אל תתיחס לדברים הבוטים
שנאמרו כאן ביחס להודעתך. בדרך כלל, אנשים בפורום הנוכחי, באים עם רצון גדול לעזרתם של הנמצאים במצוקה. עצה לי לך, נסה לבצע הליך סינון כלשהו, כאשר אתה קורא את תגובות אנשי הפורום. כמו כן, אינני חושבת שמישהו מאנשי הפורום יכול לומר לך את אשר עליך לעשות. מפני שכמו שאמרת אנחנו לא בקיאים בכל הפרטים. אך מה שכן, תוכל להעזר בנסיונם של אנשים הנמצאים בסיטואציה הדומה לשלך. כמוני למשל. אני חשה עם בעלי בדיוק את אותן התחושות שתארת. העדר רצון לתקן, העדר רגש. מחשבות וחלומות על גבר אחר. גם לי ילדה קטנה מנישואין אלו. אך אינני חושבת בשום אופן לוותר על האושר שלי, ולהקריב את חיי הרגש שלי על מזבח הנישואין. לא אומר לך שהתהליכים שהביאו אותי למסקנות אלו היו עניין של מה בכך. הם היו קשים מנשוא. עברתי חודשים של התחבטוית נפש סוערות, מלחמה תמידית עם יסורי המצפון היא חלק משמעותי מהתהליך. ואל תקשיב. אני חוזרת. אל תקשיב, לאף אדם שאומר לך שזו תמיד אותה גברת בשינוי אדרת. וכל הקלישאות המדברות על כך שבסופו של דבר כולן אותו דבר. כל אדם הוא בפני עצמו, כל מערכת זוגית מכילה נפחים שונים. אך נכון יהיה לומר, שכל מה שתזרע אתה תקצור בסופו של דבר. ועוד דבר, מנסיוני, משגוועה האהבה קשה מאוד להחיותה, במיוחד שהרצון הוא דל. עצתי לך היא, לא למהר, לקחת את הזמן ולבחון את רגשותיך. אל תרתע משום מחשבה תן לכולן לצוף החוצה. ותתמודד איתן כל אחת בתורה. תהליך הפרידה, מצידך, יכול להתקיים רק אם תהיה שלם בצעדים אותם אתה רוצה לעשות. שתף את זוגתך בתהליך שעובר עליך. ברגע שתגיע לאותה שלמות פנימית, אני מבטיחה לך שהדרך בה אתה צריך ללכת תהיה ברורה, לא יהיו בך ספקות ויהי קל יותר לבצע החלטות קשות, ולהתמודד עם הכאב שבפרוק החבילה. בהצלחה מיכאלה