לכסות ת'בטן

כל כך מבינה

תמיד שאני בחברת אנשים שהם לא משפחה אני שמה ידים משולבות על הבטן, או הגק'ט על הבטן ואם יצאנו למקום והכל נמוך אז תמיד אני יושבת עם התיק על הרגלים כאילו לטשטש את הבטן...
 
ואני תמיד מרגישה מטופשת

מה, הם לא רואים שאני מנסה להסתיר את הבטן? תיק על הבטן? נובמת... וכאילו שעכשיו הם חושבים שיש לי בטן שטוחה. פפפ. אין לזה כל הגיון אבל זה גורם לי לחוש בטחון.
 

מיקיס

New member
אוי כמה התביישתי...

טוב, הבטן שלי ( במיוחד אחרי הדיאטה ) היתה נפולה ולא פרופורציונאלית בעליל. אחרי ניתוח מתיחת הבטן שעברתי - אני יכולה להגיד שקיבלתי את החיים שלי מחדש. כן, עד כדי כך!!! נכון שאין מה להסתיר, אבל הכל תלוי בהרגשה האישית. אם בנאדם לא מרגיש טוב עם עצמו, לא יעזור כלום... עצןב, כואב אבל נכון.
 

נופ18

New member
להסתיר?!

ממממממממש לא. החלק שאני הכי אוהבת זה הבטן. וגם אם אני הולכת עם חולצה\גופייה כלשהי שרואים קצת את הבטן אז זה לא ממש נורא בשבילי. אני אפילו אוהבת את זה. אין לי ממה להתבייש. בעבר נורא התביישתי ותמיד הלכתי עם בגדים שטיפה רופפים מקדימה כדי שהבטן לא תבלוט, היום זה בדיוק ההפך. מה? היא כל כך רכה נעימה וסקסית להפליא
טוב טוב אני נרגעת עם המחמאות העצמיות :)
 

SN9801

New member
זה בהחלט עניין של טעם

לגבי גברים קשה לי להתייחס אבל בכל מה שנוגע לנשים אני חושב שהבטן היא אחד החלקים הכי סקסיים בגוף האישה. ואצל נשים בהריון הבטן במיוחד בחודשים המתקדמים היא אפילו סקסית כפליים
ממש לא רואה סיבה לאישה להסתיר אותה אבל זה מן הסתם עניין של הרגשה פנימית. בכלל אישה צריכה ללבוש ולחשוף רק מה שגורם לה עצמה להרגיש נוח בלי להתחשב במה שפלוני או אלמוני משדרים לה. זו דעתי!
 
זהירות: הודעה חסרת פואנטה.

מצד אחד זה מגוחך. מצד שני אני ועוד איך עושה את זה. למה זה מגוחך? כי יד לא באמת תסתיר את זה שאני שמנה. האצבעות שלי שמנות, הפנים שלי שמנות, ובינינו- שום יד לא מכסה שום בטן. בשנתיים האחרונות אני דווקא לא שמה יד על הבטן, אלא משלבת ידיים כך שהן 'מסתירות' את החזה שלי. מסתירות עאלק, לא מסתירים E בכזאת קלות. אבל זה משהו שאני לא יכולה להשתחרר ממנו. אני יודעת שזה מגוחך ומיותר, אבל תמיד אני מסתירה את הגוף שלי. גם אחרי סקס אני מתלבשת בשנייה, לא יכולה להיות דקה אחת ערומה. מטומטם, הרי הבנאדם שכב איתי, הוא יודע יפה מאד איך אני נראית. החצי חושך הזה לא עובד על אף אחד. אם את שמנה, אנשים יראו שאת שמנה. ככה זה. נסיונות להסתיר את זה הם פתטיים. עכשיו רק נשאר לי ליישם.
 

lb22

New member
לפעמים סיגר הוא רק סיגר........

ולעניינו ... אני אוהב לשים את הידיים שלובות על הבטן כי זה פשוט נוח....שאני יושב זה יוצר מעין מקום שהידיים נחות עליו :)
 

McYc

New member
לצערי כן...

אל זה קורה בעיקר עם מדים, חולצה כ"כ לא מחמיאה, בד שלא נמתח ונראה כאילו עוד רגע הוא עומד להתפוצץ... באוטובוס בד"כ אני עם ידיים על הבטן, ואם יש תיקב אז תמיד שמה את התיק על הרגליים, שיסתיר את הבטן...
 

lizush

New member
עכשיו שאתה אומר...

יש לי נטייה להצר את המותניים עם צידי הידיים במקום לכסות את הבטן... בכל סוגי הבגדים... מעכשיו, כל פעם שאני יעשה את זה אני אחשוב על ההודעה הזו... הסתבכתי
 

polegra

New member
היום כבר לא..אלה אם לא שמתי לב...

בסוף יום העבודה במעלית תמיד אני רואה את הבטן מבצבצת בלמטה של החולצה... מחייכת אליה.... וזהו לא עושה מזה טררם גדול כולה בטן.... לא מושכת לא מסתירה לא מרחיבה זו אני ומי שלא רוצה...תפדל זכותו טלי
 
קרה בעבר הרחוק...בגיל הפגרות

תנועת המשיכה בעיניי מזעזעת ומגוחכת כשאני רואה אנשים מושכים, לפעמים ממש קשה לי להתאפק מלהגיד להם איזה דבילי ומיותר זה...
 
לא מסתירה כלום

כקודם כל כי אני מאוד גאה בגוף שלי, ושנית כי זה מאוד לא נוח. מה שכן, לאחרונה התחלתי ממש ללטף את הבטן שלי הרבה, הבנתי שזה מחבר אותי לגוף שלי בצורה משמעותית.
 

Chronicle

New member
אני מכסה כל הזמן, כי ככה אימא לימדה אותי

מאז שהייתי ילדה קטנה. החולצה עולה טיפה - תכסי את הבטן, החולצה צמודה מדי - קחי מידה אחת יותר. אני לא יודעת לשבת בסלון בלי כרית שמכסה את הבטן, וכן, לפעמים הידיים מכסות [עד כמה שהן מצליחות] את הבטן בפני אנשים זרים. מאוחר יותר בחיים - כשכבר הגעתי לגיל 16, התחיל להישבר לי מאיך שאני נראית. מכנסי אימונית ענקיים חורף או קיץ, חולצות טי שחורות ורחבות [פעמיים אני יכלו להיכנס שם בנחת]. נשבר לי. גיליתי את עולם הבגדים היפים גם לשמנות, התחלתי ללבוש צמוד לא רק כי זה "מרזה", כי זה לא מרזה, זה פשוט לא משקר בקשר לאיך שאני נראית. וגם אם הבטן בולטת מאוד, זה מחמיא יותר וזה הגוף שלי. אבל יוני בלוך אמר "הרגלים רעים לא משתנים, לעזאזל". וצדק. הלוואי ויום אחד לא ארגיש שאני חייבת לכסות את הבטן, או לנסות להכניס אותה פנימה, ואזרוק א כל הכריות ממני והלאה
 
מחביאה ומבליטה ביחד

מצד אחד רוב הזמן אני לובשת חולצות לייקרה (שנמתחות ונצמדות על הבטן) עם שרוולונים (שמושכים את תשומת הלב למעלה, לאזור של החזה) מה שגורם לי להרגיש לפעמים שהבטן (הרכה, תרתי משמע) חשופה ובכל זאת אני לא מסתירה אותה (אבל המון פעמים שואבת אותה פנימה). מצד שני כשאני יושבת (אפילו כשאני לבד) אני תמיד דואגת שהיא תהיה מכוסה. כאילו שאני מפחדת שהשומן יברח לי החוצה...
 
בעבר כל הזמן

תמיד כשהייתי יושבת התיק היה מונח על הבטן כדי לטשטש או לחלופין עם כרית היום לפעמים אני קולטת שמתוך הרגל חוזרת על זה וישר משנה למצב נורמלי למרות שלאחרונה הבטן שוב גדלה ואיתה כרגיל ההערות אולי יבוא יום ולא תהיה לבטן כזאת חשיבות במובן הלא נכון
 
למעלה