לכולם!!!
היי כולם.. מה קורה?? טוב אז אתם האנשים הראשונים שאני פונה אליהם, בגלל ששבוע שעבר עברתי למנהטן ואני ממש ממש בדיכאון. זה היה נורא פתאומי שעזבנו וממש לא רציתי לעזוב כי זאת הארץ שלי ואני רגילה למקום הזה ואני אוהבת אותו ויש לי כאן ים חברים, אבל אבא שלי קיבל שם עבודה ולא ממש שאלו אותי. בכל מקרה, ביום הראשון ללימודים זה היה ממש ממש מוזר, לא הכרתי שום דבר והבית ספר היה מפחיד כזה וגדול, ממש כמו בסרטים על התיכונים בארה"ב. ובאתי ונכנסתי לכתה והמורה הציגה אותי ואמרה שאני מישראל ופתאום כולם הסתכלו עלי שונה. ממש שונה. ואז הם שאלו אותי מלא שאלות ואיזה ילד אחד קרא לי רוצחת בקפיטריה. בכל מקרה, זה ממש משונה. אני לא מבינה את הסלנג שלהם ואת התרבות שלהם ואני גם לא לומדת בבית ספר יהודי כי אין באזור שלי, ואני מתהההההההה לחזור לארץ. אני מתגעגעת לכל הדברים הכי קטנים למרות שאני כאן רק שבוע. שדיברתי עם חברים שלי הם לא הבינו למה אני מבואסת, הם אמרו לי שזה אחלה מקום ושהם חולמים לגור בארה"ב ולא היה לי איך להגיד להם שהם מדברים שטויות. כמה זמן לקח לכם להסתגל? או שעדיין לא הסתגלתם לשם בכלל? ואיך לעזאזל אני גורמת לצפונבונים האמריקאים האלה להפסיק לשאול אותי כל כך הרבה שאלות? אבל בכל זאת לא הכל רע- הבית שלי שם ממש ממש מדהיםםםםםםםם פי 100000 יותר מהבית הקודם, וחלק מהאנשים שלומדים איתי די נחמדים ואני אפילו יוצאת איתם היום לראות 8 מייל. לא שאני יבין משהו כי הכל שם בראפ מהיר אבל אתם יודעים... בכל זאת צריך להתחיל מאיפשהו... ביי כולם יום טוב!
היי כולם.. מה קורה?? טוב אז אתם האנשים הראשונים שאני פונה אליהם, בגלל ששבוע שעבר עברתי למנהטן ואני ממש ממש בדיכאון. זה היה נורא פתאומי שעזבנו וממש לא רציתי לעזוב כי זאת הארץ שלי ואני רגילה למקום הזה ואני אוהבת אותו ויש לי כאן ים חברים, אבל אבא שלי קיבל שם עבודה ולא ממש שאלו אותי. בכל מקרה, ביום הראשון ללימודים זה היה ממש ממש מוזר, לא הכרתי שום דבר והבית ספר היה מפחיד כזה וגדול, ממש כמו בסרטים על התיכונים בארה"ב. ובאתי ונכנסתי לכתה והמורה הציגה אותי ואמרה שאני מישראל ופתאום כולם הסתכלו עלי שונה. ממש שונה. ואז הם שאלו אותי מלא שאלות ואיזה ילד אחד קרא לי רוצחת בקפיטריה. בכל מקרה, זה ממש משונה. אני לא מבינה את הסלנג שלהם ואת התרבות שלהם ואני גם לא לומדת בבית ספר יהודי כי אין באזור שלי, ואני מתהההההההה לחזור לארץ. אני מתגעגעת לכל הדברים הכי קטנים למרות שאני כאן רק שבוע. שדיברתי עם חברים שלי הם לא הבינו למה אני מבואסת, הם אמרו לי שזה אחלה מקום ושהם חולמים לגור בארה"ב ולא היה לי איך להגיד להם שהם מדברים שטויות. כמה זמן לקח לכם להסתגל? או שעדיין לא הסתגלתם לשם בכלל? ואיך לעזאזל אני גורמת לצפונבונים האמריקאים האלה להפסיק לשאול אותי כל כך הרבה שאלות? אבל בכל זאת לא הכל רע- הבית שלי שם ממש ממש מדהיםםםםםםםם פי 100000 יותר מהבית הקודם, וחלק מהאנשים שלומדים איתי די נחמדים ואני אפילו יוצאת איתם היום לראות 8 מייל. לא שאני יבין משהו כי הכל שם בראפ מהיר אבל אתם יודעים... בכל זאת צריך להתחיל מאיפשהו... ביי כולם יום טוב!
וווווווווווווווווווווווווווווווווווו... זהו 