למה אני לא ישן
כשהתכוננו לשינה היינו עסוקים בשיחה. משהו לגבי תכניות סוף השבוע, נסיון לפתור התנגשות בלו״ז החברתי העסוק של הנסיכה כדי שגם אנחנו נזכה לחזות בזיו פניה מדי פעם. אז התפשטתי לידך, בחדר השינה, באור מלא, במקום לחמוק לחדר האמבטיה. כל כך הרבה זמן אנחנו ביחד, ורק עכשיו התחלתי להרגיש מספיק נח. פתאום קמת מהמיטה וניגשת אלי. נגעת בעור של צלעותי ובטני באצבעותיך. בקושי נוגע בחבורות. ״אני עשיתי את זה״ אמרת. לא ממש כשאלה ולא ממש כהצהרה. ״כן״ אמרתי. רצית להזכיר לך כמה הייתי אומלל, כמה הקלת עלי, כמה טוב ישנו חבוקים. אבל הפה שלי יבש. נגעת בצלקת ישנה על הצלעות. סימן של כוויה מלפני שנים. מחיים אחרים. ״את זה הוא עשה״ אמרת ״ואת זה אני״ שתקתי. רציתי להגיד שזה לא אותו הדבר, אבל לא הצלחתי למצוא מילים להגיד למה. התיישבת על המיטה בכבדות. נראית פתאום כל כך זקן. ראשך תלוי נמוך ואתה נושם עמוקות. ״לך להתקלח״ אמרת ״לך כבר, אתה תהיה חולה״ כשחזרתי האור היה כבוי. אתה היית במיטה, והחלקתי לצידך בשקט, רק למיקרה שאתה ישן. חיבקת אותי חזק כל כך. עד כאב. הרגשתי את הרעד בנשימתך. הסתובבתי להביט בך רק כשהייתי בטוח שאתה ישן. אורות העיר מהחלון הספיקו כדי שאראה שעיניך נפוחות.
כשהתכוננו לשינה היינו עסוקים בשיחה. משהו לגבי תכניות סוף השבוע, נסיון לפתור התנגשות בלו״ז החברתי העסוק של הנסיכה כדי שגם אנחנו נזכה לחזות בזיו פניה מדי פעם. אז התפשטתי לידך, בחדר השינה, באור מלא, במקום לחמוק לחדר האמבטיה. כל כך הרבה זמן אנחנו ביחד, ורק עכשיו התחלתי להרגיש מספיק נח. פתאום קמת מהמיטה וניגשת אלי. נגעת בעור של צלעותי ובטני באצבעותיך. בקושי נוגע בחבורות. ״אני עשיתי את זה״ אמרת. לא ממש כשאלה ולא ממש כהצהרה. ״כן״ אמרתי. רצית להזכיר לך כמה הייתי אומלל, כמה הקלת עלי, כמה טוב ישנו חבוקים. אבל הפה שלי יבש. נגעת בצלקת ישנה על הצלעות. סימן של כוויה מלפני שנים. מחיים אחרים. ״את זה הוא עשה״ אמרת ״ואת זה אני״ שתקתי. רציתי להגיד שזה לא אותו הדבר, אבל לא הצלחתי למצוא מילים להגיד למה. התיישבת על המיטה בכבדות. נראית פתאום כל כך זקן. ראשך תלוי נמוך ואתה נושם עמוקות. ״לך להתקלח״ אמרת ״לך כבר, אתה תהיה חולה״ כשחזרתי האור היה כבוי. אתה היית במיטה, והחלקתי לצידך בשקט, רק למיקרה שאתה ישן. חיבקת אותי חזק כל כך. עד כאב. הרגשתי את הרעד בנשימתך. הסתובבתי להביט בך רק כשהייתי בטוח שאתה ישן. אורות העיר מהחלון הספיקו כדי שאראה שעיניך נפוחות.
