ללקק את הפצעים

[תלתלים123]

ללקק את הפצעים

מדי שנה בערך אני נוהגת לעשות "חשבון נפש" פרטי. פתאום - נכנס טראנס של כמעט כל יום. פתאום שואלת - מה עשיתי טוב? מה עשיתי רע? מה אפשר לתקן? איך אתמודד עם אתגרים ששמתי לעצמי? יהיה לי כוח לעמוד בהתחיבויות? האם מה שיש לי זה מה שרציתי? האם התפשרתי? מה אני עושה פה בכלל? האם אני בכיוון הנכון? מה הכיוון הנכון? [יש עוד אבל אין לי כוח לכתוב הכל] אני לא יודעת אם אני זה "בדק בית" או שמחטטת בפצעים במקום ללקק

. לפני שאני מדממת מבפנים - מישהו יכול להסביר לי איפה הגבול?

 

[פּרפרית]

תלתל יקרה

תראי, לי מאוד קשה עם זמן "חשבון נפש" לא חושבת שהייתי שורדת כזה דבר. המוטו שלי נורא פשוט- אני במקום שאני בגלל שזה המקום שאני רוצה להיות בו. לא היה לי טוב? הייתי עוזבת! בלי "חשבונות" מיותרים. כמובן שיש שיקולים אובייקטיבים שלא קשורים בי או אלי- אז אני מנווטת בין הטיפות. אולי זה לא נכון, אולי יותר נכונה הדרך שלך. לא יודעת? אני יודעת שאני מעריצה אנשים כמוך שחושבים מנתחים חושבים- איך קראת לזה "בדק בית"? לא אומרת שלא עוצרת לפעמים אבל פוחדת מהחשבונות האלה שלא אתמוטט. מה אני להגיד לך? חיזקי ואימצי. ולשאלה "מה אני עושה פה בכלל?" יש לי רק תשובה אחת- כנראה שמשהו מתאים לך במקום הזה ולכן בחרת בו.