הגיע הזמן
שתטיל על הפלשתיניאים את האחריות למעשיהם. הם הרי בני אדם חושבים ולא חיות נבערות מדעת. אי-אפשר להאשים את ישראל בכל צרה ומעשה רוע שיש אצל הפלשתינים. לתופעה כזו קוראים "גזענות של ציפיות נמוכות" ואני מצרף כאן מספר קטעי טקסט בנושא. מאמר מספר 1: צלי רשף ''הוא גזען של ציפיות נמוכות'' בתוכנית ברשת ב' אמר הערב צלי רשף (שלום עכשיו) שהוא מתנגד לתנאי בוש בנאומו, כי אינו מאמין שהערבים מסוגלים לעמוד בתנאי בוש למדינה.... עמדה זו היא גזענות מכוערת כלפי הגזע הערבי. מדיניות מימשל בוש מציגה עמדה מוסרית וראיית עולם לא גזענית, המכוונת ישירות כלפי הפלשתינים אך בעקיפין למדינות הערביות כולן. תביעה לפלשתינים לעמוד במספר תנאים מוסריים לפני שיקימו מדינה, כמו דמוקרטיה, שלטון חוק, חינוך לשלום ולא לאלימות ועוד. למה עמדה זו היא לא גזענית ? כי הנשיא בוש חושב שהערבים יכולים לממש תנאים אלו, הם בני אדם שווים ואין סיבה שלא יתנהגו ככה, בלי לרצוח, בלי לגנוב וכדומה ולהקים דמוקרטיה חופשית. ולכן עמדתו נובעת ממקור מוסרי ואינה גזענית. וגם היא עמדה של ריאל פוליטיק, כי אינו רוצה שתוקם כאן באזור עוד מדינת טרור רודנית בנוסף לסוריה-לבנון, עירק, אירן, לוב, סודן ועוד.... לעומת זאת עמדתו של צלי רשף כפי שהובעה ברשת ב' היא גזענות מכוערת וכמובן בלתי מוסרית. ולמה ? כי צלי רשף חושב שהערבים עם גזע נחות, ולכן אינם יכולים לעמוד בתנאי בוש לדמוקרטיה, שלטון חוק וכדומה. לגזענות זו קוראים במדע האנתרופולוגיה: "גזענות של ציפיות נמוכות".. כלומר בגלל שלצלי רשף יש ציפיות נמוכות מן הפלשתינים, אז הוא חושבת שאסור לבקש מהם להפסיק לרצוח, לקיים משטר דמוקרטי חופשי, שלטון חוק וכדומה... אם זו לא גזענות מכוערת, אז מהי גזענות ? גם הסיסמא "הם שם, אנחנו פה" של תנועת שלום עכשיו היא גזענית ומכוערת, וכבר דיבר על זה אתמול בני בגין. שורלק פנים רבות לאמת מאמר מספר 2: מאמר מאלף של ד"ר ישראל בר-ניר --------------------------------------------------- נתן גפן מסמכים וקטעי עיתונות _________________________________________________ תמיכת השמאל בערבים, על שום מה? זה נשמע קצת מוזר לשאול שאלה כזאת בימים אלה. כל כך התרגלנו לעובדה הזאת שזה כבר הפך להיות מוסכמה, ממש אקסיומה. אבל אם תחשבו לרגע ברצינות, אין בזה שום היגיון. לא משנה אם מדובר ב"שמאלנים", או ב"ליברלים", או ב"נאורים" או בכל כינוי אחר שעולה על דעתך, התמיכה בערבים עומדת בניגוד משווע לכל הערכים והאידיאלים שגופים אלה התיימרו לייצג בעבר ומתיימרים לייצג היום. יש בעולם 22 ארצות ערביות, ובסה"כ 55 ארצות מוסלמיות. למעט טורקיה, שבה מתקיים משטר פחות או יותר דמוקרטי (וגם שם זה מחזיק מעמד רק בזכות הצבא שאינו מאפשר לפונדמנטליזם האסלאמי להשתלט), באף אחת מארצות אלה לא שורר מה שהוא שאפילו מזכיר דמוקרטיה. חופש דיבור? חופש עיתונות? זכויות מינימום לעובדים? אלה רק מקצת מן הערכים החרוטים על דגל השמאל הליברלי, האם ניתן למצוא שמץ מאלה באיזו שהיא ארץ ערבית? אפילו באותן מדינות ערביות המכונות "מתונות" (ירדן או מצרים) כל הדברים האלה הם בחזקת בדיחה לא מוצלחת. ומה עם ההתייחסות להומוסקסואלים והמאבק למען זכויותיהם, שבימים אלה הם אלמנט מרכזי בחוגי השמאל הליברלי? לאחרונה התקיים בישראל "מצעד הגאווה". לא רק שאף אחד לא התנכל להם, משטרת ישראל שנופלת מהרגלים מעומס המשימות שהיא נדרשת למלא כדי לשמור על הביטחון, גייסה 500 שוטרים כדי להבטיח את שלום הצועדים מפני פגיעה של מחבלים. תראו לי ארץ ערבית אחת שבה זה יכול היה לקרות. בארצות האיסלאם דינם של "עליזים", או "גאים", כאלה הוא מאסר ולפעמים אפילו מיתה. מי שהוא יכול להעלות בדמיונו "מצעד גאווה" באיזו שהיא ארץ ערבית? אין אף ארץ ערבית בה מערכת המשפט ראויה לשם הזה, ולא זכורה לי אף ארץ ערבית בה הייתה אי פעם ממשלה שמאלנית. המשטרים בכל ארצות ערב, אלה שאינם מונרכיות פאודליות ברמה של ימי הביניים, הינם משטרים פשיסטיים לעילא ולעילא. השיא הוא כמובן במה שנוגע לשוויון זכויות לנשים. מזמן כבר איבדתי את הספירה כמה כינוסים בכל הרמות (כולל בחסות האו"ם) של השמאל הליברלי וארגונים של פמיניסטיות למיניהן הוקדשו ל"מר גורלה של האישה הפלשתינאית תחת עול הכיבוש הציוני". מי שהוא מהם התייחס אי פעם למעמדה של האישה בערב הסעודית? הרי אפילו תחת "עול הכיבוש", גורלה של האישה הערבייה בישראל ובשטחים הנמצאים תחת שלטונה, עולה לאין שיעור על מנת חלקה של האישה בסעודיה. סיפור זוועות שהתרחש בימים אלה בפקיסטאן, שאמורה להיות בין הנאורות בעולם המוסלמי (הייתה להם בשלב מסוים אישה בתפקיד ראש הממשלה), מלמד יותר מכל עד כמה "חשוב" לשמאל הליברלי מעמדה של האישה. נער כבן 11 או 12 טייל ברחוב עם ילדה בת אותו גיל. לא ברור אם הם הלכו יד ביד או סתם אחד ליד השני. אבל הילדה הייתה ללא ליווי של מבוגר, ומה שיותר גרוע, היא הייתה לא מאותו השבט. מועצת זקני הדת התכנסה לדון בפשע הנורא, ופסקה שהעונש ההולם הוא לבצע אונס קבוצתי באחותו של אותו הנער (מסכנה כבת 18). ה"עונש" הזה הוצא אל הפועל ע"י ארבעה גברים, ולא עזרו כל התחנונים ובקשות הרחמים של הנערה. אף אחד מהמבוגרים האחרים שהיו במקום לא מצא לנכון לנקוף אצבע למניעת הזוועה. זה עבר ללא כל תגובה בפקיסטאן ובקושי זכה להתייחסות כל שהיא בעיתונות המובילה של השמאל הליברלי (הניו יורק טיימס, הוושינגטון פוסט או הלוס אנג´לס טיימס בקושי הזכירו את זה). כדי להבין את השפלות התהומית עליה זה מצביע, צריך להשוות את זה לכיסוי הנרחב לו זוכות הבדיות אודות "שיירות האמבולנסים הנושאים יולדות פלשתינאיות שצה"ל מונע מהן להגיע בזמן לבתי החולים". עם כל ההשגות והטענות (לגיטימיות ומדומות) שיכולות להיות כלפי מדינת ישראל והמשטר השורר בה, הרי אפילו עם הקיצונית שבממשלות הליכוד, מידת הזהות של ישראל עם האידיאלים המוצהרים של השמאל הנאור עולה לאין ערוך על זו של המתקדם במשטרים הערביים. לאור כל זאת, איך זה שהשמאל הליברלי אינו נמצא בראש המפגינים תמיכה בישראל? ניתן היה אולי לומר שהשמאל הליברלי הוא "לצד הצדק", ובשל הזדהות עם ה או שבשל אהדה אוטומטית למה שאמור להיות "מאבק לשחרור של מיעוט Under Dog מדוכא" הוא מוכן להעלים עין מכך שהאידיאלים שלו אינם באים בדיוק לידי ביטוי אצל הערבים. אבל זה לא כל כך מסתדר. מתי הייתה הפעם האחרונה שהם עשו או דיברו מה שהוא בזכותם של הכורדים? ועל התייחסות כל שהיא לבסקים שמעתם פעם? ומה בנוגע לרדיפות של המיעוט הנוצרי בסודאן? אבל את ערפאת מצאו לנכון להזמין כאורח כבוד לשאת את דברו בכינוס בין לאומי של מנהיגי התנועות הסוציאליסטיות. ערפאת מייצג מה שהוא שקשור לסוציאליזם? מה בדיוק הוא חיפש שם, ומה רצו אלה שהזמינו אותו להפגין? ניתן היה לייחס את זה להתחדשות של האנטישמיות. יש בזה מה שהוא, אבל גם זה רחוק מלתת תשובה מספקת. אם זו הייתה רק אנטישמיות, לא היינו עדים לצורת ההתייחסות של השמאל הליברלי להתקפה על מגדלי התאומים, שבהרבה מקרים הייתה ממש שימחה לאיד. מה שאנחנו רואים כאן זו תוצאה של מגמה שמאפיינת את חוגי השמאל הליברלי מאז מלחמת וייטנאם. זה תהליך שצירו המרכזי, המבוסס על הפוליטיקה הקורקטית, שם לו ליעד את השלילה של מה שמכונה "תרבות המערב". לא רק באיראן מתייחסים לארה"ב כאל ה Great Satan. גם רבים מבין האינטלקטואלים המובילים של השמאל הליברלי, כמו נועם חומסקי למשל, רואים בארה"ב ובכל מה שאורח החיים והמשטר האמריקאי מייצג, את אבי אבות הטומאה. העוינות לישראל והתמיכה בערבים היא פועל יוצא של ראיית ישראל כשלוחה של ארה"ב. אין ספק שלאנטישמיות, גם המסורתית וגם בגלגולה המודרני, יש תפקיד נכבד, אבל לעניות דעתי, זה רק קטליזטור ולא הגורם המרכזי. קריאה נעימה ותחשוב על זה!