למה אני...

למה אני...

רותי שלום רב ראשית כל נהנתי להכנס לפורום שלך ולקרוא את הדברים הכתובים, גם עליך. למרות שלא רואה הרבה גברים שכותבים החלטתי גם אני לכתוב לך. רציתי לברר איך אפשר להשתחרר ממחסומים , תקיעות , עצירה ומועקה למה אני לא מצליח להגיע ליציבות, וכל כמה שנים צריך שינוי?. אני חי תקופות שהן מלאות עשייה ופתאום היום אני מרגיש שלא יהיה לי קל לבצע שוב שינוי. קשה לי לראות אופק.אני בחוסר מעש וזה לא טוב לי. מגיל מאוד, מאוד צעיר עבדתי ופתאום נדה. תודה . יוסף
 

רותי 11

New member
המסתורי666 ../images/Emo140.gif

אמרו שיש יותר נשים מגברים בארצנו הקטנטונת, לא? ועכשיו לענייננו, אתה מדבר על מחסומים ותקיעות אתה יכול להרחיב יותר בבקשה? כי כמובן שאני צריכה להבין למה אתה מתכוון באיזה חסימות מדובר ובאיזה תחומים בחיים. אתה מציין שעבדת מגיל צעיר והיום כלום, השאלה היא במה עבדת והאם היה לך טוב במקומות העבודה, יכול להיות שאתה באמת צריך לשים לב יותר למה שאתה אמור לעבוד/לעסוק בו, יכול להיות שלא סתם אתה מובטל, יכול להיות שמנסים לכוון אותך לכיוון מסויים ואתה לא רואה את זה פשוט, לכן אם תרחיב יהיה לי קל יותר לענות לך.
 
אנסה להרחיב...

שבת שלום רותי. מאתמול מנסה לחשוב על מה שכתבת"מנסים לכוון אותי". אני מרגיש וחושב שאכן את צודקת. אני עסקתי בחינוך.תמיד קבלתי משימות לא פשוטות. בכל מקום שהייתי הביאו אותי כי היו משברים. לשמחתי הצלחתי בכל כוחי לפתור את הבעיות ולהצעיד את המקומות קדימה. תמיד שהגעתי לשיא, שיכולתי לנוח, ולחיות שגרה, נאלצתי לעזוב, לעבור. מרבית הפעמים היו בגלל סיבות משפחתיות.השארתי מאחור הרבה אהבה וזכרונות יפים. אבל חשוב לציין שתמיד היה מי שלא ראה בעין יפה את העשיה שלי.תמיד חשתי עיין רעה. הפעם הייתי בתוך פרויקט מאוד חשוב .קידמתי נושא מאוד חשוב ומאתגר. אחרי תכנון קפדני, היינו צריכים להתחיל שלב הביצוע.אז לפתע, כמו שאומרים משום מקום הופיע מישהו שהצליח לשכנע ולערוך שינויים בפרויקט שלדעתי לא יתרומו לקידום המטרה, אלא רק יגרום לעיקוב. רצו אותי כדי להמשיך עם שינויים שרצו לעשות ואז אני העדפתי לא להמשיך. עזבתי בעקבות הרגשות. ידעתי איפה אני לא רוצה ליהיות, מבלי לדעת לאן אני הולך. ואני בנושא שלב ורגוע.אני חושב שהחלטתי נכון. אבל פתאום, מרגיש שזהו זה. שלא יהיה המשך.אני כפי שכתבתי לך התחלתי לעבוד בגיל מאוד צעיר. היום לא קל לאנשים בני 50+ למצוא מקום.למצוא את המקום. זהו זה פחות או יותר מצבי.תמיד הייתי בפעולה . אולי התקופות שאני ציינתי, שהן מאוד אינטנסיביות ונפסקות הן מתוכננות כך עבורי. אני מתפלל שעדיין אצליח ליחיות תקופות דומות, כי יש לי מה לתת . אולי אני אצליח לחזור לפרויקט? אולי הגורמים הרלונטים יפקחו עינים ויבינו שזה לטובתם? ואם לא אני תקוה שיהיה מישהו אחר שאוכל לתת לו, להם מינסיוני. שוב תודה על הזמן שלך ועל הרצון "להקשיב".
 

רותי 11

New member
משהו שהדהד לי ובלט

אצלי לאחר שקראתי את מה שהבאת זה תמיד חשתי עיין רעה.ועוד משהו שכתבת בהתחלה זה למה אני... עצם התחושה הזאת מזמנת לחיים שלנו תקיעות הכוונה היא שאנחנו יכולים להצליח אבל משהו כאילו חיצוני לנו פשוט "דופק" אותנו ואת מה שעשינו או מה שרצינו, חשוב שתשים לב ותבחן את הדברים בראייה לאחור כי תחושה כזאת מולידה את המצבים שאתה מדבר עליהם - גם האמונה שאתה אומר שאתה מעל גיל 50 זה כאילו כאן כבר נגמרו החיים ומצד שני אין תשובה או מענה בגיל שלי להתחיל משהו חדש, כמובן שאתה תבוא ותטען שזה לא ממש ככה שאתה חושב אחרת אבל כאן זה לא עניין מה אתה חושב אלא במה אתה מאמין ואתה צריך לעבוד על מערך האמונות שלך בעצמך ביכולותייך ולא משנה מה גילך או האם יש עליך עדין כי תבין שברגע שאתה מאמין בזה זה מה שיקרה ויהיה, אתה היחיד שיוצר את המציאות שלך עצמך ואין שום גורם חיצוני שאחראי לזה מלבדך. חשוב מאוד שתבין ותפנים את זה. ובמקום להתפלל תתחיל ליצור תתחיל לזמן לך לחיים הזדמנויות חדשות ודברים שיעניינו אותך, לומר לך לקרוא את הסוד זה כבר בנאלי, אבל חשוב מאוד שתבין שהדברים עובדים בהתאם לכוח המשיכה בלבד, "'דומה מושך דומה" המחשבות שלי הן שיוצרות את המציאות שלי ולא המחשבות של השכן או האמונות שלו, אם אני חושש מהאמונות שלו אני בהחלט אמגנט אותן לחיים שלי, ותחשוב על זה.
 
אחשוב חיובי

תודה רותי , אחשוב ואפנים את דבריך. אחשוב חיובי. אני מקוה שבקרוב אספר לך ששוב אני על ה"סוס" ומקדם נושאים אשר משמחים את נפשי. שבת שלום.
 

רותי 11

New member
היי חמוד אל תקווה תאמין

תיצור את המציאות שלך ממקום של יש ולא ממקום של חוסר
 
למעלה