למה הדבר דומה ?

[dabus דבוז אנשים]

למה הדבר דומה ?

כשלאדם יש מחשבות אוטומטיות מהתת מודע, ש"האלגוריתם" שלהם אומר כך בערך: 1. כל מה שאתה קולט דרך חוש השמיעה, חוש השמיעה וחוש הזיכרון נמדד לפי זמן (השניות חולפות, האלפיות השניות חולפות....). 2. המוח הוא כמו כלי עם מגבלות קיבול בדומה לכוס שמתמלאת עד הסוף. 3. ככל שהזמן עובר והזמן מתארך כך כל מה שנקלט נאסף וממלא את הכוס. 4. בכל פעם שאתה נחשף למידע שמיעתי/קריאה [שמיעתי/חזותי], כך עליך להתחיל לעשות ספירה לאחור משום שככל שהזמן עובר הכוס עלולה להתמלא. 5. תהיה בהיכון ובחרדה שמא כל שניה ואלפית שניה תוסיף מידע שיציף את הכוס ועליך להיזהר מכך ולעמוד על המשמר. 6. כל מילה שתשמע/תקרא יפורק מהווה נתון אחד ובמשפט שלם יהיו מספר הנתונים כמספר המילים. 7. כל מילה תמלא את הכוס עד הסוף ולא משנה אם היא כחלק ממשפט או מאוסף של מילים בודדות. "אלגוריתם" כזה כמובן מזיק. אבל השתמשתי במילה "אלגוריתם" רק לשם המחשה בלבד כי כך יותר קל להמחיש,,, ,,, השאלה היא האם לפי מה שתיארתי בו, יש בעיות קוגניטיביות שהתת מודע מאמין ופועל בדומה לאגוריתם הזה ? איך קוראים לסוג התופעה הזאת ? כיצד אפשר לגשת לפרק לגורמים "אלגוריתם" כזה ולהביא למודעותו של האדם את הגורמים והאמונות הנסתרות שמרכיבות את האלגוריתם הזה ?

 

[bettyblu]

אני חושבת

שקוראים לזה סוג של אובססיה קומפולסיבית. מחשבות טורדניות המפריעות במידה זו או אחרת לתפקוד השוטף - השאלה היא האם אתה פועל על פי מחשבות אלה ?? הקומפולסיות . בהפרעה מסוג זה יש המשערים כי מבחינה פיזיולוגית כמו משהו "נתקע במוח" - איזו שהיא העברה עיצבית שפשוט נתקעה . יש להפרעה זו הרבה פנים: האובססיה יכולה להיות של אגירת חפצים, של ספירה, של חזרה על פעולות, כגון בדיקה חוזרת ונשנית של סגירת את הדלת. בעצם אלו אנשים שמחזיקים במספר אמונות טפלות. הטיפול הטוב ביותר כיום הוא הקוגניטיבי - הוא שובר את "מעגל השליטה המדומה הזה". מה שנחמד במה שאתה מתאר זה שזה מזכיר לי סיפור נהדר של עגנון .

 

[dabus דבוז אנשים]

כתבת דברים מרתקים.

איזה סיפור של עגנון זה מזכיר ? זה שולט עלי תמיד כשנתונים שנחשפים אלי דרך אחד מהחושים (תוכן שמיעתי חשוב, קריאת טקסט חשוב, תוכן חזותי חשוב...) וברגע שיש לי תחושה שחשוב שאכניס את זה לזיכרון כי אצטרך את המידע הזה בעוד מס' דקות כדי לחשוב עליו, אז האלגוריתם הזה מופעל אוטומטית כשאין לי מודעות באותם הרגעים. גם כשאני מנסה באותו רגע לחשוב עליו, אז הרי האלגוריתם תמיד קורה ביזמן אמת (קריאה, שמיעה, ראייה) ולכן אי אפשר לחשוב על שני דברים (גם לקלוט את הנתונים החשובים וגם לחשוב על האלגוריתם). ותמיד כשאלוגריתם הזה מופעל הוא מארגן לי את כל הקליטה ומבלי שתהיה לי שליטה עליו ומודעות אליו ביזמן אמת. רק בדיעבד מסתבר שפעלתי על פי צו האלגוריתם. האלגוריתם לא באמת קיים אלא שזה רק תיאור שמשקף גורמים שאני רוצה לפרק אותם על מנת שאצליח להבין איך הם מייצרים לי את העיוות באירגון הנתונים שנזרקים בצורה מבולגנת מבחוץ דרך החושים(קריאה=עיניים, שמיעה). וזה כדי להבין את הגורמים ולפרק אותם בשביל שאוכל באותם רגעים לעשות "הילוך איטי" בתחושת הזמן לנתונים שנזרקים ולסדר אותם שיקלטו ביזמן אמת בצורה מסודרת ומודעת יותר. אך קודם עלי להבין מה צריך לפרק בדיוק ואיך לפרק את הגורמים ל"אלגוריתם" שהוא רק "משל" שמשקף דברים אמיתיים שקורים לי ביזמן אמת(ביזמן שנתונים נקלטים בהווה דרך החושים השמיעתיים/חזותיים). והיית רוצה את עזרתכם.

 

[ו י ט ל]

שאלה טפשית יש לי

ומה יקרה אם ה"כוס" תתמלא? ובכלל יש לך דימוי אחר לאלוגריתם- זה קצת לא מובן

 

[MoonMadness]

דע לך

שחלק מהתחושות שאתה מרגיש מקורן בפיזיולוגיה של הזיכרון והתפיסה. מדענים מצאו שהזיכרון לטווח קצר (בניגוד לזיכרון לטווח ארוך שנמצא במקום אחר במוח ומתפקד באופן שונה מאוד) הוא מוגבל ביותר ויכול להכיל 5-9 פריטים בדרך כלל. בממוצע - 7 פריטים שונים. כלומר יש לו 7 "תאים". נשמע די עצוב ומוגבל, אבל גילו עוד משהו שעשוי לנחם אותך: אפשר לארוז בכל אחד מהתאים האלה כמה פיסות מידע שקשורות ביניהן. למשל, אתה יכול לזכור 7 מילים, אבל גם 7 משפטים, או 7 תרגילי חשבון. למשל, 7 ספרות, אבל גם 7 מספרים שאינם חד ספרתיים. אם אתה נלחץ מהעובדה שתצטרך את המידע עוד כמה דקות, כל שעליך לעשות הוא להעביר את המידע הזה לזיכרון לטווח ארוך. את זה עושים ע"י חזרה על הדבר שאתה רוצה לזכור, או ע"י קישור שלו לרמז שליפה מסוים. כך שזה לא מדוייק שה"אלגוריתם" שלך לא באמת קיים. התפיסה שלנו אמורה לפרק את הגירויים שאנו מקבלים באופן אוטומטי, או באופן שבהתחלה הוא נלמד, ואחר כך הופך לאוטומטי. רק כך הוא יכול להיות יעיל. תן לנו דוגמא לגירוי שאתה מתקשה להתמודד איתו ונבדוק יחד מה קורה שם.

 

[bettyblu]

בספרו "תהילה" של ש"י עגנון

ציטוט :"ודאי אתה יודע כמוני, שכל מעשיו של אדם קצובין לו משעת לידתו ועד למיתתו..." כך גם לגבי מילים . סיפור די קצר ונחמד

 

[sleeper22]

יש כמה דרכים

אפשר לשאול המון שאלות ולפרק את האמונות שלך למשל: 1. איך אתה יודע שלמוח יש מגבלות ? 2. איך אתה יודע שהוא מתמלא ? ואולי כל מידע חדש רק פונה לידע שכבר נמצא בתוכך ? ולכן המוח לא מתמלא כי אתה כבר מלא בכל האפשרויות אפשר לפתור את הבעיה על ידי שיטות של דימיון. אני מכיר את NLP שדי בקלות אפשר לשנות את החשיבה שלך והמטאפורה לכוס. אפילו בכמה פגישות (איזה 2 נראה לי) . לך לפורום NLP בתפוז אם זה מעניין אותך ותציג את אותה שאלה. השאלה הכי חשובה, מה היית רוצה לחשוב כשאתה קולט משהו בשמיעה/זיכרון? מה היית רוצה לדמיין כשאתה מקבל מידע חדש? כי אתה טוען שמטאפורת מילוי הכוס לא מתאימה לך, מה כן היה מתאים לך ? מה היית רוצה להרגיש?