למה חניכה?

[m_katzmann]

למה חניכה?../images/Emo35.gif

שלום לכם, נפל לידי ספר על רייקי ויש לי הרבה שאלות אולי כאן יוכל לעזור לי להגיע אל התשובות? קודם כל אני לא מבינה מהם המשפטים האלה. הם ממש מפריעים לי. למה רק היום?למה רק היום לא אכעס?ומה עם מחר? ולמה הנתק הזה בין היום למחר? ובכלל למה לא לכעוס, למה לא להוציא רגשות החוצה למה לבקש מהתת מודע להפנים את הכעס, לשים מסכה???? ומה כל הקטע של החניכה? אולי זה מתאים לתרבות היפנית, אבל כאשר זה נעשה כאן ועכשיו זה נראה לי מאוד משונה. מה אין כאן קצת אמונה ביכולתו של כל אדם להגיע לנקיון הגוף והנפש? להרגשה של אחידות? ליכולת שלו להרגיש את האחר?לתת לאחר? את כל השאלות האלה אני שואלת כי אני באמת רוצה להבין, לא בגלל שאני מתנגדת לרייקי, ההיפך הוא הנכון.

מאיה

 

[אוריאל מעוז]

אשתדל לענות כפי הבנתי

שלום מאיה, הארה לפני התשובה: למה את מציינת את המשפט "את כל השאלות...לא בגלל שאני מתנגדת..." למה את מסיימת את הודעתך בהתנצלות? זאת זכותך לשאול שאלות, גם אם את בעד/נגד/רוצה/לא רוצה/אוהבת/שונאת/הוסיפי/הסירי את המיותר/החסר מבלי להתנצל על כך. ונעבור לתשובה: רק היום...ולא מחר. אמר מישהו חכם: העבר הוא סובייקטיבי, העתיד ניתן לשינוי, נותר רק ההווה. ועוד בגמרא מסכת סנהדרין דף ק´ עמוד ב´ נאמר על הדאגה: אל תצר צרת מחר כי לא תדע מה ילד יום, שמא למחר איננו, ונמצא מצטער על עולם שאינו שלו. אם תמיד נדאג ליום המחר, לא ננצל היטב את היום. אולי מחר לא נהיה כאן וסתם דאגנו על משהו שבכלל לא הגענו אליו. לכן המשפט הוא רק היום, מה עוד שמחר בבוקר המשפט עדיין יהיה אקוטאלי - רק היום וכך בכל יום ויום. ונגיד שאומר לך לבצע משהו מהיום לאורך כל חייך - זה עלול להיות מרתיע ואף לגרום לרפיון ידיים אם תכשלי אולם אם אומר לך רק היום - יש סבירות שתנסי ואם לא תצליחי יש עדיין יום חדש להתחיל מחדש - רק היום. ולמה לא לכעוס? מסכת אבות פרק ב´ משנה י´ : ואל תהי נוח לכעוס. קהלת פרק ז´ פסוק ט´ : אל תבהל ברוחך לכעוס, כי כעס בחיק כסילים ינוח. מסכת נדרים כ"ב: כל הכועס, כל מיני פורענויות של גהינום שולטין בו... ועוד: כל הכועס אין שכינה חשובה כנגדו ומשכח תלמודו ומוסיף טיפשות וידוע כי עוונותיו מרובים מזכויותיו. משלי פרק כט´ פסוק כב´: ובעל חימה - רב פשע. מסכת שבת ק"ה: המקרע את בגדיו והמפזר מעותיו והמשבר כלים בחמתו יהא בעיניך כעובד עבודה זרה. מסכת פסחים ס"ו: כל הכועס, אם חכם הוא חכמתו מסתלקת ממנו. ובזוהר הקדוש פרשת תצווה סעיף נ"ה: כל הכועס מחליף את נשמתו הקדושה בסיטרא אחרא (בכוח האחר כלומר השטן). חכמנו זיכרונם לברכה ראו בכעס מידה רעה שיש להתרחק ממנה והפליגו בתיאורים על ההשלכות של מידה זו. שיפטי בעצמך, האם כך את רוצה לחיות? את נמצאת במקום בו נמצאות מחשבותיך. ודאי שמחשבותיך נמצאות במקום בו את רוצה להיות! (רבי נחמן) למה לבקש מהתת מודע להפנים את הכעס ולא לתת לו לצאת החוצה? ההבדל בין החכם לנבון הוא שהחכם לא נכנס למצבים שהנבון יודע לצאת מהם. רק היום ארפא מהכעס - הוא בדיוק החכמה, לא לתת לכעס להכנס בתחילה ואם נכנס ישנם דרכים רבות להוציאו בדרכי נועם, בשיחה ולא בכעס ועצבים. לגבי החניכה: לפי דברייך את חושבת שהחניכה נועדה לניקיון הגוף והנפש או להרגשה של אחידות ולא כך הוא. החניכה ואני לא אוהב את השם הזה אלא כיוונון. כאשר אני מלמד רייקי אינני מחנך אף אחד אלא מכוון את האדם לדרך חיים מסויימת (ירצה - יקבל, לא ירצה - לא יקבל) הכיוונון נועד לכוון ולחבר את האדם לתדר הרייקי. אין ספק שכל אדם יכול להרגיש את האחר ולתת לאחר אולם ללא כיוונון האדם נותן את האנרגיה הפרטית שלו ולא את אנרגיית הרייקי האוניברסאלית. בכיוונון משתמשים בסמלים אנרגטיים אשר נועדו לפתוח את ערוץ הרייקי אצל התלמיד ועל זה לא ניתן לדלג.... מקווה שעניתי לשאלותייך ואת מוזמנת לשאול, לתהות, ללמד, ללמוד, לתת תשובות, לספר חוויות וכו.... אור וטוב אוריאל מעוז

 

[m_katzmann]

על כעס../images/Emo46.gif

לאוריאל שלום, אני לא אדם חכם - אני כועסת, אבל לאחר שהבעתי את הכעס שלי אני נרגעת, אם לא הייתי כועסת הייתי מכניסה אותו פנימה, בונה חומות מסביבו שהיו מתבטאות בביישנות, בהאשמה עצמית וכו. אז בא תסביר לי איך לא מכניסים את הפחד פנימה כאשר אני לדוגמא פוחדת מחושך ואחותי כל הזמן מכבה את האור, הכעס שלי הוא בא מתוך מצוקה אמיתית אז איך במקרה הזה אני צריכה לנהוג בחכמה אם הסברתי זאת לאחותי כבר עשרות פעמים? עדיין לא הבנתי מהו כיוונון. אני לא הייתי רוצה לחשוב על עצמי כמו מכונה שצריכה כיוונון וגם לא מבינה למה אני לא יכולה להשתמש בסמלים האנרגטים האלה לפתיחת ערוצי הרייקי. מאיה

 

[אוריאל מעוז]

היי מאיה

אני מבין את פחדך מחושך וה"עצבים" על אחותך, אולם.... הבא ננסה לרדת לשורש הבעיה: מדוע את מפחדת מחושך? מדוע אחותך עושה לך דווקא, אולי זוהי דרכה לבקש תשומת לב? האם ניתן למנוע את כיבוי האור ע"י אחותיך, נעילת דלת, מכשיר אל-פסק? האם לא ניתן להוסיף מנורת לילה ליד המיטה על מנת להוסיף אור בחדר גם אם מכבים את האור הראשי? ובכך לעקוף את הצורך ב"עצבים". כעס היא תכונה נרכשת וסובייקטיבית ואתן לך סיטואציה: את שטה להנאתך בסירה ולפתע משום מקום מופיה סירה אחרת ומתנגשת בסירתך ואת נופלת למים על כל בגדייך - את עולה חזרה לסירה ומגלה כי הסירה ריקה מאדם ונסחפת עם הגלים, מה תעשי? תייבשי את בגדייך על הסיפון ותמשיכי בדרכך... אך מה היה קורה אילו אדם היה בסירה השניה? "יא חתיכת בן...אתה לא רואה?? אתה עיוור? אתה מ... אני אפרק אותך... אני אזרוק גם אותך למים.... וכו... כאן בא הכעס... חישבי רגע האם זה שווה? כמו שלמדנו לכעוס כך ניתן ללמוד לא לכעוס. במדיטציה, בעבודה עצמית, ובהתמדה. כיוונון אינו כיוון של מכונה אלא פשוט לא מצאתי מילה אחרת ל"עניין". בעקרון זה כך: כל אדם בתרבותינו המערבית נסגרת לו הצ´אקרה של הכתר בגיל מאוד צעיר כמעט לגמרי לדברים שאנו קוראים "על טבעי" בטעות (אין דבר כזה מעל לטבע אלא מעל למה שאנו מבינים על הטבע ומתברר שאנו לא מבינים הרבה) בזמן מדיטציה של תלמיד רייקי המאסטר משתמש בסמלים אנרגטיים בצורה מסויימת על מנת לפתוח מחדש את ערוץ זרימת האנרגיה שנקראת בפינו רייקי. תהליך זה נקרא חניכה בקרב אחדים (כפי שציינתי אני לא ממש אוהב את המילה הזו) וישנם אחרים שקוראים לזה כיוונון שזה קצת יותר מתקרב למה שמתבצע. למה את לא יכולה להשתמש? את יכולה לאחר לימוד שלבי הרייקי על ידי מאסטר. למה זה ככה? כי כמו שאת לא יכולה לעשות לבד ניתוח לב פתוח עם סקלפל אלא רופא מנתח שלמד שבע שנים רפואה מינימום. כנ"ל עם הרייקי אך יותר בקטן. אור וטוב אוריאל מעוז

 

[rachell]

איזה יופי של תשובה

ממש נהנתי לקרוא ומאיה לחניכה ניתן לקרוא גם פתיחת ערוצים ואז אנרגיית הרייקי "עוברת" דרכך אל המטופל - והצעתי לך - כל זמן שאת מרגישה רתיעה או עקבות לגבי התהליך דחי אותו את שתחושי יותר "זורמת" - לי לקח להגיע לחניכה מספר שנים

 

[hayonkoby]

משמעות החניכה

לטעמי לטקס החניכה יש שתי משמעויות , המשמעות הראשונה היא המשמעות הטכנית . המשמעות השניה היא העמוקה יותר - והיא נעוצה בטקס עצמו ללא קשר לתהליך המבוצע בו. משמעות ראשונה היא משמעות טכנית , החניכה היא כוונון האדם לתדרים של אנרגיית הרייקי , כך שהוא הופך לבעל היכולת להעביר דרכו את האנרגיה ולהזרימה לעצמו ולמטופל. מי שמאמין רק במשמעות זו , לטעמי , מפספס את העיקר. המשמעות של טקס החניכה נעוצה בשני המילים : "טקס" "חניכה" . ראשית זהו טקס , הייתי מדמה טקס זה לטקס לידה , מאסטר הרייקי מעביר את תלמידו טקס , האדם אינו עוד מה שהיה קודם , הוא נולד מחדש לדרך הרייקי , לאחר טקס זה הוא הופך להיות מטפל רייקי. עצם הטקס הוא המייחד את האדם - לפני , ואחרי . לאחר הטקס החניך הוא אחר , הוא הולך בדרך הרייקי. חניכה - על שום שהמאסטר חונך , מנחה את התלמיד אל פתחה של דרך הרייקי , מעמיד הוא את התלמיד בתחילת הדרך. מרגע סיום החניכה , עומד התלמיד בפני עצמו - ירצה , יילך בדרך הרייקי , לא יירצה - יילך לדרך אחרת. החניכה היא נקודת ההתנתקות של החניך מהמאסטר (לשלב הרייקי הרלוונטי) והמשך הליכתו בדרכו שלו , על פי הקצב שלו ורצונו. כמובן שאם יירצה יוכל לחזור למאסטר ולעלות במדרגות נוספות של עולם הרייקי.