למאיה

למאיה

אנחנו אמנם לא מכירות אך סיפורך נגע לליבי מאד ואני משתפת בצערך ובכאבך ומחזקת את ידך. אני רוצה להקדיש לך שיר שכתבתי ופרסמתי בפורום של נשואים נשואות בתקווה שיעודד אותך ולו במעט אם כי לטרגדיה שכזו אין נחמה...בטח שלא במילים שכתובות על נייר דממה! הדממה צועקת וכך גם האדמה זועקת לא שוקטת ואין היא רגועה ואיך תנוח כשמתחתיה מונחות גופות ואיך לא תצעק?ומדוע לא תשקוט? את דם המתים הדממה נוקמת את הרעש שבאויר קוברת מצמיחה דומיה מתוך המהומה טומנת רעשים מתוך השממה ובשקט הזה צועקים אנשים אומרים שהדממה צועקת וכמה שצודקים אנקות המתים למרחקים נשמעות והבכי-בכי לוויות את צחוק האנשים כבר ממזמן קברו אך בורות ליגון ולצער עדיין לא חפרו ואני יושבת כאן חושבת,מחכה לניצחון ממתינה לקרן אור שתציץ מהחלון שתתן סימן שהמחר יהיה הרבה הרבה יותר יפה שלהקה של ציפורים ובראשם היונה תביא כבר שלום עם הזית בגרונה שהעצב והצער לא יהיו מנת חלקינו שהאהבה תפרוש כנפיה לעברינו ועם הרבה רצון וקורטוב מזל גם אני עוד אזכה להגיע אל על לראות את האושר ממתין לי שאקח שאטעם מנפלאותיו ואת הטעם לא אשכח ואז בכל פעם שענן שחור יפציע אותו בנימוס אדחה,לא אתן לו להגיע והלב הבוכה שלי יידע שוב לחייך הרי האושר שוב פה מולך מוקדש באהבה רבה לפאסימיים שביניכם שחושבים שהחיים אכזריים,מחזקת את ידכם ורוצה להגיד שאני פה תמיד לתמוך ,לחבק,לשמש כידיד גם אני עברתי מהפך בחיים שגרם לי לשנות הרבה דברים תזכרו תמיד שכל ירידה אם הופכים אותה,היא בעצם עלייה מאחלת לכולכם שתנסקו למעלה שתמיד תדעו להמשיך הלאה שתשכילו להבחין בין עיקר לתפל שתמצאו את האושר-זה המוסר השכל! מאיה....מחר תזרח השמש גם אם נראה שעכשיו קצת מעונן תהיי חזקה בשביל אלה שצריכים אותך פה...ובשביל עצמך זה הכי חשוב!!! משתתפת בצערך ובצער המשפחה זמרת בארים
 
למעלה