הבורסה לנדלןן
New member
לכל המובטלים
בזמן קבלת המכתב מהבוס !!! מתעוררות מספר תחושות... צער,בילבול, זעם עצור, תחושה של אחריות עצמית, דאגה לעתיד... מיד צפים ועולים בזכרונות, השנים היפות בעבודה. החיוכים, ההדדיים לבוס וממנו. התרומה שתרמתם לפיתוח העסק. "תמורת שכר כמובן". לא נכנס למספר הפעמים שביצעתם מטלות אף מעבר ליכולת האנושית. לא נכנס לתרומה שהסכמתם לתת מיוזמתכם למען העסק. על חשבון הבית המשפחה החברים... והנה הגיע יום פקודה . הבוס מוסר לכם את מכתבו- בפנים חתומות ...או לאחר סיכסוך יזום ... מה עושים? להיכן פונים? לפעמים בגילאים לא פשוטים . עכשיו מתחילים לראות ולחוש את הטעות שעשינו כאשר זילזלנו במשפחה . בילדים. בבן או בת הזוג . בחברים. במכרים או בשכנים. עכשיו אנו זקוקים לקרוב ולתומך בעיצה נבונה אבל כולם רחוקים. וגם אם נראים קרובים, תומכים ומחייכים, או מצטערים בצערינו. אין להם יכולת לסייע או להוציא מן המיצר. כיצד לתקן את הקיקול? כיצד לעלות על דרך המלך? כיצד ליצב ספינה כאשר ישנה סערה? ובכן לא לכל שאלה יש את אותה התשובה. יש שאלות שצריך לענות עליהם באופן מפורט ומדוייק. אבל באופן כללי צריך לדעת - לכל לידה חייבים להיות צירים. הצירים הם כואבים אך אחריהם מגיעה בריה חדשה ... הוולד שעד היום היה מחובר עם אימו נהפך עכשיו לבריה בפני עצמו. גם הוא צועק ובוכה על שיצא החוצה לעולם. ודאי היה מעדיף להיות במעי אימו לקבל משם את מזונו. ולא להזדקק לכל מאמץ מצידו. אבל עם צאתו לעולם הוא מתחיל להתפתח באופן עצמאי, מה שנמנע ממנו כאשר היה ברחם האם. כך גם המובטל הטרי. הרי הוא כתינוק שיצא מרחם הבוס. עד היום הבוס היה דואג לכל מחסורו. עכשיו עליו לדאוג לעצמו. ובעקבות כך גם להתפתח לממדים אשר לא אפשרו לו זאת בהיותו במסגרת הבוס. אמנם יש לא מעט מחסומים, ידועים וסמויים. כגון מיסים, שווקים, תחרות, יכולת ביצוע, מימון וכדומה ... אבל אם יודעים את הכיוון הנכון מתחילים להתקדם בו. בתחילה בצעדים קטנים ואחר כך רואים שהמרחק לכיוון היעד התקצר ומתקצר. ראשית - אסור ליפול לזרועות היאוש. יש לרוממם את המצב רוח. גם המיסטיקאים יאמרו לכם "להרבות אנרגיה חיובית"... וגם אנשי המעשה יאמרו לכם את אותו דבר . אין חשק לעשות עסקים עם אנשים על הפנים. שנית יש להחזיר את הקרובים האבודים. וכאן חובה להדגיש . קרובים אבודים הם כל אלא אשר לא קבלו את היחס המגיע להם בזמן שהייתם עסוקים. ילדים, בן בת זוג, הורים, אחים דודים, חברים, שכנים... וגם אם לא נראה כי הם התרחקו מכם משהו אינכם יכולים לדעת מה בליבו של אדם ואיזה רגשות מתעוררים בו. להחזיר את הקרובים האבודים מתוך מצב קלקלי מוטל בספק? כן יש דרכים גם לכך. ועוד ניתן לעשות מזה מנוף. שלא תבינו לא נכון אין הכוונה להשתמש בקרובים כמנוף. מזה לא יצא כלום ! ההיפך מזה רק תקבלו סבל, זילזול ואיבוד אימון אם היה כזה בעבר. מנוף הכוונה - מתוך עמדת מצוקה לתת את מה שהחסרתם אפילו במבט או במילה... זה ישיב לכם את הקרבה שנפגעה. לאחר שתחזירו לעצמיכם את הקרובים ותיצרו לעצמיכם מעמד אהוד עם כל המשתמע מכך. תוכלו ביתר קלות לעלות לפסים של בניין אישי. ועכשיו נגע משהו בבניין האישי... גם כאן לא ניתן לכלול את כולם בתשובה אחת. מה שכן כל אחד צריך לבדוק את עצמו וערכו. ולאחר מכן לחפש את מקומו בבניין העצמי. לא כל אדם שמעריך את שוויו ב 10,000 ש"ח לחודש אכן שווה את זה. לא בכל מקום ישלמו לו את הערכתו . ולא בכל מקום התוצר יביא את ערכו העצמי. יש לבדוק ערך עצמי מול מקום ותוצר. ולבדוק האם ניתן להתגבר על המכשולים שדברנו עליהם קודם לכן, גם בערך שקבע לעצמו. ועוד אוליי יכול לקבל יותר באופן עצמאי. אישית הייתי ממליץ לכל אחד לבדוק אפשרות של הקמת עסק בנוסף לחיפוש העבודה כשכיר. גם אם עדיין עובד במשרה מלאה. רצוי מאוד שתהיה איזה אחיזה בקרקע פוריה. בעסק זה אין ואסור להשקיע סכומים אלא אם כן הם מובטחים. יש להתחיל מאפס... ולהתקדם רק לפי הצורך המחייב. לדעתי עסק מניב הוא מניב כבר בלי השקעה. עסק שדורש השקעה שבסיכון אינו מבטיח שום תשואה ויש בו רק תקווה. רצוי ללמוד מנסיונם של הקודמים. וכאן אזכיר מעט עובדות. עשירים רבים הגיעו מחו"ל לארץ עם מפעלים מפוארים... ידע ושווקים... וכאן הפכו לעניים מרודים. למה ? מדוע? הרי אנשים ישרים היו? ובכן ישנם לא מעט סודות שרק המנוסים גילו. אם על בשרם. אם מחוכמתם. אבל החכם אינו נכנס למקום שפיקח יודע לצאת ממנו. ולפני שעושה צעד כזה או אחר , בודק ואינו מתפשר. שלכם ולמענכם הבורסה לנדלן
בזמן קבלת המכתב מהבוס !!! מתעוררות מספר תחושות... צער,בילבול, זעם עצור, תחושה של אחריות עצמית, דאגה לעתיד... מיד צפים ועולים בזכרונות, השנים היפות בעבודה. החיוכים, ההדדיים לבוס וממנו. התרומה שתרמתם לפיתוח העסק. "תמורת שכר כמובן". לא נכנס למספר הפעמים שביצעתם מטלות אף מעבר ליכולת האנושית. לא נכנס לתרומה שהסכמתם לתת מיוזמתכם למען העסק. על חשבון הבית המשפחה החברים... והנה הגיע יום פקודה . הבוס מוסר לכם את מכתבו- בפנים חתומות ...או לאחר סיכסוך יזום ... מה עושים? להיכן פונים? לפעמים בגילאים לא פשוטים . עכשיו מתחילים לראות ולחוש את הטעות שעשינו כאשר זילזלנו במשפחה . בילדים. בבן או בת הזוג . בחברים. במכרים או בשכנים. עכשיו אנו זקוקים לקרוב ולתומך בעיצה נבונה אבל כולם רחוקים. וגם אם נראים קרובים, תומכים ומחייכים, או מצטערים בצערינו. אין להם יכולת לסייע או להוציא מן המיצר. כיצד לתקן את הקיקול? כיצד לעלות על דרך המלך? כיצד ליצב ספינה כאשר ישנה סערה? ובכן לא לכל שאלה יש את אותה התשובה. יש שאלות שצריך לענות עליהם באופן מפורט ומדוייק. אבל באופן כללי צריך לדעת - לכל לידה חייבים להיות צירים. הצירים הם כואבים אך אחריהם מגיעה בריה חדשה ... הוולד שעד היום היה מחובר עם אימו נהפך עכשיו לבריה בפני עצמו. גם הוא צועק ובוכה על שיצא החוצה לעולם. ודאי היה מעדיף להיות במעי אימו לקבל משם את מזונו. ולא להזדקק לכל מאמץ מצידו. אבל עם צאתו לעולם הוא מתחיל להתפתח באופן עצמאי, מה שנמנע ממנו כאשר היה ברחם האם. כך גם המובטל הטרי. הרי הוא כתינוק שיצא מרחם הבוס. עד היום הבוס היה דואג לכל מחסורו. עכשיו עליו לדאוג לעצמו. ובעקבות כך גם להתפתח לממדים אשר לא אפשרו לו זאת בהיותו במסגרת הבוס. אמנם יש לא מעט מחסומים, ידועים וסמויים. כגון מיסים, שווקים, תחרות, יכולת ביצוע, מימון וכדומה ... אבל אם יודעים את הכיוון הנכון מתחילים להתקדם בו. בתחילה בצעדים קטנים ואחר כך רואים שהמרחק לכיוון היעד התקצר ומתקצר. ראשית - אסור ליפול לזרועות היאוש. יש לרוממם את המצב רוח. גם המיסטיקאים יאמרו לכם "להרבות אנרגיה חיובית"... וגם אנשי המעשה יאמרו לכם את אותו דבר . אין חשק לעשות עסקים עם אנשים על הפנים. שנית יש להחזיר את הקרובים האבודים. וכאן חובה להדגיש . קרובים אבודים הם כל אלא אשר לא קבלו את היחס המגיע להם בזמן שהייתם עסוקים. ילדים, בן בת זוג, הורים, אחים דודים, חברים, שכנים... וגם אם לא נראה כי הם התרחקו מכם משהו אינכם יכולים לדעת מה בליבו של אדם ואיזה רגשות מתעוררים בו. להחזיר את הקרובים האבודים מתוך מצב קלקלי מוטל בספק? כן יש דרכים גם לכך. ועוד ניתן לעשות מזה מנוף. שלא תבינו לא נכון אין הכוונה להשתמש בקרובים כמנוף. מזה לא יצא כלום ! ההיפך מזה רק תקבלו סבל, זילזול ואיבוד אימון אם היה כזה בעבר. מנוף הכוונה - מתוך עמדת מצוקה לתת את מה שהחסרתם אפילו במבט או במילה... זה ישיב לכם את הקרבה שנפגעה. לאחר שתחזירו לעצמיכם את הקרובים ותיצרו לעצמיכם מעמד אהוד עם כל המשתמע מכך. תוכלו ביתר קלות לעלות לפסים של בניין אישי. ועכשיו נגע משהו בבניין האישי... גם כאן לא ניתן לכלול את כולם בתשובה אחת. מה שכן כל אחד צריך לבדוק את עצמו וערכו. ולאחר מכן לחפש את מקומו בבניין העצמי. לא כל אדם שמעריך את שוויו ב 10,000 ש"ח לחודש אכן שווה את זה. לא בכל מקום ישלמו לו את הערכתו . ולא בכל מקום התוצר יביא את ערכו העצמי. יש לבדוק ערך עצמי מול מקום ותוצר. ולבדוק האם ניתן להתגבר על המכשולים שדברנו עליהם קודם לכן, גם בערך שקבע לעצמו. ועוד אוליי יכול לקבל יותר באופן עצמאי. אישית הייתי ממליץ לכל אחד לבדוק אפשרות של הקמת עסק בנוסף לחיפוש העבודה כשכיר. גם אם עדיין עובד במשרה מלאה. רצוי מאוד שתהיה איזה אחיזה בקרקע פוריה. בעסק זה אין ואסור להשקיע סכומים אלא אם כן הם מובטחים. יש להתחיל מאפס... ולהתקדם רק לפי הצורך המחייב. לדעתי עסק מניב הוא מניב כבר בלי השקעה. עסק שדורש השקעה שבסיכון אינו מבטיח שום תשואה ויש בו רק תקווה. רצוי ללמוד מנסיונם של הקודמים. וכאן אזכיר מעט עובדות. עשירים רבים הגיעו מחו"ל לארץ עם מפעלים מפוארים... ידע ושווקים... וכאן הפכו לעניים מרודים. למה ? מדוע? הרי אנשים ישרים היו? ובכן ישנם לא מעט סודות שרק המנוסים גילו. אם על בשרם. אם מחוכמתם. אבל החכם אינו נכנס למקום שפיקח יודע לצאת ממנו. ולפני שעושה צעד כזה או אחר , בודק ואינו מתפשר. שלכם ולמענכם הבורסה לנדלן