למה זה לא עובד? מה חוסם?

The anomaly

New member
למה זה לא עובד? מה חוסם?

אני מכיר את הסוד כבר לא מעט זמן ראיתי חצי מהסרט לפני כמה חודשים ומאז חיפשתי להמשיך אותו ומצאתי רק עכשיו פה בפורום בוידאו גוגל. לא אגיד שאין אמת בסרט, אני בנאדם דתי ולא גיבשתי דעה שלמה עדיין על איך זה מסתדר עם האמונה היהודית, אם מישהו יכול לעזור בזה - אני מוכן לשמוע. דבר שני, אני נמצא בתקופה לא משהו בחיים שלי. אני אספר קצת רקע. השנה למדתי בישיבת הסדר שאמורה לשלב לימודים יחד עם שירות צבאי, מין מסלול מיוחד שכזה. לפני מספר חודשים עשיתי טעות גדולה וחתמתי ויתור על התוכנית. כשבועיים לאחר מכן התחלתי לפעול במטרה לחזור למסלול ה"הסדר" כדי להתגייס במסלול הזה. ניסיתי וניסיתי -פניתי להרבה גורמים צבאיים שיכלו לעזור, אך ללא הועיל. התגייסתי לפני שבוע וחצי למסלול סדיר של שלוש שנים (בקרבי, לא שזה משנה, כי גם בהסדר הייתי הולך לקרבי). זה פשוט תיסכל אותי שכל כך הרבה זמן ניסיתי לחזור למסלול שממש ממש רציתי להיות בו וחשבתי על זה המון והשקעתי בזה המון זמן ואנרגיה, ותפילות וכמובן מחשבות, אבל שומדבר לא עזר התגייסתי למסלול רגיל! מה שקורה עכשיו זה שאני חייב לנסות להגיע למסלול הזה, למרות שהתגייסתי, והיו מקרים כאלה בעבר, ממש לא חסרים. אבל אין, מלא אנשים אומרים לי שהסיכויים נמוכים... אני מתחיל להיות אובד עצות. ואני חושב על זה המון מדמיין את המפקד אומר לי שיש לי שיחה עם המג"ד או המח"ט והם כבר מאשרים לי את זה. אבל שומדבר לא קורה אין התקדמות ממשית... ההתקדמות היחידה היא שאולי מחזירים אותי לבק"ום בגלל ששיגעתי אותם קצת. לא יודע בכלל אם זה טוב לי. זה יכול להיות פתח טוב וגם לא טוב. מה חוסם אותי מלקבל מה שאני רוצה? הרבה אנשים הצליחו לעשות את זה לפניי! מה אני חושב לא נכון? מקווה שהייתי ברור וסליחה על האורך. יומטוב ותודה על העזרה!
 

The anomaly

New member
שכחתי לציין...

שהשבוע הראשון היה לי ממש קשה... בין אם זה בגלל שזה התחלה ותמיד קשה בהתחלה ובין אם זה בגלל שזה לא המקום שאני צריך להיות בו... בהסדר הייתי ביחד עם חברה דתית - הדבר שהייתי רגיל אליו כל השנים, תנאים דתיים יותר נוחים... וכו'. פשוט היה לי כל כך גרוע בשבוע הזה... בכיתי לאמא שלי בטלפון...:-\
 

ליאת 888

New member
שינויים הם לא פעולה קלה ../images/Emo24.gif

אני בטוחה שכולם כאן יעידו שהשבועות הראשונים בצבא לא היו להם קלים. זה שונה, זה דורשני ודורסני, בעיקר למישהו שמגיע מסביבת הסדר, שעד כמה שאני מכירה היא דורשנית מצד אחד אבל תומכת מאוד מצד שני. . לבכות זה לא בושה, להפך, צריך להיות אמיץ וחזק כדי להודות בטעות!!!! אני חושבת שאתה צריך להתרכז עכשיו בלהתארגן בסביבה החדשה, להכיר אותה, ללמוד אותה, להתרגל אליה ולתת לתת-המודע שלך לתכנן את הדרך לשינוי ולמעבר!!! לפעמים כמה שמתעסקים במשהו יותר ככה הוא בורח. אז החזק מעמד, השד רק עושה פרצוף רציני!!!! ובהצלחה!!!!
 

The anomaly

New member
אבל

אם יש אפשרות.. וסיכוי - אפילו קלוש - לנסות לשפר את המצב... לא עדיף לנסות? ולהתמקד בזה?
 

ליאת 888

New member
לנסות כן....

להתמקד לא!!! אתה מעביר לך בראש סרטים שונים ומשונים, חלקם חיוביים ורובם, ניתן להבין מהמצוקה הנשמעת, כלל לא חיוביים = זה לא משהו שבשליטה. בגלל זה אני אומרת = תתרכז במשהו אחר, תן לרצון שלך ולתת - המודע להריץ את החיובי וליצור אותו. אולי החיובי עבורך זה דוקא לא לשנות??? (ראה הסיפור הסיני) הנטיה הטבעית שלנו כשקשה זה לברוח, אולי לא תמיד זה חיובי??? אני זוכרת, גם מהצבא, ששיבצו אותי במקום האחרון שבו רציתי להיות, וזה נעשה דוקא כדי להעניש אותי (אני והפה הגדול שלי..) הסוף הוא: שבכיתי כמובן, ולא מצאתי את עצמי אבל במחשבה לאחור היה לי ממש כייף, ואחרי חודש העבירו אותי לאחד המקומות היותר נחשקים בחייל בו הייתי והיה לי אחלה של שרות!!! ועוד מקרה: שוב שיבצו אותי למשהו שממש לא רציתי, בשביל למלא חור, ושוב בכיתי ושוב קיטרתי לכל העולם.... אבל = פגשתי שם את אהבתי האמיתית הראשונה!!! זה מה שאני מנסה לומר לך = תזרום עם הדברים, אל תחשוב עליהם יותר מידי, וכאשר יזדמן לך תנסה להשפיע ולשנות. כאשר אין לך אפשרויות = תנסה להפיק את הטוב והמירב מהקיים.
 
תאמין שאפשר גם לתקן

שלום אסף וברוך הבא. הרשה לי לפתוח ולאמר שממש שומעים במלים שלך את הכנות הגדולה שלך, ואת המצוקה האמיתית שאתה חש. אתה יודע אומרים ביהדות שאין מקרה בעולם. כנראה שזה שחתמת על ויתור על מסלול ההסדר, ה"טעות הגדולה" שעשית, גם היא לא סתם. אולי זו לא טעות, ואולי תצליח לחזור. בכל מקרה התרומה הגדולה שה"טעות" נתנה לך היא שעכשיו אתה מודע הרבה יותר לבחירות שאתה עושה, ולא רק שט עם הזרם. למה חתמת ויתור? אתה יכול לנסות להיזכר מה היו המחשבות והרגשות שלך שרציתי לסיים עם מסלול ההסדר? חוץ מזה תבטח בבורא עולם שהוא יודע מה שטוב לך. זה לא אומר שאתה פטור מההשתדלות, פשוט תעשה הכי טוב שאתה יכול (בלי לדמיין לדעתי) במישורים הפיסים וגם בתפילות ותאמין שמה שקורה קורה לטובה. ואסיים בסיפור סיני: בכפר קטן חי פעם זקן סיני חכם ולו בן צעיר וסוס. חייו של הסיני התנהלו בשקט ובשלווה, עד שיום אחד הסוס ברח מהאורווה ונעלם. באו אנשי הכפר ואמרו לאיכר הזקן, אנחנו משתתפים בצערך, קרה לך משהו רע. שאל אותם הזקן, מאיפה אתם יודעים אם זה טוב או רע? הלכו. למחרת חזר הסוס ויחד איתו עדר סוסי בר מדהימים. באו אנשי הכפר ואמרו לזקן, איזה דבר נהדר קרה לך. עכשיו תמכור את הסוסים ותתעשר. קיבלת מתנה משמיים. שאל אותם הזקן, מאיפה אתם יודעים אם זה טוב או רע? הלכו. לאחר מספר ימים ניסה הבן לאלף את אחד מסוסי הבר ושבר את הרגל. באו אנשי הכפר ואמרו לזקן, חבל שסוסי הבר הגיעו, קרה לך דבר רע. ענה להם, מאיפה אתם יודעים אם זה טוב או רע? הלכו. לאחר מספר ימים פרצה מלחמה, באו אנשי צבא וגייסו את כל צעירי הכפר. היתה מלחמה עקובה מדם, ורבים מבני הכפר נהרגו. את הבן של הסיני לא גייסו, כמובן, כי הרגל שלו היתה שבורה ומגובסת. מוסר השכל: מה שקורה קורה, ואנחנו לא יודעים אם זה טוב או רע. בהצלחה ידידי!
 

The anomaly

New member
תודה,

באמת שאני ממשיך הלאה רק בגלל כל האמונות האלה (שאפשר, מה לעשות, לקרוא להם גם קלישאות)... הכל לטובה, תחשוב טוב יהיה טוב... אבל מוזר לי שאתם לא אומרים לי לפעול בדרכים שקשורות ל"סוד". אבל יכול להיות שפשוט קשה לי להיות במקום בו אני לא יכול לשלוט במצב שאני נמצא בא. זה יכול לתסכל. ובקשר למה שאמרת - לנסות להיזכר למה חתמתי ויתור... זה דברים שכבר הרבה זמן לא רלוונטים וחזרתי בי דיי אחרי מעט זמן.
 
למעלה