כדי לא לפרוש מהציבור
אז במקום התרגול הקבוע שלי , עשיתי מדיטציה קצת שגרתית ....
הדלקתי מולי נר , כיביתי אורות , עצמתי עיני , התיישבתי על המטה ונכנסתי לשקט.
נהייתי מודע לסביבתי , לרוח שמצליפה ללא רחם בחלונות ובבתים , ומודע לקולות מהחוץ.
הדיבור הפנימי כבר שתק לגמרי , ופינה את מקומו לתחושות הגוף.
זרקור תשומת הלב התחיל לשוטט לו בתוך הגוף.
"נתקל" במטען קטן באיזור הלב , צפיתי בהתמוססותו והמשכתי הלאה.
משם תשומת הלב ניווטה את עצמה לטחול וללבלב , לעוד כמה מטענים קטנים של פחד וכעס.
צפיתי בהם מתמוססים והמשכתי הלאה.
משם המשיך לשוטט לו , באין מפריע ברחבי הגוף , עושה צורות גיאומטריות שונות , מעגלים ושמיניות , מבקר בצ'אקרות הברכיים והעקבים.
משם עברתי להרגשה כללית של כל הגוף למשך כמה דקות של שקט.
וזהו.