למה אני פגיעה כ"כ ?
ובכן, היום(למעשה אתמול) בערב אני מסתובבת במרכז מסחרי במצב רוח די טוב אחרי שפגשתי מישהי נחמדה ודיברתי איתה על הא ועל דא ואז... אז פתאום אני פוגשת מישהי שלא ראיתי שש שנים שהיתה חברה של חברה והיא פונה אלי ושואלת אם אני יודעת שהחברה המשותפת לשעבר שלנו ילדה עכשיו תינוק. ואני וודאי שאני יודעת . עד לא מזמן הייתי עם המשותפת בקשר. ואז אנחנו מדברות עוד קצת והיא שואלת ומה איתי, והייתי בטוחה שהיא מתכוונת בנושא של הילדים ובתום לב עניתי לה שאני בטיפולים בבנק הזרע וממש לא פירטתי כלום. אבל היא ממשיכה לדבר איתי וכל משפט שני פולטת "ואם זה לא ילך" , "ואם זה לא ילך , אז תדעי לך שזה לא סוף העולם", "ואם זה לא ילך, אז תמצאי דברים אחרים בחיים" , "ואולי אלהים לא רוצה שיהיה לך ילד" . בקיצור ממי של בחורה. רק שתדעו שהיא בת 35, רווקה , נפגשת מליון בלינדטים ואף אחד לא רוצה אותה. אבל היא החליטה לא להביא ילד לבד, כי ילד צריך גם אבא. ולא משנה שהיא פלטה גם הרבה דברים מעודדים , למשל על מישהי שהיא מכירה שעברה 8 IVF ובתשיעי נכנסה להריון והיום יש לה תינוקת מקסימה מבנק הזרע. והיא טוענת שאליה היא התכוונה בקטע שאולי אלהים לא רוצה , כי מה לעבור כל כך הרבה טיפולים. ולא משנה שהיא מכירה הרבה בחורות שהביאו ילדים מבנק הזרע. כי היא פשוט ממש ניסתה לדכא אותי בכל משפט אפשרי. זהו , אז הקלפטע הזאת הצליחה לדכא אותי קצת. ברור שהיא רעה ולה לא הולך ואולי היא פוחדת להביא ילד לבד, כי היא כזאת מפונקת... אבל לשמוע כל כך הרבה פעמים - ואם זה לא ילך- הרי אני מנסה כל הזמן בכל כוחותי לעודד את עצמי ולהיות אופטימית. הרי בשביל מה אנחנו עוברות את כל הסבל של הטיפולים, אם לא בשביל הרעיון שזה כן ילך. ופה כולן נחמדות ומעודדות ובאמת, באמת אני משתדלת לספר למה שפחות אנשים, אבל הנה קורה מקרה ואני מושפעת ואיזה פוסטימה מצליחה להעכיר את מצב רוחי . אז באיחולים שלכולנו ילך ילך וילך.
ובכן, היום(למעשה אתמול) בערב אני מסתובבת במרכז מסחרי במצב רוח די טוב אחרי שפגשתי מישהי נחמדה ודיברתי איתה על הא ועל דא ואז... אז פתאום אני פוגשת מישהי שלא ראיתי שש שנים שהיתה חברה של חברה והיא פונה אלי ושואלת אם אני יודעת שהחברה המשותפת לשעבר שלנו ילדה עכשיו תינוק. ואני וודאי שאני יודעת . עד לא מזמן הייתי עם המשותפת בקשר. ואז אנחנו מדברות עוד קצת והיא שואלת ומה איתי, והייתי בטוחה שהיא מתכוונת בנושא של הילדים ובתום לב עניתי לה שאני בטיפולים בבנק הזרע וממש לא פירטתי כלום. אבל היא ממשיכה לדבר איתי וכל משפט שני פולטת "ואם זה לא ילך" , "ואם זה לא ילך , אז תדעי לך שזה לא סוף העולם", "ואם זה לא ילך, אז תמצאי דברים אחרים בחיים" , "ואולי אלהים לא רוצה שיהיה לך ילד" . בקיצור ממי של בחורה. רק שתדעו שהיא בת 35, רווקה , נפגשת מליון בלינדטים ואף אחד לא רוצה אותה. אבל היא החליטה לא להביא ילד לבד, כי ילד צריך גם אבא. ולא משנה שהיא פלטה גם הרבה דברים מעודדים , למשל על מישהי שהיא מכירה שעברה 8 IVF ובתשיעי נכנסה להריון והיום יש לה תינוקת מקסימה מבנק הזרע. והיא טוענת שאליה היא התכוונה בקטע שאולי אלהים לא רוצה , כי מה לעבור כל כך הרבה טיפולים. ולא משנה שהיא מכירה הרבה בחורות שהביאו ילדים מבנק הזרע. כי היא פשוט ממש ניסתה לדכא אותי בכל משפט אפשרי. זהו , אז הקלפטע הזאת הצליחה לדכא אותי קצת. ברור שהיא רעה ולה לא הולך ואולי היא פוחדת להביא ילד לבד, כי היא כזאת מפונקת... אבל לשמוע כל כך הרבה פעמים - ואם זה לא ילך- הרי אני מנסה כל הזמן בכל כוחותי לעודד את עצמי ולהיות אופטימית. הרי בשביל מה אנחנו עוברות את כל הסבל של הטיפולים, אם לא בשביל הרעיון שזה כן ילך. ופה כולן נחמדות ומעודדות ובאמת, באמת אני משתדלת לספר למה שפחות אנשים, אבל הנה קורה מקרה ואני מושפעת ואיזה פוסטימה מצליחה להעכיר את מצב רוחי . אז באיחולים שלכולנו ילך ילך וילך.
