רזה זה יפה, לא?... ../images/Emo13.gif
משהו פנימי שהושרש בנו, ששמן זה מכוער ורזה זה יפה. עניין שרק הלך והתעצם בעשורים האחרונים, כולל מסר ברור וחזק מהמדיה, הטלוויזיה, העיתונות, הדוגמניות וכו'. כמה שבהגיון חושבים אחרת, זה משפיע עמוק עמוק בפנים וקשה להפטר מהתחושה שאם אני שמנה= אני פחות שווה. חוץ מזה שבריאותית, אני בסיכון לסוכרת: יש לי אח חולה בסוכרת TYPE A, סבתא ז"ל שהייתה חולה בסוכרת מבוגרים, אבא עם סוכר גבוה ואני שהגעתי בהריון האחרון לרמה גבולית שהתאזנה עם תזונה נכונה וגם כשנה לאחר ההיריון שוב עלתה רמת הגלוקוז לגבולית. מדהים איך ירידה קלה במשקל וספורט אינטנסיבי וקבוע ייצבו את הערכים בנורמה. גם אני תוהה לעתים, מה יוצא לי מכך שאני מרזה? כיום אני נמצאת במקום מאד טוב מבחינת המשקל והמראה- 4-5 ק"ג פחות מהמינימום בו הייתי ב-8 השנים האחרונות. נראית נפלא יותר מתמיד, מוחמאת בכמויות, מרגישה נפלא עם עצמי ועדיין תוהה- אז מה? מה זה הופך אותי? לבן אדם טוב יותר? שווה יותר? חכם יותר?... ממש לא... רק בן אדם שחש טוב יותר עם עצמו ועם גופו כרגע. מה שברור שלי אישית קל יותר להבין את התחושה הרעה של להיות עם עודף משקל, מאשר להבין באמת מה טוב בלהיות רזה (פרט לעניין הבריאותי, כמובן, שמובן מאליו מה טוב בו).