לכל סוף התחלה...
היי לכולם! בכל פעם שנדמה שהנה אנו חוזרים לשיגרה או נכנסים לשיגרה משהו קורה. התאשפזנו שבוע שעבר. עפרי קיבלה RSV . תודה לאל שהיא לא קיבלה את זה נורא קשה (הספיקה לקבל חיסון אחד בפגיה) וזה הקל קצת על המחלה. השתחררנו בינתיים אך היא עדיין משתעלת בטירוף ונדמה לי לפעמים שהנשימות שלה לא מספיק עמוקות והיא מחרחרת. היום אני רוצה שוב לקחת אותה לרופא לביקורת ולודא שהיא במסלול ההבראה ולא מחריפה את המחלה. מה אנחנו מבקשים? קצת שקט ונחת, לישון קצת בלילה ולהפסיק לבלות בבתי חולים. האם זה כל-כך הרבה לבקש? אני מוכרחה להודות שאני די מיואשת, די מיציתי את האישפוז, הרופאים, הבדיקות הלא נגמרות, בנוסף לסדר היום הרגיל הכולל: הפניות לכל בתי החולים בסביבה, תרופות על בסיס יומי ועוד ועוד. אני קוראת את כל ההודעות והעזרה שאתם "הקבועים" נותנים לחדשים ואני מודה עדיין לא הגעתי לשלב שבו אני מסוגלת לעודד מישהו, אני עדיין בתוך התהליך הארוך והלא נגמר שלנו, בתור משפחה חדשה עם תינוקת מקסימה שדורשת כל כך, כל כך הרבה מעבר.
היי לכולם! בכל פעם שנדמה שהנה אנו חוזרים לשיגרה או נכנסים לשיגרה משהו קורה. התאשפזנו שבוע שעבר. עפרי קיבלה RSV . תודה לאל שהיא לא קיבלה את זה נורא קשה (הספיקה לקבל חיסון אחד בפגיה) וזה הקל קצת על המחלה. השתחררנו בינתיים אך היא עדיין משתעלת בטירוף ונדמה לי לפעמים שהנשימות שלה לא מספיק עמוקות והיא מחרחרת. היום אני רוצה שוב לקחת אותה לרופא לביקורת ולודא שהיא במסלול ההבראה ולא מחריפה את המחלה. מה אנחנו מבקשים? קצת שקט ונחת, לישון קצת בלילה ולהפסיק לבלות בבתי חולים. האם זה כל-כך הרבה לבקש? אני מוכרחה להודות שאני די מיואשת, די מיציתי את האישפוז, הרופאים, הבדיקות הלא נגמרות, בנוסף לסדר היום הרגיל הכולל: הפניות לכל בתי החולים בסביבה, תרופות על בסיס יומי ועוד ועוד. אני קוראת את כל ההודעות והעזרה שאתם "הקבועים" נותנים לחדשים ואני מודה עדיין לא הגעתי לשלב שבו אני מסוגלת לעודד מישהו, אני עדיין בתוך התהליך הארוך והלא נגמר שלנו, בתור משפחה חדשה עם תינוקת מקסימה שדורשת כל כך, כל כך הרבה מעבר.
