לכל בנות הפורום
חדשה כאן, ויש לי שאלה: בעלי ואני נשואים 7 שנים וגרים כל הזמן הזה בדירת שני חדרים ששייכת לחמי. המגורים בדירה הזאת הם זולים משמעותית מאשר מגורים בשכירות, לכן אנחנו נשארים למרות שצפוף ויש לנו כבר ילדה ואני בהריון שני. חמי הוא איש נחמד בסך הכל, אבל הבעיה היא שאין לו כל כך ערך למושג פרטיות, בנוסף, יש לו מפתחות לדירה, מה שמעצים את הבעיה. שבוע אחרי שהתחתנו אני זוכרת שקמתי בבוקר, ופתאום מצאתי את חמי במסדרון, הייתי די בשוק שהוא פשוט נכנס לדירה בלי להודיע כשהייתי ישנה, לא ידעתי שזה דפוס התנהגות שאצטרך לחיות איתו. בפועל, הוא מגיע כמה פעמים בשבוע לדירה בלי להודיע, בכל מיני שעות ( יכול להיות גם מוקדם בבוקר) מאז שהתחתנו הוא למד לדפוק בדלת ( לא תמיד הוא דופק, לרוב) ואם אני לא מסתערת על הדלת בטווח של 10 שניות הוא פשוט נוטל לעצמו את החירות לפתוח את הדלת מבלי לברר אם אני בכלל נמצאת בבית. השבוע למשל היה לי יום חופש מהעבודה וקמתי בבוקר אחרי שלא ישנתי כל הלילה מהצרבות. פתאום שמעתי דפיקות בדלת, מיד ידעתי שזה חמי, מי עוד יכול לבקר ב8 וחצי בבוקר? הייתי עם גופיה בבית כי היה לי חם והייתי צריכה מתוך שינה כמעט לנתר על הארון ולמצוא במהירות האור איזה בגד, כי אני דתייה ואני לא אפתח את הדלת עם גופייה. כמובן שכבר אחרי כמה שניות הוא פתח את הדלת ונכנס. מזל שמצאתי בגד סביר בשניות הבודדות שהוא הקציב לי. זה לא הכל, הוא מגיע לבית הרבה פעמים גם כשאני לא נמצאת ועושה " צ'ק ליסט" על כל הדברים בבית: אם נעלתי היטב את השער של הכניסה, אם כיביתי את האור בשירותים, אם נעלתי את האוטו. ואם הוא מוצא מה שבעיניו נראה כליקוי הוא מתערב ואומר לבעלי או לי או לשנינו למה לא כיבינו את האור? ( מה אכפת לו? זה לא הוא משלם) למה לא נעלנו את השער?כשאני אומרת לבעלי שזה מצב בלתי נסבל הוא אומר לי שאני כפויית טובה, ושאני צריכה להודות לאביו על טוב ליבו שנתן לנו להתגורר שם. אני מרגישה שהמחיר שאני משלמת על החיסכון הכספי הוא יקר מדי. האם באמת אני צריכה להרגיש ברת מזל ואני סתם דרמטית? אני לא יודעת מה לחשוב, כי באמת חמי גם עוזר לנו לפעמים אם יש סידורים שצריך לעשות ואנחנו בעבודה הוא שמח לעשות אותם במקומינו.
אודה לתגובות.
חדשה כאן, ויש לי שאלה: בעלי ואני נשואים 7 שנים וגרים כל הזמן הזה בדירת שני חדרים ששייכת לחמי. המגורים בדירה הזאת הם זולים משמעותית מאשר מגורים בשכירות, לכן אנחנו נשארים למרות שצפוף ויש לנו כבר ילדה ואני בהריון שני. חמי הוא איש נחמד בסך הכל, אבל הבעיה היא שאין לו כל כך ערך למושג פרטיות, בנוסף, יש לו מפתחות לדירה, מה שמעצים את הבעיה. שבוע אחרי שהתחתנו אני זוכרת שקמתי בבוקר, ופתאום מצאתי את חמי במסדרון, הייתי די בשוק שהוא פשוט נכנס לדירה בלי להודיע כשהייתי ישנה, לא ידעתי שזה דפוס התנהגות שאצטרך לחיות איתו. בפועל, הוא מגיע כמה פעמים בשבוע לדירה בלי להודיע, בכל מיני שעות ( יכול להיות גם מוקדם בבוקר) מאז שהתחתנו הוא למד לדפוק בדלת ( לא תמיד הוא דופק, לרוב) ואם אני לא מסתערת על הדלת בטווח של 10 שניות הוא פשוט נוטל לעצמו את החירות לפתוח את הדלת מבלי לברר אם אני בכלל נמצאת בבית. השבוע למשל היה לי יום חופש מהעבודה וקמתי בבוקר אחרי שלא ישנתי כל הלילה מהצרבות. פתאום שמעתי דפיקות בדלת, מיד ידעתי שזה חמי, מי עוד יכול לבקר ב8 וחצי בבוקר? הייתי עם גופיה בבית כי היה לי חם והייתי צריכה מתוך שינה כמעט לנתר על הארון ולמצוא במהירות האור איזה בגד, כי אני דתייה ואני לא אפתח את הדלת עם גופייה. כמובן שכבר אחרי כמה שניות הוא פתח את הדלת ונכנס. מזל שמצאתי בגד סביר בשניות הבודדות שהוא הקציב לי. זה לא הכל, הוא מגיע לבית הרבה פעמים גם כשאני לא נמצאת ועושה " צ'ק ליסט" על כל הדברים בבית: אם נעלתי היטב את השער של הכניסה, אם כיביתי את האור בשירותים, אם נעלתי את האוטו. ואם הוא מוצא מה שבעיניו נראה כליקוי הוא מתערב ואומר לבעלי או לי או לשנינו למה לא כיבינו את האור? ( מה אכפת לו? זה לא הוא משלם) למה לא נעלנו את השער?כשאני אומרת לבעלי שזה מצב בלתי נסבל הוא אומר לי שאני כפויית טובה, ושאני צריכה להודות לאביו על טוב ליבו שנתן לנו להתגורר שם. אני מרגישה שהמחיר שאני משלמת על החיסכון הכספי הוא יקר מדי. האם באמת אני צריכה להרגיש ברת מזל ואני סתם דרמטית? אני לא יודעת מה לחשוב, כי באמת חמי גם עוזר לנו לפעמים אם יש סידורים שצריך לעשות ואנחנו בעבודה הוא שמח לעשות אותם במקומינו.
אודה לתגובות.
