למה זה מרגיש כך?

buffy goo

New member
למה זה מרגיש כך?

ליאיר היקר,לפני כחצי שנה נוצר קשר מוזר ביני (3.10.1975) לבין גבר (27.10.1971),שלא גר בארץ,אך מגיע לעיתים לבקר.הקשר מעולם לא היה מחייב, שכן אנו גרים המדינות שונות.אני תמיד אומרת שהעניין נגמר ואין בינינו דבר ואפילו התלהבתי מאחרים שהכרתי אחריו.אבל איכשהו,אני פתאום מרגישה אותו ואז מסתבר שהוא באמת בארץ או עומד להגיע.דברים מוזרים שכאלה....יש בינינו תשוקה אדירה ובתחילת הקשר הייתה תחושה של מין מצא את מינו...אפילו שעוד לא ממש נפגשנו.אבל קרה משהו,או קורה עדיין משהו,כאילו תמיד יקום איזה מכשול ענק או הרבה מכשולים ותמיד התחושה שיש שם משהו שלא מוצה כהלכה,זו אינה אהבה,משום שאיננו מכירים עד לכדי רמה שכזו ובכל זאת אפילו שחיי ממשיכים הלאה ויש תקופות שאינני חושבת על זה בכלל,יש לי מן תחושה,שהמילה האחרונה עוד טרם נאמרה...למה זה מרגיש כך? האם באמת יש בינינו מכשולים שישאירו את הדברים בצורה הזו?,לפעמים הוא נראה לי באדם כל כך רע ולפעמים נראה לי שיש בו גרעין של טוב,אפילו טוב מאוד,אבל הוא אף פעם לא יוצא החוצה,כמו מן הגנה שדבר לא ישבור אותה.
 
אולי כי עם זה את מסוגלת להתמודד

כרגע, ולא עם קשר אמיתי. יש משהו בקשר שעדיין לא ממש התממש, או לפחות לא נפגשנו איתו, שאנחנו יכולים למשוך לאורך זמן ולהלביש עליו הרבה כובעים, בעיקר כי הוא.. לא התממש עד כה. לפעמים האיש הוא טוב, לפעמים רע, לפעמים אוהב את עצמו ושונא אותנו, ולפעמים להיפך. מה שמשותף לכל אלה הוא אדם שאנחנו עדין מפחדים לפגוש כדי לא להרוס את האילוזיה. עצתי לך : להפגש איתו, וכמה שיותר מהר. נכון שהוא לא ממש מזיק וטוב אולי ברמה מסויימת שהוא נמצא באזור איכשהו, אבל בגדול הוא מוריד את הנכונות שלך לפגוש לעומק אשנים וקשרים אחרים, ולהשקיע בהם. אז להפגש - ולהחליט לכאן או לכאן. זו דעתי.
 
למעלה