למה דווקא אני?

[בנדק חביב]

למה דווקא אני?

"באמת, למה אני "צריכה" לעשות את זה? אין לך אחים? אין להם נשים? למה לא אתה?" יש משפט או אמרה "אל תשליכוני לעת זקנה". אז באמת לא משליכים, זורקים לפיליפיני/ת משלמים לה וסוגרים ענין בתורנות חד שבועית אם יש יותר מאח/אחות אחת. אבל מה קורה כשאין כסף לכוח עזר? מי מטפל בהורה החלש והפגוע? ילדיו או כלותיו? לאחרונה אני שומע בשיחות מסדרון יותר ויותר קיטורים של הכלה שאין לה , למעט חוזה הנישואים שלה, שום אחריות על חמיה או חמותה.

 

[nutmeg]

גם למי שיתחתן

עם הילדים שלה לא יהיה. האחריות היא מוסרית בלבד - כמו רוב האחריויות. אבל, אתה יודע - למדתי לדעת במשך הזמן שאנשים כן מרגישים אחריות וכן עושים דברים אבל בנוסף גם נורא אוהבים לקטר עליהם. מין מסר כזה לבריות מסביב "שופוני שאני קדוש מעונה"

 

[תרנגולת ערומה]

כי גדול המצווה ועושה מהלא מצווה ועושה.

מי שעושה וסובל הוא נשמה טובה יותר ממי שנהנה מהעשייה (ככה לפחות חלק מהאנשים מרגישים שזה נראה מהצד).

 

[יוסי ר1]

אפשר להרחיב את השאלה לא רק לכלות/חתנים

אלא גם להורה שיש לו 10 צאצאים, אבל רק אחד טורח את כל הטרחה. וכל התשעה האחרים רק עומדים בצד ומוחאים כפיים מעת לעת, כדי לטפוח לו על האגו, כמה שהוא נהדר שהוא דואג, ואיזה מזל שהוא נמצא, כי בלעדיו באמת הכל היה מתמוטט. אחריות מוסרית אומרת nutmeg , ובצדק. כך לפחות בחברה שלנו. בחברות השבטיות, קרי בחברה הערבית המסורתית או בחברה החרדית היהודית זהו גם תפקיד הכלה, חסר לה שתנסה להתחמק. אבל הנסיון מראה שבכל משפחה תמיד יש הפרייר/צדיק התורן שנושא ברוב הנטל.

 

[תם ונישלם]

זה חלק מהמגמה של אני ואפסי עוד

זקני המשפחה מושלכים לזרועות הפיליפיני וכולם מחכים שימותו כבר. יאמר לזכות החרדים, ואולי הערבים, שאצלם זה פחות גרוע

 

[shellyland]

ומי מטפל באבא של הפיליפיני?

 

[masorti]

עובד זר מסין.

זה לא צחוק. תדעי לך שאת רומניה בונים פועלים סינים. הפועלים הרומנים מעדיפים לבנות את ישראל. שימי לב לפיסקה הבאה מתוך הקישור הזה: "ממה ששמעתי, טירוף הבנייה ברומניה הוא כל כך קדחתני, שעתיד להווצר מחסור בפועלי בניין במדינה. ממקורות מהשטח דווח לי שהרומנים עצמם לא בונים את רומניה, אלא דווקא פועלים סינים ותאילנדים. מסתבר שלרומנים נוח יותר להגיע לכאן ולבנות את ישראל. שרשרת הפועלים בעידן הגלובליזציה היא מוזרה למדי, מעין פסיפס של מגדלי בבל רב-שכבתיים."

 

[sailor]

פועלים רבים חזרו לרומניה

בעקבות תקציבי הענק לפרויקטים שהקצתה הקהיליה האירופית. יש להם צרה, הם לא מצליחים "לבזבז" את התקציב שבעקבות זה צפוי לקטון בשנה הבאה. כל התשתיות ברומניה בשיפוצים ובניה מחדש, ופגשתי שם כמה פועלים שדיברו איתי בעברית אותה למדו בארץ וחזרו בגלל מצאי העבודה והעליה הדרמטית בשכר.

 

[Immanuel Goldstein]

וישראלים רבים

הולכים לעבוד בעבודות קשות ומפרכות בחו"ל. אולי באמת ישראל מרויחה מזה שישראלי הולך לעבוד בחקלאות בחו"ל ומרויח שם 3000 דולר לחודש, מתוכם 1500 הוא מביא ארצה, ובאותו זמן תאילנדי עובד כאן בחקלאות ומרויח 1000 דולר לחודש מתוכם 500 הוא מוציא מהארץ?

 

[eliUSA]

גם את הארץ

בונים סינים אחד מהם דיבר איתי סינית ולקח לי חצי שעה של נסיונות תקשור בכל השפות שיכולתי להעלות על דעתי עד שפתאם הבנתי שהוא בעצם מדבר עברית (וגם אז לא הבנתי כלום).

 

[renjintso]

../images/Emo6.gif

אני פגשתי אחד באוטובוס ופטפטנו קצת. מאז הוא מתקשר מדי פעם לשאול איך אומרים בעברית כל מיני דברים. אם זה מנחם אותך, גם כשהם מדברים סינית קשה להבין אותם. (רוב הפועלים בארץ באים מפוג'יאן ומדברים דיאלקט אזוטרי).

 

[meitush123]

פחות גרוע?

הכלות דואגות להורים של בעליהן ולבנים בכלל אין אחריות על הוריהם.

 

[בנדק חביב]

זה הקטע המעצבן, "מה אני הבת שלו?"

 

[shellyland]

בשבועות האחרונים אמא שלי נפלה למשכב.

לא אלאה אתכםן בפרטים, אבל כשסיפרתי לחברים, שאלו אותי "מה, האחיות בביה"ח לא יכולות לרחוץ אותה?".

 

[בנדק חביב]

לא הן לא חושבות שזה תפקידן

כי כשאמי אושפזה במחלקה האונקולוגית הן באו בדרישה אלינו, ממש כך, שאם אנחנו רוצים שהאינפוזיה תשאר ביד, מישהו מאיתנו חייב להיות בביה"ח בלילה. כמובן, שהודענו להן, שכל אירוע חמור שיקרה לאמנו/לאשתי כשאנחנו לא כאן יגרור תביעה משפטית, ושהשגחת בני משפחה איננה חלק מההליך הטיפולי. מיותר לציין שלא סבלו אותנו במחלקה, מיותר לציין שכשהגענו, האחיות לא הציצו ולו לרגע - הענישו אותנו החוליירעס.

 

[צימעס]

הן היו חושבות שזה תפקידן אילו היו די אחיות

פר חולה בבתיה"ח. המצב היום כזה שגם אם האחיות חושבות שמתפקידן גם לסעוד (הא הא) את החולים, הן פשוט לא יכולות כי באמת דחוף יותר לתת תרופה, ולחבוש פצע. כאן-כאן הצרה הגדולה של מערכת הבריאות שלנו. תקציב נמוך המתבטא בחוסר בכ"א מכל הדרגים. זוועה. במצב הנוכחי, מה שאני מצפה הוא שלפחות יאפשרו מלווה 24 שעות ביממה לכל חולה (כלומר גם מחוץ לשעות ביקור), עם תנאי שינה סבירים מינוס (אפילו מזרון על הרצפה או כורסה מתקפלת הכי פשוטה). אבי היה מאושפז, אמא שלי נשארה אתו כמעט כל לילה, אבל תמיד זה היה רק-אם-האחיות-הסכימו. כאילו הן עשו לה טובה (כשהאמת היתה שהיא הורידה מהעומס שלהן וגם שמרה עליהן מטעויות. אוי כמה טעויות).

 

[תרנגולת ערומה]

יש כאלה וכאלה.

יש גם כאלה שאתה לא מבין איך הן כאלה מלאכיות, עם התנאים הלא אפשריים שהן עובדות בהם. ויש גם אחים.

 

[shellyland]

נכון.

 

[meitush123]

זה מעצבן אם האחריות לא משותפת

אם זה נופל רק על אחד הבנים או שהבן מצפה שאשתו תדאג לאמו/אביו ולא לוקח אחריות בעצמו.

 

[שבולת ירוקת העין]

../images/Emo31.gif על המשפט

"אז באמת לא משליכים, זורקים לפיליפיני/ת משלמים לה וסוגרים ענין בתורנות חד שבועית" במקרים רבים הצורך במטפל צמוד (לא תמיד הוא פיליפיני) הוא לא כדי "שמישהו אחר יעשה את מה שאני לא רוצה לעשות" אלא כי זה פשוט בלתי אפשרי. פיזית ונפשית. אתה חושב למשל שבת זוג של אדם מבוגר ומוגבל, שמן הסתם אינה צעירה, יכולה לשאת במעמסה הפיזית של טיפול באדם שמידת העצמאות והתנועה שלו מוגבלת עד אפסית? ומה שאתה מתאר בעניין הכלה וחותניה מעיד יותר על היחסים בינה לבין בעלה ובינו לבין הוריו, מאשר על הנושא עצמו.