יום חדש מפציע
New member
למה בעצם?
למה בעצם הייתי צריך לעבור את זה? למה היתה צריכה לבוא התקופה הזאת שבה אני במצב רוח כל כך רע בשביל שרק אחריה פתאום יבואו אליי ויגידו טוב שחזרת לעצמך או סוף סוף חזרת לעצמך. כשהמצב רוח רע, באמת קשה יותר לראות את הטוב, אבל יש גם תקופות כאלה, זה הזמן בו החברים אמורים לבוא לידי ביטוי, לצערי במקרה שלי זה לא קיים. הייתי צריך לצאת מהמצב הזה בשביל שאנשים יגידו לי טוב שחזרת, איפה הייתם שבוע שעבר? איפה הייתם שהייתי צריך אתכם? למה לא באתם לשאול אז? למה לא באת לתת יד לעזרה? אחד היום, אחד אתמול, אחת ביום ראשון, איפה הייתם? למה חיכיתם שאצא מזה לבד בשביל להתייצב ולשאול בדיעבד? איש אחד עדיין חושב שהעולם סובב סביבו, אותו אחד ששולח אחרים לשאול למה אני כועס עליו, למה אני לא מדבר איתו, כאשר בעצם אני לא מדבר איתו כי הוא בכלל לא פונה אליי, ולי אין שום אינטרס לפנות אליו, מה הסיפור עם X שאלו "השליחים", אין סיפור, לא כועס, אז מה אם הוא חושב כך? אולי יש לו סיבה לחשוב כך, שיבוא וישאל. איפה אתם החברים האמיתיים שלי?
למה בעצם הייתי צריך לעבור את זה? למה היתה צריכה לבוא התקופה הזאת שבה אני במצב רוח כל כך רע בשביל שרק אחריה פתאום יבואו אליי ויגידו טוב שחזרת לעצמך או סוף סוף חזרת לעצמך. כשהמצב רוח רע, באמת קשה יותר לראות את הטוב, אבל יש גם תקופות כאלה, זה הזמן בו החברים אמורים לבוא לידי ביטוי, לצערי במקרה שלי זה לא קיים. הייתי צריך לצאת מהמצב הזה בשביל שאנשים יגידו לי טוב שחזרת, איפה הייתם שבוע שעבר? איפה הייתם שהייתי צריך אתכם? למה לא באתם לשאול אז? למה לא באת לתת יד לעזרה? אחד היום, אחד אתמול, אחת ביום ראשון, איפה הייתם? למה חיכיתם שאצא מזה לבד בשביל להתייצב ולשאול בדיעבד? איש אחד עדיין חושב שהעולם סובב סביבו, אותו אחד ששולח אחרים לשאול למה אני כועס עליו, למה אני לא מדבר איתו, כאשר בעצם אני לא מדבר איתו כי הוא בכלל לא פונה אליי, ולי אין שום אינטרס לפנות אליו, מה הסיפור עם X שאלו "השליחים", אין סיפור, לא כועס, אז מה אם הוא חושב כך? אולי יש לו סיבה לחשוב כך, שיבוא וישאל. איפה אתם החברים האמיתיים שלי?
