למה התחלתם?
אני אוהב לדעת יותר לגבי משתמשי הפורום אז הנה שאלה נחמדה.
מתי גיליתם לראשונה על חלומות צלולים, למה התחלתם עם כול התהליך. אם אתם רוצים אני אשמח שתספרו על התנסות שהיתה לכם לפני זה עם החלומות.
אני ראיתי את המושג הזה בפעם הראשונה באתר פורומים אחר, מישהו סיפר על תראומה שהייתה לו בילדות ועל זה שזה לא עוזב אותו ורודף אחריו מאז, באחת התגובות מישהו אמר לו שהוא צריך לפגוש את הדמות שעשתה לו את התראומה בחלום צלול ולדבר איתה על זה (כמה שירדו אליו שמה), אז כשלא היה לי מושג לגבי זה לא לקחתי את זה ברצינות. יום אחד כשהיה לי משעמם נזכרתי בזה ורשמתי בגוגל, כול כך התלהבתי שסיפרתי להורים שלי וחפרתי להם על זה, הם דאגו שאני שוב פעם בורח לעולם הדימיוני (בעבר היה לי בעיה בקשרים חברתיים מה שגרם לי לדמיין דברים שעוד יותר הרחיקו אותי, הגעתי לרמה נמוכה של חוסר ידיע מה אמיתי ומה לא) וביקשה ממני להפסיק, כמובן שהמשכתי בסתר. לא יכלתי לפספס הזדמנות כזאת, הזדמנות להיכנס לעולם שבו הכול אפשרי, וככול שגיל ההתבגרות גבר ככה השאלות שאני לא יכול לענות אליהן נעספו, הייתי חייב לענות אליהן והבנתי שזו הדרך היחידה שלי לעשות זאת.
למשך תקופה בילדותי הייתי זוכר חלומות יום יום ברמה ממש טובה, אחרי סיוט בלילה אחד התפללתי לה' שאני לא רוצה לחלום יותר ואז החלומות שלי פשוט נעלמו למשך שנים (גיל 4-10 בערך), נראה לי שזה משהו של התת מודע, בגלל שהאמנתי שה' יעזור לי אז החלומות נעלמו ואז כשהפסקתי להעמין הם חזרו כי הבנתי ששום דבר לא באמת עוזר לי בלהעלים את החלומות שלי.
תהנו.
אני אוהב לדעת יותר לגבי משתמשי הפורום אז הנה שאלה נחמדה.
מתי גיליתם לראשונה על חלומות צלולים, למה התחלתם עם כול התהליך. אם אתם רוצים אני אשמח שתספרו על התנסות שהיתה לכם לפני זה עם החלומות.
אני ראיתי את המושג הזה בפעם הראשונה באתר פורומים אחר, מישהו סיפר על תראומה שהייתה לו בילדות ועל זה שזה לא עוזב אותו ורודף אחריו מאז, באחת התגובות מישהו אמר לו שהוא צריך לפגוש את הדמות שעשתה לו את התראומה בחלום צלול ולדבר איתה על זה (כמה שירדו אליו שמה), אז כשלא היה לי מושג לגבי זה לא לקחתי את זה ברצינות. יום אחד כשהיה לי משעמם נזכרתי בזה ורשמתי בגוגל, כול כך התלהבתי שסיפרתי להורים שלי וחפרתי להם על זה, הם דאגו שאני שוב פעם בורח לעולם הדימיוני (בעבר היה לי בעיה בקשרים חברתיים מה שגרם לי לדמיין דברים שעוד יותר הרחיקו אותי, הגעתי לרמה נמוכה של חוסר ידיע מה אמיתי ומה לא) וביקשה ממני להפסיק, כמובן שהמשכתי בסתר. לא יכלתי לפספס הזדמנות כזאת, הזדמנות להיכנס לעולם שבו הכול אפשרי, וככול שגיל ההתבגרות גבר ככה השאלות שאני לא יכול לענות אליהן נעספו, הייתי חייב לענות אליהן והבנתי שזו הדרך היחידה שלי לעשות זאת.
למשך תקופה בילדותי הייתי זוכר חלומות יום יום ברמה ממש טובה, אחרי סיוט בלילה אחד התפללתי לה' שאני לא רוצה לחלום יותר ואז החלומות שלי פשוט נעלמו למשך שנים (גיל 4-10 בערך), נראה לי שזה משהו של התת מודע, בגלל שהאמנתי שה' יעזור לי אז החלומות נעלמו ואז כשהפסקתי להעמין הם חזרו כי הבנתי ששום דבר לא באמת עוזר לי בלהעלים את החלומות שלי.
תהנו.
