למה היא משקרת לי ??

[הילה בסגול]

למה היא משקרת לי ??

שלום לכולם, מעין בת יחידה - כיתה ב' בת שבע. מוזר לאמר זאת במשפט אחד אבל היא מקבלת הכל (לאו דווקא מה שהיא רוצה ומתי שהיא רוצה) אבל בהחלט לא מפונקת בבית שלנו תפקיד ההורה המחנך הוא שלי. אבא שלה הרבה יותר רך. שלא תבינו לא נכון אני לא "הרעה" אבל בהחלט אני יותר קפדנית. לאחרונה מעין משקרת לנו והרבה... ! שקרים קטנים בעיקר ובכל זאת שקרים... ואני לא מצליחה להבין למה ויותר מכך, להניע אותה מכך. בשבת האחרונה ניהלתי איתה שיחה בבוקרו של יום והסברתי לה עד כמה שקרים אינם טובים ואינם מקובלים עלי. הסברתי לה שבפעם הבאה שהיא תשקר אני לא אעבור על כך לסדר היום והטלויזיה שלה תיסגר לשבוע ימים. יצאנו ליום טיול וההתנהגות שלה היתה לעילא ולעילא במשך שלוש שעות ואז בום טארח - שקר. ולמען האמת זה לא סתם שקר אלא יותר מכך וכלל מעשה לא הגון בנוסף (ומפאת הצנעה לא אפרט) עם כל הכאב הייתי חייבת להפעיל את העונש... והפעלתי. כנראה שעם כל ההבנה שלי שהטלויזיה היא עונש מספיק חמור מבחינתה, טעיתי. כי אתמול ? שוב שקר. היא יצאה לחברה, ביקשנו לחזור ממנה בשעה 18 והיא אמרה שתחזור. ולא חזרה. אחרי שחיפשתי אחריה בכל הישוב (לא רק חושך אלא גם הבייביסיטר ממתינה ואנחנו בפני יציאה למסיבת הפתעה) הגברת הגיעה בשעה 18:30 ובפיה שקר - הייתי אצל X. הוכחתי אותה שזה לא נכון כי הייתי שם ואז היא הודתה שהלכה למקום אחר לגמריי... נורא כעסתי. למה היא משקרת לי ??? הכפלתי את אין הטלויזיה לשבועיים. אבל לא נראה לי שזה עוזר... לא שיחה, לא עונש, לא הסבר. אז מה כן ?? ויתרה מכך, למה היא משקרת לי ? אני מנסה לחשוב על זה ולא מצליחה להבין איזה מניע יש לה לשקר... היא מקבלת ממני כל מה שהיא רוצה. אשמח מאוד לעזרה

 

[michald]

את יכולה לתת עוד דוגמאות של השקרים?

ויותר מכך, מה היא אומרת- למה לדעתה היא משקרת? באופן כללי הייתי עושה כמיטב יכולתי להימנע ממצבים בהם אני חושבת שהיא תבחר לשקר. ברור שזה קשה, אבל זה אומר להוריד את רמת השאלות שלך למינימום- לא לשאול- "איפה היית?" אלא לומר, "חיפשתי אותך בכל היישוב", "חשוב לי שתגיעי בזמן" או משהו כזה. כלומר, יותר משפטים בלי סימן שאלה בסוף. אם, כמו שאת מספרת את ההורה- המחנך והיא ילדה יחידה, אני משערת שהיא מקבלת ממך הרבה תשומת לב מלווה בודאי ברצון למידע. אולי שווה לוותר לפעמים על מידע לא חשוב ולהתמקד בשאלות באמת חשובות, אבל עוד פעם, אם תתני דוגמאות, אפשר יהיה לחשוב עוד פעם. לגבי "למה?"- אני יכולה לספר לך שבתור ילדה בטח נהגתי לעתים לשקר. אני זוכרת לפחות פעם אחת ואת הרגשת הבושה והזעם כשנתפסתי. אני גם זוכרת שלא הייתה לי תשובה כשניסיתי לחשוב למה עשיתי זאת. עונש, בכל מקרה, לא נראה לי שהיה עוזר אלא להפך גורם לעוד כעס ויכול להביא לנסיון לשקר באופן יותר מתוחכם

. "למה" בכל זאת? אולי היא בוחרת ב"דרך הקלה". האם דברים אחרים גם באים לה בקלות? לימודים? חברים?. ועוד דבר אחרון- אל תלקי את עצמך. לפעמים ההתנהגות של ילדנו איננה תוצאה של מה שאנחנו עושים או לא. צריך לחשוב, לעומת זאת, איך לעזור לה כי היא בטח (כמוך) לא נהניית מהמצב.

 

[הילה בסגול]

תודה רבה על תגובתך המפורטת.

גם את - שאלתי בפורום נוסף - נתת לי המון חומר למחשבה. אני בהחלט לוקחת איתי את הצורך בלהוריד את הסימן שאלה. אתמול שהיא הגיעה הביתה אכן קודם שאלתי איפה היית ורק אח"כ הוספתי שחיפשתי אותה בכל הישוב. השקרים שלה הם כל מיני... אני לא מרשה לאכול בחדר ? אני רואה אותה מתגנבת עם מילקי או אוכל כלשהו לחדר... יש שקרים של סתם ויש גם יותר גדולים. אני אכן קצת מלקה את עצמי כי אני באמת לא מבינה איפה טעיתי ואולי בעצם לא טעיתי... יש גם ענין של אופי לא ?! ושוב תודה רבה לך !

 

[michald]

וחשבתי על עוד משהו פתאום...

ילדים קטנים משקרים כי הם רוצים שזו תהיה המציאות ומבוגרים משקרים לפעמים כדי לרצות את הסביבה. יכול להיות שזה שילוב של רצון וריצוי? האם מעין מנסה לרצות אותך בד"כ?

 

[פלגיה]

זה נכון, בגילאים יותר מוקדמים

עד גיל 5 או 6 הטיעון של "הוא רצה שזה יקרה, ולכן חשב שבאמת קרה" הוא סביר. אחרי הגיל הזה הם כבר אמורים לדעת להבדיל בין מציאות לדימיון

 

[michald]

נכון. ובדיוק בגלל זה חשבתי שזה

איזשהו שילוב בין הילדות המוקדמת לבגרות המוקדמת. וחוץ מזה, אני מכירה גם מבוגרים לגמרי שמשקרים ועם קצת מאמץ גם מאמינים לעצמם. אבל זה כבר לא קשור...

 

[פלגיה]

יש גם כאלה, נכון

זה בדיוק אחד הסימנים לבעיה נפשית.

 

[צוציקגדול]

תחשבי למה מבוגרים משקרים

והתשובה נכונה גל לגבי ילדים. משקרים כי 'לא נעים', כי חושבים שלא ניתפס, כי מפחדים לקבל עונש, כי מרוויחים מזה משהו. קשה לענות אבל ייתכן שיצרת מצב שמחיר העונש על התפלקות בהתנהגות או במעשה הוא כל כך כבד שכדאי לנסות לשקר ולחמוק מעונש. ייתכן שהיא מזלזלת בתבונה שלך להגיע לאמת ('לא ניתפס'). ייתכן והיא לא רוצה לאכזב אותך (מרוויחים מזה משהוא). ייתכן גם כי הכל נובע מהתיאור שלך: 'אבל היא מקבלת הכל', יכול להיות שהיא למדה שבסופו של דבר היא תמיד תקבל מה שהיא רוצה גם אם תתנהג כך או כך? לדעתי צריך ליצור מצב של פתיחות וחוסר רתיעה לספר דברים 'לא טובים' ולעודד את האמון ולהציב את האמת כערך חשוב. לגבי העונש, לא אוהב עונשים שלא קשורים למעשה....מה הקשר בין טמבליזיה לשקר?

 

[הילה בסגול]

הטלויזיה זו הבטן הרכה של מעין.

זה הדבר היחידי שהכי קשה לה שלוקחים ממנה. אם אמנע ממנה מפגש עם חברות זה לא יפריע לה כמו מניעת טלויזיה. אבל מקריאה כאן ובפורום להיות הורים אני בהחלט מבינה שעונש כנראה לא הפתרון הנכון ויש לי הרבה מה לחשוב על מנת להגיע לפתרון הנכון יותר.

 

[noa128]

מהכותרת ודרך גוף ההודעה

מהכותרת - לא "למה היא משקרת?" - אלא "למה היא משקרת לי?", מהפיסקה הראשונה ושוב כשחזרת על ההקשר (הלא ברור) "אבל היא מקבלת הכל". היא משקרת. נקודה. למרבה הפליאה (ואני משוכנעת שגם היא הופתעה מכך בפעם הראשונה) - את נרעשת, נלחצת, מענישה והעיקר - תופסת את השקר כמשהו שמכוון נגדך ויותר מכך - כאיזושהי כפיות טובה של הילדה - "היא מקבלת הכל - אז למה היא משקרת?" צריך שניים לטנגו הזה, אבל אין ספק שבתך היחידה מצאה את הבטן הרכה שלך. מציעה להפסיק להלחץ, לתחקר, וכן - אפילו להפסיק להעניש. להחזיר את העבירה לממדיה הטבעיים, להוציא ממנה את העוקץ, את ה'רווח' של הילדה בתשומת לב. פשוט להניח לזה. היא יודעת שאסור לשקר, כבר הבהרת לה זאת בכל דרך אפשרית. בפעם הבאה שהיא נתפסת בשקר לתת לה לחוות את הבושה בכך שנתפסה וזהו. לא לעשות מזה סיפור. מהר מאד היא תרגיש שה'רווח' הגדול של "הרעשתך" איננו - נשארת רק תחושת הבושה (ולכך מספיק מבט חודר, לא צריך מעבר לזה כלום) כשהיא נתפסת. ההימור שלי שבזה יבוא סוף לסיפור. ומצטרפת גם להמלצות הקודמות - אל תתני לה סיבות לשקר. אם קבעתן שעה שבה היא חוזרת והיא מאחרת באופן שפוגע בתכניותיכם - דאגי שתהיה דרך להשיג אותה (פלאפון) או שבפעם הבאה פשוט אל תרשי לה לצאת אם יש לכם תכניות - תוצאה טבעית - בפעם הקודמת אחרת, הפעם אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לאחר בגללך. חבל, מצטערים, אבל זה המצב.

 

[הילה בסגול]

את צודקת.

אני בהחלט לוקחת את זה אלי באופן אישי כסוג מסוים של כפיות טובה מצידה. את הכי צודקת. אני מבינה שמה שעשיתי הוא לא הנכון ביותר. אני רק לא יודעת כל כך מה לעשות ואיך לעשות שכן יהיה הנכון ביותר. אקרא שוב, אפנים. תודה רבה לכם.

 

[גילור]

איזו תשובה מעניינת! למדתי ממנה המון

ומקוה לזכור לעתיד במידת הצורך

 

[gilh10]

דעתי על עונשים

לפי דעתי צריך לתת עונש במקרים בהם הילדים לא מבינים בדרך אחרת. אם אמרת לה פעם פעמיים וזה לא עוזר אז צריך לתת עונש. אבל העונש חייב להיות קשור לעבירה וחייב שיהיה לו הסבר. כי המטרה היא שהילד יבין ויפנים את המסר. אמנם אני עדיין לא הורה אבל מנסיון שלי עם אחים שלי, זה עובד. למשל כשהאחים שלי שיקרו לי שהם לא שיחקו במחשב שלי עם אוכל או שתיה, לא נתתי להם יותר את המחשב, עד להודעה חדשה. וזה עבד. אח"כ החזרתי להם אותו והם לא הכניסו שום אוכל לחדר. הם הבינו, לא שאני רע אליהם, אלא שאני רוצה לשמור על המחשב שהוא יתקלקל אם ישפך עליו משהו. והם הבינו זאת דרך העונש.

 

[אוהד אסטון]

כי את אוסרת עליה לשקר...

פשוט תסבירי לה שאת דואגת, ושאין לה צורך לשקר, הסבירי לה שתקבלי כל מה שהיא אומרת או עושה.

 

[ferdinand]

על זה, אמר המשורר:

"...איך אתה לא שומע את שתיקת ההורים עד שת'ה פתום תופס ת'צמך צועק על הילדים אתה צועק על הילדים מה יש תפסת אותם בשקרים שתפסה אותך שתיקת ההורים...?" ת'מבינתי?

 

[SababaG]

כי בנות משקרות..

 

[subotaj]

כי שקר הוא מנגנון חיוני להשרדות של

בן אדם. לדעתי הגזמת מאוד עם העונש. של החרמת הטלויזיה לשבוע שלם או יותר נכון לשבועיים.

 

[הילה בסגול]

עדכון....

תודה רבה על כל התגובות שלכם בסופו של דבר שוחחתי עם מעין שיחה מאוד מעמיקה ואני מרגישה שהיא ואני הגענו למקום טוב ביחד. את העונש ביטלתי - אז יצא רק יום אחד בלי טלויזיה. הסברתי לה למה הענשתי, למה ביטלתי ומה בעצם אני חושבת שצריך להיות. ושוב תודה רבה לכם !

 

[פלגיה]

תודה שעידכנת

טוב שדיברתן, ואני מקווה שמכאן ולהבא הכל יסתדר יותר טוב.