למה זה לא עובר? 
אני לא מבין את זה.. למה לא עוברת לי התחושה המגעילה הזאת? יצאתי עם מישהי חודש וחצי, מישהי שבעיקרון אין לי שום דבר משותף איתה.. רבנו המון והרגשתי שהקשר שלנו זה משהו שלא יחזיק עוד הרבה זמן. אבל משום מה פיתחתי אליה יותר מידי רגשות וגם הראתי לה את זה והיא נבהלה ונפרדה ממני. מאז אני תקוע בדיכאון שלא עובר. למה אם אני יודע שזה טוב בשבילי ואנחנו לא אמורים להיות ביחד זה עדיין כ"כ תקוע לי בראש. אף פעם לא קרה לי שמישהי "תפסה" אותי ככה, תאמת גם אף פעם לא נזרקתי. אני מנסה להעסיק את עצמי ולא לחשוב עליה אבל לא התאפקתי והתקשרתי אליה ומן הסתם לא יצא לי מזה כלום חוץ מזה שאני יותר חושב עליה. אני מרגיש שכל החיים שלי תקועים וכל מה שאני עושה זה סתם בשביל להעביר את הזמן. אין לי שום תחושה של צפיה לשום דבר והזמן לא זז לי. עברו רק שבועיים אבל אני אף פעם לא היתי במצב כזה. אני לא בנאדם שיכול להיות בבעסה כ"כ הרבה זמן. הבעיה העיקרית שלי שזה גם משפיע על החיים שלי בכלליות. התחלתי עבודה חדשה אבל אני לא מסתדר עם האנשים, הם כל הזמן אומרים לי שאני נראה מדוכא (זה פשוט לא אני .. זה כ"כ לא מתאים לי). אני מנסה לדבר על זה עם חברים שלי וכולם אומרים לי אותו דבר שאין שום סיבה שאני ארצה להיות איתה. אבל אני רוצה ואני לא מצליח להתגבר על זה. כבר שמעתי את הכל. תן לזמן לעשות את שלו.. תעסיק את עצמך.. תחשוב למה שבכלל תרצה להיות איתה... אבל כלום לא עוזר, אני לא מוכן להיות מבואס בגלל מישהי שלא רוצה אותי ואני יודע שאני לא אמור להיות איתה אבל זה לא עוזר ואני עדיין מבואס.
אני לא מבין את זה.. למה לא עוברת לי התחושה המגעילה הזאת? יצאתי עם מישהי חודש וחצי, מישהי שבעיקרון אין לי שום דבר משותף איתה.. רבנו המון והרגשתי שהקשר שלנו זה משהו שלא יחזיק עוד הרבה זמן. אבל משום מה פיתחתי אליה יותר מידי רגשות וגם הראתי לה את זה והיא נבהלה ונפרדה ממני. מאז אני תקוע בדיכאון שלא עובר. למה אם אני יודע שזה טוב בשבילי ואנחנו לא אמורים להיות ביחד זה עדיין כ"כ תקוע לי בראש. אף פעם לא קרה לי שמישהי "תפסה" אותי ככה, תאמת גם אף פעם לא נזרקתי. אני מנסה להעסיק את עצמי ולא לחשוב עליה אבל לא התאפקתי והתקשרתי אליה ומן הסתם לא יצא לי מזה כלום חוץ מזה שאני יותר חושב עליה. אני מרגיש שכל החיים שלי תקועים וכל מה שאני עושה זה סתם בשביל להעביר את הזמן. אין לי שום תחושה של צפיה לשום דבר והזמן לא זז לי. עברו רק שבועיים אבל אני אף פעם לא היתי במצב כזה. אני לא בנאדם שיכול להיות בבעסה כ"כ הרבה זמן. הבעיה העיקרית שלי שזה גם משפיע על החיים שלי בכלליות. התחלתי עבודה חדשה אבל אני לא מסתדר עם האנשים, הם כל הזמן אומרים לי שאני נראה מדוכא (זה פשוט לא אני .. זה כ"כ לא מתאים לי). אני מנסה לדבר על זה עם חברים שלי וכולם אומרים לי אותו דבר שאין שום סיבה שאני ארצה להיות איתה. אבל אני רוצה ואני לא מצליח להתגבר על זה. כבר שמעתי את הכל. תן לזמן לעשות את שלו.. תעסיק את עצמך.. תחשוב למה שבכלל תרצה להיות איתה... אבל כלום לא עוזר, אני לא מוכן להיות מבואס בגלל מישהי שלא רוצה אותי ואני יודע שאני לא אמור להיות איתה אבל זה לא עוזר ואני עדיין מבואס.