לכל השחקנים פה

[pazer001]

לכל השחקנים פה

רציתי לשאול אתכם 2 שאלות חשובות: 1. מה עושה לכם את זה בתחום המשחק או פשוט ממה אתם מקבלים בדיוק את התמריץ בתחום? 2. למה דווקא זה ולא תחום אחר?

 

[צול1]

זה הכסף

 

[דגיגון בודד]

../images/Emo3.gif

 

[לוקה מור]

שאלה יפה

קצת קשה לענות עליה לדעתי משחק זה לא רק בום לעלות לבמה לתת את הטסקט ללכת פה ושם וזהו נגמר אתה יורד מהבמה וזהו נגמרה ההצגה אצלי לפחות זה אחרת לגמרי אני לגמרי נכנסת לתוך זה הבמה הקהל הטסקט המחזה הדמויות המחיאות כפיים בסופה של הצגה הכיף חיים שעושים מזה זה מה ששווה בתחום המשחק התמריץ זה כול הפידבקים שאתה מקבל על עבודה קשה שאתה עושה כול אותן מחמאות שאתה מקבל בסופה של הצגה או בסופה של חזרה או אחרי כול דבר שאתה מציג ורואים שהיה לך כיף ושעבדת ושבאמת נכנסת לזה משחק זה דרך חיים לדעתי לפחות אצלי שוב אני אוהבת את זה מגיל קטן ומאז אני תמיד ידעתי שבזה אני רוצה לעסוק...אמנם אני לומדת את זה אבל בעתיד אני בהחלט אעבוד בזה...בע"ה.... אני שומעת לפעמים אנשים שאומרים אה כן אני אלך לתחום הזה כי זה קל וזה אחלה דבר אוקיי אז קל זה ממש לא אחלה דבר זה כן אבל קל לא ממש זה ללמוד טקסטים יום לפני וללמוד אותם טוב ובעל פה שיש לך עוד מלא דברים לעשות זה לדעת כמעט כול מה שצריך זה לא עבודה פשוט פשוט צריך לאהוב את זה והכול מסתדר אני התחלתי לחפור כאן אבל אני מקווה שהבהרתי את התשובה לשאלתך הראשונה בקשר לשאלה השניה למה לא בתחום אחר אין לי מושג זה פשוט המשיכה האהבה לתחום הזה בעיקר...

 

[צול1]

ד"א, תאטרון זה לא רק משחק

אני יודע ששאלת ספציפית על משחק, אבל בכל זאת זה היה נראה לי כמו דבר שחשוב להגיד.

 

[Envenom]

אני אגיד שניה דוגרי?

בדיוק היום הייתי בחזרות להפקה שלא העליתי כבר הרבה זמן (*אהם*מופע הקולנוע של רוקי, יום שישי ה31, חצות וחצי, קולנוע כוכב רמת השרון, דודו זר יהיה שם*אהם*) שיחקתי את אותו תפקיד ששיחקתי שם כבר מיליון פעם. אבל יצא ולא שיחקתי כבר כמעט שנתיים. עליתי לבמה, נתתי ת'קטע הראשון של הדמות, וכולם התחילו למחוא לי כפיים. בשביל זה אני בתיאטרון.

 

[פרובוקטור]

../images/Emo18.gifנמחקה כאן הודעה../images/Emo18.gif

הקפידו לשים לב לתוכן אותו אתה בוחרים להעלות לפורום. עדיף להמנע מהודעות פוגעניות מראש ולא להגיע לחרטות ובקשות למחיקה.

 

[מר תפוז]

שלום, אני יוסקה ואני חדש בפורום.

לעסוק בתאטרון זה צורך קיומי שאין על כך עוררין , וזו לא קלישאה ,יש ויגדו כל מיני שרלטנים,יפי נפש וכאלה, שזו לא האמת, אני אישית, לא מאמין להם, ודווקא כשמדובר באנשים שפעם עסקו בתאטרון והרימו ידיים בדרך, מה שזה עושה למי שעוסק בתחום,לפחות לי אישית,זה שאפילו שיש רגעים קטנים של חסד מעטים מאוד במשחק, זה תמיד מביא אותך לשיאים של תעצומות נפש אדירות, שאין להם אח ורע בשום תחום בעולם, בתום הליך עבודה סזיפי ארוך ומיגע, אתה מגיע להיזדככות הנפש, (קטרזיס) וזה שווה כל הון שבעולם ,וזה קורה רק בתחום המשחק, זה בדוק !

 

[אדויל]

אכן שאלות חשובות

אז אני ישתדל לענות בצורה מסודרת בקשר לשאלה הראשונה-אני אוהבת תאטרון כי יש בזה הכל מהכל- זה תחום שאתה יכול להתפתח בו בצורה בלתי רגילה ,הרבה מאוד מבחינה נפשית.בתור בן אדם, תמיד עניינה אותי התנהגות אנושית ותאטרון זה טיפה מחקר מעשי להתנהגות הזאת, חוץ מזה זה גם טיפול פסיכולוגי אתה מתגבר על המון פחדים בתוכך ,כי לרוב האנשים יש פחד במה , שהוא יותר כמו פחד מהחברה ,מה יגידו עליי? איך אני נראה? האם אני טוב? ובתאטרון מתמודדים עם הפחדים ישר בפנים.בנוסף זה משלב הרבה תנועה וצריך לפתח יכולות תנועתיות ,לא רק בגוף אלא גפ בפנים וגם בקול ,צריך לתת גוונים לקול.חוץ מזה אתה תמיד חולם איפשהו בלב להיות לרגע בן אדם אחר כדי שתוכל להרגיש טוב יותר עם עצמך אחרי זה בגלל זה זה כיף גם לשחק אנשים עלובים או עם פגמים כלשהם שאין לנו, או שיש לנו במידה שונה.בקיצור, הרבה אנרגיה יש במשחק , הרבה צבע, הרבה גוונים , וכן גם הרבה אינטליגנציה . צריך יכולות הבנה ורגישות,אין ספק והכל ביחד יוצר פיצוף קסום של ניצוצות בקשר לשאלה השניה אין לי מה לומר כי אני לא פוסלת שום תחום אחר..