ללכת יחידי, בקבוצה.

[אלישיר]

ללכת יחידי, בקבוצה.

בעזי"ת אכן, כדברי רבינו, ברסלב הם כיתות כיתות. וברוך ה' הדבר, שהרי יחד שבטי ישראל, ולא שבט אחד לישראל. קל, לכאורא, להיות נמנה על קבוצה. רבינו מדבר על לחפש אחר הצדיק האמת שבכאן, ואם רוצים להתקרב לצדיק שבתוך ברסלב, הרבה פעמים תמצא אותו בתוך כיתה מסוימת. ואין עבודת ה' ללא צדיק להיות קרוב אליו. אבל, לחלק מאיתנו אין יכולת להיות דווקא כך ולא כך. להיות חלק מכיתה מסוימת, למשל להיות נמנה על קהילת נחמת ציון, פירושו להיות מוגבל לאורח חיים מאוד ספציפי, שלא תמיד אפשרי לכולם. למשל: אותו ברסלב'ר שיחפוץ בחיי הכפר או בשלוות המדבר. מאידך, אי אפשר שלא להיות בקרב אנ"ש, היכן שלא נהיה. רק בקרב אנ"ש, אפשר להיות ברצא, כשפרטית אנחנו בשוב. רק בקרב בית מדרש של אנ"ש, אפשר להיות ברסלב (להבדיל מחסיד ברסלב). בעצם, דוגמא טובה להתקיימות הדברים, היא בשול הגדול בירושלים. נכון שהשול הוקם בידי כיתה אחת, אך אולי בשל מיקומו המרכזי, ואולי בשל עוד סיבות, נמצאים בו כול ברסלב ממש, כמעט כמו שתמצא על הציון, בקיבוץ הקדוש בר"ה. ראשית, האם יש למישהו עוד מחשבות והרהורי לב בנושא? ושנית, עד כמה יש בארץ עוד קהילות שכך, עד כמה יש בקהילות הותיקות, ועד כמה בישובי הספר?

 

[למעלה מן הזמן]

למרות..

שאנחנו לא נמצאים במצב דומה..כי אני לא נמצאת בשום חברה של ברסלב מסביב.. אני ממש מבינה את מה שכתבת..אני חושבת שכולנו ככה, מי שלא נולד לבית כזה, קשה לנו להתאים את עצמנו אפילו לקבוצה שאיתה אנו מזדהים. באופן טבעי כל אחד מאיתנו מורכב מהרבה צדדים שונים וכל אחד סוחב איתו את מה שעבר בחיים עם כל מה שזה אומר..ולא תמיד החלק של מי שאתה באמת מרכיב יחד עם הנורמות בקבוצות השונות פאזל שלם.. לפעמים (הרבה פעמים) יש הרבה דברים שבהם אנחנו מרגישים קצת "בחוץ".. מה אני חושבת..? מצד אחד אני מסכימה עם מה שכתבת שחשוב שכן תהיה סביבה של אנ"ש, של אנשים שאתה מזדהה איתם לפחות בדברים הכלליים..אבל מצד שני אני לא חושבת שזה נכון לבטל את הדעות שלך את הרצונות של את מי שאתה רק כדי להשתייך לקבוצה כלשהי.. האמת אני לא בטוחה אם זו הייתה כוונתך..אבל לפחות עשיתי השתדלות לענות ) אני אישית לא קשורה לשום קבוצה לא בתוך ברסלב ולא מחוצה לה..לא כי חו"ש יש לי משהו נגד אלא כי אני עדיין לא מרגישה 'אני' בשום מקום.. שיהיה רק טוב... סיון