ללב אין מין

ללב אין מין

כמו שאמרתי בימים האחרונים יוצא לי הרבה לקרוא בבלוק הישן שלי ולראות תהליכים שונים שעברתי , וזה מדהים אותי איפה הייתי לפני ארבע או חמש שנים ואיפה אני היום הרשומה הבאה שאני מצרפת כאן נכתבה בדיוק לפני 4 שנים באוקטובר 2006 ואני יותר מגאה בעצמי על התהליך שעבר עלי מאז. ללב אין מין אף אחד לא בוחר במי להתאהב , זה פשוט קורה, הבלבול אצלי התחיל בערך בגיל 23 ועד היום קשה לי בכלל להשלים איתו ואני דיי מתכחשת אליו ומנסה להתעלם ממנו, בתחלה האשמתי את מה שקרה לי באותה שנה, את אותה חוויה קשה ולא נעימה ואמרתי לעצמי שרק בגלל זה אני מרגישה ככה ורק בגלל זה נדמה לי פתאום שהנה אני נמשכת גם לבנות ולא רק לבנים. מוזר לי בכלל שאני כותבת את זה כאן וחושפת פתאום יותר ויותר מעצמי, כשהתחלתי עם הבלוג אחת המטרות שלו היתה גם להתמודד עם הרגשות האלו ואף להתמודד עם אותו לילה נוראי אבל לאט לאט הבלוג שלי זרם לכיוונים אחרים כאלו מנסה להתרחק מהאמת וממה שאני באמת צריכה כבר להגיד לעצמי ולקבל על עצמי. לאחרונה אני מוצאת את עצמי משתפת עוד אנשים בסוד הזה שלי , את המשפחה אומנם לא ממש שיתפתי אבל גם זה יגיע, שמתי לב שבאנשים שאני כן מספרת להם דווקא שמחים בשבילי ולא מנדים אותי כמו שחשבתי, אחד מהם שכבר סיפרתי לכם עליו אפילו מעודד אותי להיפתח יותר ולהתחיל לחיות עם התחושות האלו בשלום. אז הנה הרשומה הזו היא עוד שלב בדרך לזה בדרך להשלמה העצמית ולקבלה העצמית שכל כך חשובה לכל אחד ואחת מאיתנו כי מי שלא מקבל את עצמו שלא יצפה שאחרים יקבלו אותו אז כל שנותר לי לאחל לכם זה חג שמח ושכולנו נדע רק אהבה ושנאהב מכל הלב ולא משנה את מי העיקר שנאהב ושיאהבו אותנו ללב אין מין ביצוע: יהודית רביץ מילים: שמרית אור לחן: יהודית רביץ ללב אין מין וללב אין דת הוא של אף אחד. הוא של אף אחד. והוא יכול לאהוב אותי והוא יכול לאהוב אותך, בלי פחד ומבוכה. כי הוא לב. והוא בִּפÀנים. ואין לו מחשבות, ואין לו פָּנים. ואין לו מחשבות ואין לו פנים. הלב מרגיש הוא קולט כל איש כי זה בליבו כי זה בליבו. והוא לא מכריח אותי והוא לא מכריח אותך, תלוי כבר בליבך. גם הוא לב. והוא בפנים. ומה שבלבו - זה לא ענייני. ומה שבלבו - זה לא ענייני. ללב אין מין. וללב אין דת - הוא של אף אחד. הוא של אף אחד. והוא יכול לאהוב אותי והוא יכול לאהוב אותך, בלי פחד ומבוכה. כי הוא לב. ואין לו מחשבות ואין לו פנים. ואין לו מחשבות, ואין לו פנים.
 

פאמקי

New member
דמעות חמות

קוראת את ה'רשומות' האחרונות, בהן בחרת לשתף, וזה מרגש אותי. מתמודדת עם "שאלת היציאה מהארון" (אומנם מכיוון אחר לגמריי... אני בחוץ בגאווה!), ומצליחה לראות שיש תקווה לכל החוששות. ...ממש כמו פרח שנפתח אט, אט לעולם. תודה!
 
אכן כן

אני עברתי כלכך הרבה , בחמש שניים האחרונות( כמו כולן) ןעכשיו כשאני עוברת על הבלוג שלי זה בכלל מראה לי איזו כיברת דרך ענקית עשיתי, אפה הייתי אז ואיםה אני היום. ואיך אני ממשיכה לגדול ולהתפתח מיום ליום וחלק מזה זה גן בזכות הפורום הזה שאומנם הרבה לא כתבתי בו אבל המון קראתי וזה תרם לי הרבה אז תודה גם לכן על הפורום ועל הבית החם הזה שאתן נותנות לכולן
 
למעלה