ללכת על חבל דק

[Lost Sheep]

ללכת על חבל דק

שלום לכולן כאן אני בת 22, גרה כבר 4 שנים מחוץ לבית (שנת שרות, צבא, עבודה מרוחקת...) ולאחרונה חזרתי לגור בבית הורי - אני חייבת לציין שקצת מחוסר ברירה. בשנים האחרונות היחסים בין אמי בת ה-60 וביני מורכבים וטעונים. אני בת יחידה בין 3 בנים גדולים (כולם כבר בעלי משפחות) ותמיד נחשבתי ל"נסיכה" של הבית. בשנים האחרונות אמי לא עובדת ונמצאת כל היום בבית, יושבת בעיקר מול הטלויזיה, המחשב, עם הנכדים ומתעסקת עם מטלות הבית. כבר בסופי שבוע שהייתי חוזרת הביתה היו מריבות ומירמורים בינינו ומכיוון שכך היה המצב ניסיתי לשבת איתה לשיחת "תאום ציפיות" לפני שחזרתי הביתה, מה שלא הלך במיוחד כי היא שמעה חצי ממה שהיה לי להגיד, לא הסכימה להגיד מה שהיא חושבת וכמו פולניה טובה נעלבה מעצם המחשבה שאנחנו צריכות ליישר בינינו את ההדורים לפני שאני חוזרת הביתה. אני כבר שבועיים בבית ומיותר לציין שכבר היו בינינו אין ספור ריבים, וויכוחים, הזעפות פנים, צעקות ובעיקר עצבים שלי שנשמרים בבטן... מרגיזה אותי ההתנהלות שלה,הבחירות שלה, הנוכחות שלה - פשוט מרגיזה. האם יש איזשהו "פתרון פלא" לבעיות בינינו? אני משערת שהבעיה נובעת בעיקר ממני מכיוון שיש לי סלידה ממנה ומההתנהלות שלה - יש דרך לפתור את זה עם עצמי?... אשמח לכל חוות דעת! תודה

 

[חתולהבמגפיים]

ממה שאת אומרת נשמע שהפתרון הוא בך../images/Emo13.gif

שבי עם עצמך ותחשבי למה יש לך ביקורת על ההתנהלות שלה? למה את מסתייגת מהבחירות שלה כלפי עצמה? היא לא את, ואם טוב לה, ונוח לה אז מה הבעיה? אולי היא רואה את השנים שעברו בהן הקדישה לכולם ועכשיו היא רוצה בעיקר לא לעשות הרבה. ושאלה נוספת- על איזה תאום ציפיות חשבת כשדיברתן? כי אני כמובן חשבתי שמדובר על איך את משתלבת בטיפול בבית כאדם בוגר, ונראה לי שבעצם היה מדובר על משהו אחר.

 

[פרפרי אהבה]

אז שווה לפתור את האישיו הזה כדי שכן תוכלו

לגור ביחד מבלי להרוג אחת את השניה. את צריכה להבין שככה היא חיה וככה היא מתנהגת וזאת הדרך שלה ולך הדרך שלך. ואם את ממש לא מסוגלת, אולי עדיף לחסוך כמה שיותר כסף ולצאת מהבית שוב.

 

[אנאהיא]

שווה לך לעשות מאמץ

לשכור דירה ולצאת מהבית. בכל מקרה לא מומלץ לגור עם ההורים בגיל כשלך, מה גם שגרת כבר 4 שנים מחוץ לבית. מדבריך אני מבינה שהאווירה ממש לא טובה, והדבר עלול להחמיר עם הזמן. לפיכך, למען השקט והשלווה [וגם הבריאות] טוב תעשי אם תצאי מהבית.

 

[כל שנה בדצמבר]

כתבת שעשיתן שיחת "תאום ציפיות" ובכל זאת

זה לא התנהל כפי שרצית - כלומר לא היגעתן להסכמות? לכמה זמן מתוכננת חזרתך לבית ההורים? זה הבית שלה, את אדן בוגר שיכול לעמוד ברשות עצמו - נדמה לי שהפעם היא זו שמכתיבה את הכללים. לגבי עצמך? או להבליג או למצוא שוב דרך לצאת למגורים מחוץ לבית. תחשבי מה עדיף לך כרגע ולפי זה תפעלי תוך סבלנות ואורך רוח.

 

[טלטוש]

הפתרון הוא לצאת מהבית

אל תשכחי שאת עברת לגור בבית שלה, יש לה את הזכות לעשות בו מה שהיא רוצה גם אם את סולדת מזה.

 

[יערה ריחנית]

גברת...קחי את הפקלאות ויאללה...

החוצפה שלך עוברת כל גבול,ילדה מפונקת שכמותך. הבית הוא ביתה של אמך והיא תתנהל בו כרצונה. היא עושה לך טובה שהיא מאפשרת לך לגור במחיצתה..ומי שמפריע הוא-את ולא היא! מה את רוצה מאישה בת שישים? מה תיאום ציפיות? למה היא צריכה ,בגילה,כשסוף סוף סיימה לגדל את הילדים והם פרחו מהקן...והיא יכולה לנוח ולעשות כרצונה בכל שעות היממה בביתה שלה- את מופיעה לה,פתאום,אחרי ש-3 שנים של היית בבית ומנסה להכתיב לה איך לחיות כך שלא יפריע לך... וקוראת לזה "תיאום ציפיות"... פשוט לקרוא ולא להאמין. לכי לעבוד ושכרי לעצמך דירה ועשי תיאום ציפיות עם עצמך. מקווה שאת עצמך כן תוכלי לסבול,כי אין לך אפשרות לעבור דירה מתוך עורך.

 

[Lost Sheep]

חוצפה?

אני לא חצופה גם אם החלטת שזה משתמע מתוך מה שכתבתי. אמי היא אדם בוגר ואחראי למעשיו שלו, מעשים שלא מפריעים רק לי אלא לעוד בני משפחה (אחים, אבא) אבל כולם כבר הרימו ידיים והתייאשו מלגרום לה למצוא משהו בחיים מלבד לראות טלויזיה כל היום. אני לא מנסה להכתיב לה ואף אחד לא מנסה להכתיב לה כלום רק לנסות לעזור לה למצוא כיוון, היא פוטרה לאחרונה אחרי שעבדה באותה משרה עשרות שנים ומאז היא שקעה בחוסר מטרה בבית - וזה לא מגיע מכיוון חיפוש מנוחה, אלא דיכאון ובטלה שלא תואמים את אופיה. עבדתי בשנה האחרונה קשה כדי להרוויח כסף ללימודים ולטיול לחו"ל - כסף שלא רציתי לבקש מהורי ולכן יצאתי לעבוד. לכל מי שהמליץ לי למצו דירה - זה לא רלוונטי מבחינתי כרגע גם מכיוון שלכסף שחסכתי יש מטרה מסויימת (כדי לא להיות למעמסה על הורי ברגע שאתמקם לי בדירה משלי) וגם מסיבות רבות שונות, אני עומדת לטוס לחו"ל עוד מספר חודשים, בינתיים אני כבולה לאיזור הבית מכיוון שאני עושה קורס הכנה ללימודים ואני לא אתחיל בכלל לדבר על עניינים של השכרת דירה וחוזים והתחייבויות כשאני עדיין לא יודעת מה הולך להיות איתי שנה הבאה (אחפש דירה רק ברגע שאתקבל למוסד לימודים). כל העניין הוא זמני בלבד, וכתבתי כאן בפורום באמת בכוונה לנסות לפתוח את הדברים ולהבין את הסיטואציה בעזרתכן לא כדי להתקל בהשתלחויות. אני מחפשת כרגע עבודה זמנית, מקווה שלהעסיק את עצמי כמה שיותר מחוץ לבית ייגרום לי לכמה שפחות התקלויות בתוך הביתה. תודה בכל מקרה לכל מי שהגיבה.

 

[חתולהבמגפיים]

ועדיין לא הרחבת באותו נושא של תאום ציפיות

כי לדעתי זו הנקודה המרכזית שלא ברורה בסיפור שלך. מהו בדיוק אותו תאום ציפיות שאת מדברת עליו? כי יש הבדל בין תאום ציפיות, לבין לנסות לשנות התנהגות של מישהו אחר בגלל שלדעתך הוא צריך לשנות את ההתנהגות שלו. ממה שאת כותבת, אולי יש מקום לעזור לאמא שלך להתאושש, להוציא אותה מהדיכאון שלה, לעודד אותה. שום דבר מאלה לא מסתדר עם המונח "תאום ציפיות".

 

[dify]

תראי,

את יוצרת מצב בלתי אפשרי. קראתי את ההושעה שלך שלוש פעמים וניסיתי להבין על מה בדיוק אתן רבות, המשפט היחיד שאיכשהו ענה לי היה "מרגיזה אותי ההתנהלות שלה,הבחירות שלה, הנוכחות שלה - פשוט מרגיזה." תשמעי, אם עצם קיומה מרגיז אותך, אז אין מה לעשות, היא לא יכולה להשתנות, ולא צריכה להשתנות רק כי עצם קיומה מפריע לך (ויתכן שבגלל זה קיבלת את התגובה "מפונקת") עכשיו השאלה מה עושים, ובכנות, לדעתי, העבודה שלך צריכה להיות עם עצמך. אם היית מתארת מצב של חוסר גבולות בינכן, שהיא משתלטת לך על החיים, לא מכבדת את פרטיותך וכד' הייתי אומרת שיש מה לדבר על תיאום ציפיות, אבל בעצם מה שאת מתארת זה מצב שבו את שופטת אותה, מתערבת לה, ומתעצבנת. כל הסיפור הוא בינך לבינך ולא קשור אליה בכלל. אני מתערבת שיש בינכן עבר טעון, שהכעסים עליה לא מתחילים מהיום, שכבר בעבר הלא הערכת דברים שהיא עשתה או החלטות שלה והשקפות עולם שלה. ואת יודעת מה, אני אגיד לך כבת לאמא שכל הזמן חיכתה שיכבדו את רצונותיה ויבינו שהיא לא עונה על ציפיות הסביבה- תני לה לחיות את חייה! זה שההחלטות שלה והערכים שלה לא נראים לך לא אומר שיש איתם איזשהי בעיה! אם המצב היה הפוך והיא היתה מתעצבנת מהבחירות שלך את היית מאד כועסת על זה שלא מקבלים אותך כמו שאת. אמנם עוד כמה חודשים את עוזבת, אבל אני כן הייתי עושה טיפול שורש למצב. שואלת למה כל כך מפריע לך ההחלטות שלה לגבי עצמה ומה זה משנה לך בכלל- האם יש לזה השפעה עליך או שאת דואגת לה וחושבת שאת יודעת יותר טוב מה טוב עבורה? רק שתביני- אדם לא משתנה אם אין לו מוטיבציה פנימית לשנות, ועושה רושם שבמקרה הזה הבעיה היא שלך ולא שלה לכן היחידה שיכולה לשנות פה משהו זו את עם עצמך. שבי ותחשבי על זה. וביינתים- לכי ללמוד בסיפריה, ברצינות, רוב היום אל תהיי בבית וככה לא תהיי מתוסכלת כל כך לראות אותה. תכלס, באמת עם כל הכבוד לכעס שלך, זכותה לנהל את חייה כרצונה.

 

[pf26]

את לא חצופה, פשוט לא הבהרת לעצמך מה מרגיז

אותך. אם ההתנהלות של אימך עם עצמה מפריעה לך - אין לה מה לעשות. מקסימום את יכולה לשוחח עם אביך או עם אחיך ולנסות לפרוק מה שמציק לך. אם מפריע לך אופן היחסים בינכן, את צריכה להחליט מה היית רוצה לשנות ולפעול מהצד שלך לשינוי הדברים. את לא חייבת להצטדק בפני אף אחד, בטח לא על גבי הפורום הזה או אחר. החלטת לחזור לגור אצל ההורים לתקופה של מספר חודשים ואת צריכה לזכור כל הזמן שמדובר בתקופה קצרה (בינינו - מה זה כמה חודשים?) ושמדובר בבית שלה ובחיים שלה. נסי "לצלול" ובעיקר לא להיות כ"כ ביקורתית כלפיה.

 

[MoRoSH11]

יש פה שני דברים שונים

1. דאגה לאמא שלך. 2. דאגה לעצמך. ואת מערבבת בין שניהם.

 

[כל שנה בדצמבר]

את אותם דברים יכולת להגיד אחרת....

 

[צהובה18]

תעזבי שוב. אין ברירה.

אין מחיר למגורים מחוץ לבית. גם אני גרה כבר 4 שנים מחוץ לבית מהסיבות שמנית למעלה וכשחזרתי להורים שרדתי שם רק 4 חודשים ושוב עזבתי. זה חיים אחרים. קשה להתרגל שוב לחיים עם ההורים. עצתי- תעזבי.

 

[כל שנה בדצמבר]

אני מקווה שמה שכתבנו לך נופל על

אוזניים קשובות.

 

[Lost Sheep]

אכן

מן הסתם הסיפור קצת יותר מסובך ומורכב ממה שאני יכולה לתאר כאן בפורום, לקחתי את העצות\הערות בחשבון. תודה

 

[MoRoSH11]

תזכרי שהבית הוא של אמא שלך

קודם כל. היא זאת שתקבע את החוקים ואת ההתנהגות בו, ואם שיחת הצפיות שלך לא מצאה חן בעיניה, כנראה שאמרת בה דברים שהיא לא מוכנה אליהם.

 

[feralcat]

שלום לך

לכל אחד זכות להתעצבן על מישהו , והכי מעניין זה שככל שאוהבים את המישהו יותר, הוא יותר מזיז לנו, מרגיז, מפריע. אני שמחה גם כאשר מישהו מתעצבן עלי במשפחה כי זה סימן שבעיניו אני שווה את הוויכוח . זה גם עצוב. אז ככה זה בחיים, אין פתרונות קסם, אבל תמיד שווה להשתדל. זה ישמח אותך וגם אותה.