קשה לחיות ללא אהבה
קשה לי להרדם מלא מחשבות מעסיקים את מוחי , רוב הזמן אני עם כאבי ראש אני מדברת עם הקירות אבל הם כבר לא מקשיבים לי , משועממים מהספורים שלי, והפסיקו לענות לה . למדתי לדבר באמצעות האצבעות לכתוב את המחשבות שלי במקום להשתמש במתרי הקול שלי , למדתי לשתוק בציבור אז הקושי בשינה זה שאני למעשה חיעה לבד, בבועה שבניתי לעצמי שם טוב לי ושמח לי, ומשם יוצרת בהנאה , שירים וקטעים של מלל . לפעמים מדברת עם הקירות ,מה שאני צריכה כיום זה חברה אנושית כי בכל ההתמודדות הזו שלי כיום אני לבד בבית רוב הימים וגם בלילות נכון שמדי פעם משוחחים איתי בטלפון, מתעדכנים מה קורה בבדיקות בעבר גלשתי בצטים זה פתר חלקית את הבעיה אבל בצטים לא ניתן לפרוש את הבעיות שאני מתמודדת איתם זה גדול עליהם , הם באים לצחוק להעביר שעה בכייף הכתיבה הפורום יותר רצינית , אז אפשר לחשוף חלק מהמצוקה אבל הבעיה שאני מאד מורכבת מבחינה רפואית בגלל העבר האנקולוגי שלי זה מסבך כל טיפול ובדיקה הכי פשוטה כיום , מזלי שאני לא בכיינית , ויודעת להתמודד לבד, בלי להשתגע מהלבד, לרוב הולכת לבד לבדיקות ואם צריך ךארגן מלווה אז קוראת לדודה שלי , אחות של אמי . מנסים לסדר מתנדבת שתכנס אלי הביתה במהלך השבוע ותוציא אותי בכח מהבית , למעשה הכח להתמודד בא מההסתגרות מהסביבה , לא רוצה לראות פנים עצובים , זה כבר המון שנים מהיום שהצביעו עלי כמו זו שאחותה נהרגה בצבא , הלו , סליחה, אבל אני ממשיכה לחיות למה להתאבל עלי זה הקטע שגרם לי להסתגר בבית בפינה שלי, לכתוב שירים עליזים ולפעמים חרמנים כי אני רוצה להרגיש כמו כולם נערה שובבה הכלואה בגוף של אשה בוגרת , מרגישה כמו בת 16 למרות מה שעברתי , למרות 50 שנותיי , למרות המחלות הכרוניות שגורמות לי להסתגר ליד המזגן , לנשום אויר קר לחייך ולחיות בכייף בכוכב שלי . והאנשים פה באמת אהובים עלי , כי אתם מכירים את נפשי, גם את זו שכותבת שירים על חשק ואהבים. שעדיין רוצה לחוש אהבה , אהבים , וגם אהובים מאמינה בכח המרפא של האהבה , ויודעת שבמצב שלי לא אוכל לבנות כרגע קשר של אוהבים ואהבים כי זה מפחיד אנשים בריאים התיק פנדורה שנושאת על גבי
