נרגע ואמר יופי יופי,וחייך(חולה אלצהיימר היה מנהל עבודה)
קשיש אחר מזיז חזק ברעש את השולחן הצמוד לכסא הגלגלים כל הזמן האישה הרביעית מדברת לעצמה נון סטופ ללא הפסקה
האישה החמישית מוציאה את הלשון הארוכה החוצה כמו הכלב ממש כך ולא מכניסה אותה פנימה לפה ממש מדהים
וואלה בית משוגעים, סליחה על הביטוי ממש מסכנים ,לאן הגיעו ?לראות והלב כואב וניצבט ,
מה לעשות מתוקה כאלו החיים יום אהרון יהיה על הרצפה עם המיטה ויום על המיטה מעל הריצפה החולים אוכלים אותה ואנחנו נאכלים מבפנים זהו חמודה ממשיכים עם החיים בכל מצב זה מה יש,פעם בוכים פעם צוחקים בשורות טובות
 
ככה...

לכן אבי טוען שהוא נמצא בקן הקוקיה..... וגם לי לקח זמן עש שהתרגלתי.... כמה שאני מבינה על מה מדובר....
 

zs1957

New member
לטובה , אריאלה תמי,ונילי

לא משעמם בכלל בבתי האבות. יש להם חיים משלהם. כל הבא לבקר את יקירו צופה מן הצד ורואה איך החיים שלהם מתנהלים בקצב שלהם., בסגנון שלהם, בשפה שלהם.. בצד המקרים העצובים שאריאלה מספרת יש גם צד אחר של צחוקים, חיוכים,והרבה סיפורים מצחיקים. בשבוע שעבר בקרתי את אהרון עם טובה. המקום שהוא נמצא נראה כמו צימר.הצוות נפלא מטפל במסירות, ללא לאות,יש פעילות,יש מוסיקה נעימה המנעימה את זמנם של החולים ומשפרת את מצב רוחם.החדרים נקיים ומסודרים החצר גדולה יש בעלי חיים, פרחים ועצים.מקום פסטוראלי ושקט ,מטופח ,יש בו אווירה של בית עם חיי חברה.ארוחות דשנות ובריאות, המזון טרי ומבושל במקום. צריך להסתכל על חצי הכוס המלאה וטוב שיש לנו בתי הורים המטפלים בחולים שלנו באהבה בחום ובמסירות בשורות טובות, שבת שלום זהבה
 

ענתי44

New member
זהבה יקירה, ריגשת אותי בדבריך../images/Emo23.gif

כשהשתחררתי מבית חולים, אחרי הניתוח, ביקשתי ישר לראות את אמא. קיבלתי שוק כשנכנסתי ומצאתי אותה שם, יושבת בין קקטוסים למיניהם. וכמו שאריאלה הטיבה לתאר, זה כנראה המצב בכל מחלקות הסיעוד השונות בתבל. אט אט ההיא עם הלשון בחוץ, הפכה ל.... ( לאאנקוב בשמות ) הבת של האישה שכמוני באה המון לסעוד את אמא שלה, וידעתי שלהיא הצועקת, שכבר קיבלה שם וחיים והפכה יקרה לליבי, צריך לתת את הכף כי היא רוצה לאכול את הג'לי. הגורל המשותף הופך את כולם למשפחה. דרורה תמיד אומרת שכל פתרון שבחרנו ליקירנו הוא לא הטוב ביותר אלא הרע במיעוטו וזה נכון. לכל פתרון יש את החיובי והשלילי. גם לבית אבות. אבל ממה שראיתי בשהות של אמא שם, מטפלים הייטב ביקירנו. העובדים הסיעודיים עובדים עבודת פרך סזיפית ושוחקת, עבודה קשה ולא פעם מתסכלת. והתנאים והשכר מינימום הכרחי. ובכל זאת, רוב העובדים שם באים עם המון מסירות ואהבה ועושים עבודה נהדרת. ראיתי עובדים שהגיעו ביום חופשי לטייל עם קשישה שמשפחתה לא מגיעה, ראיתי עובדים שהגיעו עם כאבי ברכיים, ראיתי עובדת שבכתה עם מטופלת ועובדות שמפצירות ובסבלנות מאכילות את מסרבי האכילה מתוך דאגת אמת. יש להם פעילויות נהדרות, כמו ליטוף חיות, עבודות יד או שירה בציבור. אני מאחלת לכולנו ולמשפחות והמכרים שלנו להזדקן בבריאות וצלילות ועם איכות חיים נסבלת ושלא יגיעו למצב הזה אבל, לאלו שלא שפר גורלם והם תשושים ואינם מסוגלים לטפל בעצמם, בית אבות הוא מקום , שבדרך כלל, מהווה פתרון מכובד שנותן, ברוב המקרים מענה לצורכי הקשיש ומשפחתו. שבת שלום
 
אריאלוש, כנ"ל אצלנו

יש הצועקים, יש המכים, יש שעושים סתם באלאגן אבל הרוב נחמדים ושקטים ויש כאלה שכלל לא ברור אם הם חולים או לא בקיצור, מתררגלים לראות את הכל , רק לפעמים ברגעים רציונליים אני שואלת את עצמי שם איך זה שאני כבר התרגלתי למראות האלה ואז פתאם הכל נראה לי נורא ויש לי חשק לברוח משם. מאחלת לך שהמסירות שלך לשניהם תביא לרפואה שלמה ומהירה לאליעזר חיים שלך ושישראל אף פעם לא יסבול אוהבת, שבת שלום, טובה
 
למעלה