המחקרים אומרים:
דיאטות נכשלות בגלל גורמים ביולוגים ובגלל גורמים נפשיים
גורמים ביולוגים:
המרכיב הגנטי - הגוף שלנו בנוי אבולוציונית להשרדות, הוא לא בנוי לשפע
אנשים שיש להם "גן חסכן", כזה שייגרום להם לשרוד במצב של חוסר במזון, הופכים שמנים בתרבות השפע
גם לאנשים שסבלו ממחסור באוכל בהריון (מסיבות כמו מחסור בגלל מלחמה או דיאטה קיצנית מידי של האם) תהיה נטיה להשמנה כי הגוף מקבל מסר שעליו לשמור אנרגיה.
אחרי דיאטה הגוף מפריש הורמונים שגורמים לתיאבון ולאכילה, כדי להחזיר לעצמו את המשקל שאבד.
עצם ההימנעות מאוכל גורמת להתעסקות אובססיבית באוכל ובאכילה ובסופו של דבר להשמנה. הסיבה היא ביולוגית.
דיאטות גורמות לירידה בחילוף החומרים = השמנה
לכל אדם יש משקל בו הוא נועד להיות (set point)דיאטות גורמות למשקל הזה לעלות - לא ידוע למה.
גורמים נפשיים:
העיסוק באוכל עונה על צרכים רגשיים עמוקים ומושרשים שקשה לשנות, יותר מזה קשה לחיות בלעדיהם
האוכל מסיח מרגשות (כואב - תאכל שוקולד) ומעצים רגשות (אין חגיגה בלי עוגה).
הוא תחליף לאהבה כשקשה לבטא אותה במילים, האו תחליף לתקשורת אם למשל בבית ההורים דיברו רק בארוחות,
האו מטשטש כאב, הוא ספק של חום ואהבה ששורשיה בתפקידנו כאמהות,
לפעמים העיסוק בדיאטות - עיסוק מוחשי - מסיח את הדעת מהקושי האמיתי.
דיאטה מתעלמת מהתפקידים הרגשיים המורכבים של האוכל.
אנשים באים בכול מיני גדלים וצורות. משקלם לא מעיד על בריאותם, בודאי שלא על ערכם.
אין קשר בין כוח רצון להצלחה בדיאטה. ולמרבה הצער עדיין לא נמצאה הדרך להרזות ולהישאר רזים.
בינתיים גם תעשיית המזון ועוד יותר תעשיית הדיאטות עושות הון בנסיון המוצלח למכור לנו אשליות
אפשר לייצב את המשקל אם אוכלים על פי איתותי הגוף. מתחילים לאכול כשמרגישים רעב גופני ומפסיקים כשמרגישים שובע גופני
הדיאטות שמכתיבות מה לאכול כמה לאכול ומתי לאכול מקלקלות את הקשב הזה במקום דיאטה כדאי ללמוד ולהתאמן בהקשבה הזו.
זה לא קל, אבל לגמרי אפשרי.
