לכל מי כותב כאן, קיראו בבקשה

לכל מי כותב כאן, קיראו בבקשה

קראתי את ההודעות "סוף הדרך" ו"מה לעשות", גם לי יש סיפור דומה. אני ובעלי נמצאים יחד 20 שנה ויש לנו 3 ילדים. אנחנו עובדים יחד בעסק שהקמנו לפני 5 שנים. בשנה האחרונה נקלענו למשבר כלכלי והעסק צלע מאוד. זה גרם ללחצים ומריבות. הגעתי למצב שכל מה שאני עושה , לא טוב, מקבלת ממנו צעקות מבלי שיבדוק בכלל אם אני צודקת או לא, מוציא דברים מהקשרם והופך אותם לנושא למריבה, בקיצור, גהנום. בנוסף לכך, בעלי שוב התמכר לצי´אים. יש לציין שההתמכרות הזו קוראת לו בערך פעם בשנה, למשך כשלושה חודשים. הוא מדבר עם בחורות, מקבל תמונות, מוסר את הפלאפון שלו ומדבר איתן שעות בפלאפון כאשר תמיד יש אחת או שתיים שהן יותר דומיננתיות מהשאר ואיתן הוא יותר בקשר. בשנים הקודמות הוא הסביר לי שיש בו יצר ילדותי שכך יוצא לידי ביטוי וזה תמיד גרם לנו למריבה לאיומים מצידו שיעזוב את הכל אם יתערבו לו בפרטיות, לא מדברים מספר ימים ואחרי זה הכל חולף, כולל ההתמכרות (עד הודעה חדשה.....) בפעם הזאת זה ניהיה קיצוני עוד יותר כיוון שבנוסף לשירי אהבה ושיחות אל תוך הלילה שהוא מנהל עם מישהיא מהצי´טים הוא גם החליט שאינו מסוגל לסבול יותר את האופי שלי טען שהפסקתי לשתף איתו פעולה , אני "שמה לו מקלות בגלגלים" לכן הוא רוצה לעזוב את הכל ושאני אסתדר לבד. אחרי יום ירד מעיניין העזיבה, (דוקא ללא התערבותי) אבל עדיין נשארו שיחות הטלפון עם בחורה שהכיר בצי´ט ובמיקרה גם מצאתי במחשב שיר אהבה ששלח לה באימייל. יש לציין שדברים כאלה כבר קרו בעבר וזה לא הוביל בתאכלס לכלום, פשוט נמוג. אני לא מבינה את זה, לפעמים יש לי הרגשה שהוא פשוט הפסיק לאהוב אותי , כשאני מדברת איתו באופן גלוי על היחסים בינינו הוא אומר שלעולם לא יפגע בי ושהוא לא מחפש אף אחת אחרת,זה רק שעשועה חולף ומוסיף לו עיניין לחיים. מצד שני, לפני יומיים אמרתי לו שאני חושבת שאנחנו לא מסתדרים בחיי הנישואין שלנו וזה הדליק אותו לגמרי, התחיל לשפוך קיטונות של טענות על איך שאני מתנהגת (ולכל הדעות זה ממש לא נכון, וכל מי שמכיר אותנו מקרוב, כולל המשפחה שלו,תמיד אומרים לו שאף אישה לא היתה עושה את כל מה שאני עושה - גם בבית וגם בעבודה- כשהוא לא נוקף אצבע בבית), בקיצור פשוט אמר לי שהסיבה שהוא עדיין בצי´טים זה בגלל שאני מתנהגת בצורה הזאת וזה נמאס לו (זה לא משנה את העובדה שהצי´טים התחילו הרבה לפני שרבנו). הבעיה שלי היא שאנחנו עובדים יחד וכל הפרנסה שלנו תלויה בעסק שעכשיו דוקא מתחיל להתרומם, בדרך כלל הוא גם אבא ובעל טוב (למעט התקופות האלה) כך שאם אשבור עכשיו את הכלים ואגרום למריבה שבעיקבותיה הוא יעזוב, כל עולמי יתמוטט. כמובן שזה גם יפגע מאוד בילדים שאוהבים אותו מאוד. לכן, אני זורמת עם זה, עם כל הפגיעה והצער אני פשוט נותנת לזה לחלוף לידי ומתמקדת בעבודה, ילדים בית וכמה נושאים מעניינים שאותם אני לומדת. משתדלת ליחיות את חיי מבלי לערב אותו בענייני הפרטיים ומחכה שהתקופה הזאת תעבור. אולי אם הבנים היו גדולים, הייתי מגיבה אחרת אבל נכון לכרגע זה מה יש ואני לא מוכנה להרוס את החיים של כולנו בגלל שיגעון תקופתי. בטח תגידו שאני לא צודקת אבל לכל דבר יש מחיר ותמיד צריך לעשות את החשבון של מה מרוויחים תמורת מה. תחשבו על זה. בבירכת יום , תחזיקו מעמד ותיהיו חזקים. בי לכם
 

האלי

New member
תחזיקי מעמד ותהיי חזקה !

האמירה שלך תהיו חזקים מזכירה לי משפט חכם של חז"ל: "הפוסל, במומו פוסל" אפשר לעשות עליו פראפראזה ולומר: "המאחל, על קשייו מאחל". אין ספק שאת צריכה הרבה כוחות כדי להחזיק מעמד ולהמשיך בדרך שבחרת בה. אני רוצה רק להדגיש באזניך: תהיה ההחלטה שלך אשר תהיה, זו ההחלטה הנכונה. אל תתני לשום דבר לגרום לך לפקפק בנכונות החלטתך. (גם אם תחליטי החלטה אחרת אי פעם בעתיד) זכרי שתמיד את עושה את הכי טוב שאת יכולה. גם אם בעתיד אי פעם ידמה בעיניך: "איזו טיפשה הייתי..." לעולם אל תאמיני שהיית טיפשה. בחרת את הבחירה שלך מתוך שיקול הדעת הכי טוב שלך. ולאור הנתונים שיש בידך בזמן נתון את בוחרת את הבחירה הנכונה ביותר עבורך. לכן, חיזקי ואמצי ועשי את מה שנכון לך, שלך, האלי.
 
אני חושבת קצת אחרת

אני חושבת שלשבת ולא לעשות כלום ולהתמרמר זה רק יגרום להחמרת המצב. ואני לא מיעצת כאן לעזוב וכו´ כי מנסיון אישי שלי אם יש אהבה אסור לעזוב, אבל אפשר לנסות לתקן. לכו ליעוץ, את תביני יותר מה חסר לו, אולי הוא במצוקה במשבר גיל, אי אפשר לדעת. במריבות והרעפת האשמות אחד על השני אתם לא מצליחים להבין אחד את השני וגם אם אתם שומעים שום דבר לא נכנס לראש. בשיחה מול פסיכולוג, אתם פותחים את הקלפים, הכל, וכל עוד הכל יאמר שם בכנות אם כבוד מצד שניכם להתבטאות של האחר, אולי תעלו על הבעיה אולי תבינו מה חסר. במידה ויש לכם בעיה כלכלית למימון טיפולים, רק דעי שאם את חברה במכבי, מגיע לך טיפולים בעלות של 80 ש"ח לפחות ל- 10 טיפולים ראשונים ואח"כ זה עולה בכמה עשרות שקלים וזאת לעומת 350 ש"ח כשתלכי באופן פרטי. ויש להם את היועצי נסיון הטובים בארץ. ב ה צ ל ח ה
 

פלסטיק

New member
באמת אולי כדאי לקחת נשימה ארוכה

אין דבר "רע" או "לא מוסרי" בזה שבגלל שיקול כלכלי או משפחתי את מוכנה לספוג בדברים אחרים. העניין שהמחיר מבחינתך די גבוה (הגדרת אותו כגהינום) ואני חושב שכדאי מבחינתך לנסות "להוריד עלויות". את כותבת שהלחץ הכלכלי כנראה יתחיל לרדת (העסק מתחיל להתרומם). האם נראה לך שעם ירידת המתח הכלכלי תהיה הפשרת מתחים בינכם? נקודה למחשבה: את מספרת כמה שאת בסדר ומביאה בתור עדות כל מיני קרובים ומכרים. כנראה שאת באמת כזו אבל יש לי שאלה. מכלול היחסים בין בני זוג מכיל דברים שמישהו מחוץ למערכת לא יכול להעיד לגביהם. המשפחה יכולה להגיד שאת שותפה נהדרת (בעסק, בגידול ילדים בטיפול בבית) אבל מה לגבי הזוגיות שלכם? לא הלכה לאיבוד בכל ההשקעה הזו? מה הוא מחפש בעולם הוירטואלי (שכנראה חסר לו בבית)?
 

shani2

New member
אישה יקרה

אני רואה שהזדהית עם הסיפור שלי וכן- יש כאן נקודות דומות. העצה שאני יכולה לתת לך היא באמת להתחיל להזיז דברים לכיוון של טיפול זוגי, כי כשהדברים מתפרקים (ונראה לי כי לא תוכלו לברוח מזה לנצח) , אתה שואל את עצמך איפה הייתי, למה לא עשיתי שום דבר כשזה עוד היה אפשרי. תשקלי טוב טוב היכן את עומדת ומה את מבקשת לעצמך בחיים , ואני בהחלט יכולה להבין גם את הרצון להחזיק משפחה יחד כמעט בכל מחיר ואת חוסר הרצון להתמוטט לגמרי, כולל כלכלית. ועוד נקודה מפתיעה- עם כל הקשיים וההתמודדות היומיומית יש לפעמים תחושה שהאדם השני כבר בלתי נסבל וכמה הייתי רוצה להפטר ממנו לו יכולתי, אך קחי לך גם פסק זמן קטן למחשבה עד כמה היחסים איתו חשובים לך, ומה מידת האהבה שיש בך אליו , גם מזה ניתן לקבל כח אני למשל אחרי תקופה שהייתי בטוחה בין כל הכעסים שאני כבר חסרת רגשות אליו, גיליתי כעת שהוא מאוד חסר לי , שאני מאוד אוהבת אותו ושהייתי מוכנה לעשות הכל על מנת לתקן - אך נראה שבמקרה שלי זה מאוחר מדי , אצלך עדיין לא! חומר למחשבה ובהצלחה
 
למעלה