לכולם: שישה רעיונות אסטרטגיים

לכולם: שישה רעיונות אסטרטגיים ../images/Emo41.gif

או-קיי, אני אביא בפניכם שישה רעיונות אסטרטגיים ישנים שחזרתי לאחרונה לתרגל אותם במצבי קרב-מלא וקרב-ידיים ואתם מוזמנים ליהנות מהם. לא אוכל להביאם בפרוטרוט, כי יש צורך בעשרות דקות של הדגמה-בקצב-הכתבה כדי להעביר במלואם את העקרונות הבסיסיים של כל אחד ואחד מהם, אבל אני אוכל לנסות לתמצת את "לב" העניין בכמה משפטים: *** אסטרטגיה 1: חסימת התקפה באמצעות התקפה *** * תיאור האסטרטגיה: יציאת היריב להתקפה נחסמת על-ידי התקפה משלנו. * הנחת היסוד של האסטרטגיה: ברגע שהיריב מתקיף אותנו הוא נע אלינו (אין לו ברירה) ובאותו רגע הוא נעשה חשוף להתקפה שלנו. * השימוש בעיניים: ראיה כוללת + אגן היריב ו/או כתפי היריב ו/או חזה היריב + גפי היריב. * נקודות תורפה של האסטרטגיה: ניתן לחולל התקפה מדומה ולגרות את הלוחם לתגובת-סרק ואז לנצל תגובה זו. * מה זה מזכיר קצת: ז´יט קון דו. *** אסטרטגיה 2: הצל החוסם התקפה *** * תיאור האסטרטגיה: היצמדות ממשית ו/או תחושתית של גפינו לגפי היריב, כך שכל תנועה שלו מלווה ב"צל" ההולך איתה ומקדים אותה במיקום כזה שאיננו מאפשר לו לפתח התקפה, אך חושף אותו להתקפת-נגד קצרה ואפקטיבית משלנו. * הנחת היסוד של האסטרטגיה: ברגע שאנחנו מצליחים "להתחבר" אל היריב, אנחנו יכולים לנצל "התחברות" זו לצורך שהיה מתמדת בעמדה עדיפה-תמיד לצורך חבטה. * השימוש בעיניים: ראיה כוללת + מפרקי הגפיים ו/או עיניים. * נקודות תורפה של האסטרטגיה: ניתן לתקוף מרחוק באמצעות בעיטות גבוהות מהירות תוך ביצוע הטעיות - ואז "הצל" יתקשה להיכנס לפעולה. * מה זה מזכיר קצת: ווינג צ´ונג. *** אסטרטגיה 3: האחריות הכוללת של הגפיים *** * תיאור האסטרטגיה: כל אחד מגפינו (יד / רגל) לוקח אחריות מלאה על ההגנה וההתקפה בקרב: מדמיין את כל האפשרויות של היריב להתקפה בכל רגע נתון ולוקח עליהן אחריות. בסופו של דבר, אם גף אחר ביצע עבורו את העבודה, הוא מודה לו על עבודת הצוות אך לא רואה בכך מובן מאליו. תחושה של עבודת צוות בין כולם, אך צוות שכל אחד מחבריו יכול ומסוגל לפעול לגמרי לבדו בצורה שלמה. * הנחת היסוד של האסטרטגיה: ברגע שהאחריות לא נחלקת בין כולם, אלא ניתנת לכולם במידה שלמה מבלי שאף אחד מהאחראים עושה בכך שימוש לרעה ("אחרים יטפלו בכך"), היכולת גוברת פי כמה וכמעט ולא ניתן להיכשל כצוות. * השימוש בעיניים: ראיה כוללת + גמיש ומשתנה בהתאם לצורך. * נקודות תורפה של האסטרטגיה: לעיתים יש צורך בכמה שניות של קרב לפני שניתן להפיק ממנה את המקסימום. שניות אלה עלולות להיות יקרות. * מה זה מזכיר קצת: לא מכיר שיטת לחימה כזאת... *** אסטרטגיה 4: מודעות לקרב אמת *** * תיאור האסטרטגיה: מתייחסים אל הפרקטיקה בכבוד מופלג. קרי, אם היריב נגע בנו – זה כאילו מתנו. ואנחנו לא מנסים להכות בו בתוך מסגרת הפרקטיקה, אלא מנסים לנהוג כפי שהיינו נוהגים אם הוא באמת היה עלול לחסל אותנו – ורק ברגע האחרון ממירים את הכוונה המקורית לשפה של הפרקטיקה המקומית (לדוגמא, נגיעה בירך הפנימית במקום בעיטה לאשכים, או כל מה שמקובל בשפה של אותה פרקטיקה). במלים אחרות, מפסיקים "לדבר" בלבנו בשפה של הפרקטיקה ועוברים ל"שפת אמת" שרק מתורגמת ברגע האחרון לשפת הפרקטיקה. * הנחת היסוד של האסטרטגיה: המערכת שלנו מגיבה למחשבות שלנו ולרגשות שלנו. אם המצב חמור, היא פועלת בצורה שונה. המטרות שאנו מזינים למערכת שלנו מנחים אותה. היא "יודעת" להבדיל בין קרב אמת לבין סוגים שונים של קרב מדומה. היא יודעת להבדיל בין מצב שבו המטרה שלנו היא "להרגיע את הפרטנר בבעיטה לראש, אבל שלא תזיק לו", לבין מצב שבו המטרה שלנו היא באמת לחסל אותו. * השימוש בעיניים: גמיש ומשתנה בהתאם לצורך. * נקודות תורפה של האסטרטגיה: נלחמים מעולה, אבל לא מספיק לומדים דברים חדשים תוך כדי. * מה זה מזכיר קצת: שיטות ומורים ש"הולכים עד הסוף" בקרבות האימון... *** אסטרטגיה 5: הרצון הגובר *** * תיאור האסטרטגיה: אי-אפשור ל"רצון" היריב (השלוחה האנרגטית היוצאת מבטנו ושואפת "לאחוז" בנו) "לאחוז" בנו. שימוש ב"רצון" שלנו (האנרגיה שלנו) כדי להסיט הצידה את "הרצון" שלו, כך שיחליק הצידה מבלי שיוכל "לאחוז" בנו. * הנחת היסוד של האסטרטגיה: כאשר היריב מתקיף אותנו, יש מאחורי כך כוונה. כוונה זו חייבת להתבטא אנרגטית, בנסיון "לאחוז" בנו אנרגטית עוד לפני שההתקפה הפיסית יוצאת לדרך. אם אנחנו גוברים במישור האנרגטי המקדים של "הכוונה" של ההתקפה, הביטוי במישור הפיסי יהיה אוטומטי, מאחר והמישור הפיסי משקף את המתחולל במישור האנרגטי. * השימוש בעיניים: לא משנה. * נקודות תורפה של האסטרטגיה: אם ה"תוקף" הוא מאוד ידידותי ולא באמת מנסה לתקוף אותנו, אין כמעט עם מה לעבוד. * מה זה מזכיר קצת: אייקידו. *** אסטרטגיה 6: ההסכם העליון *** * תיאור האסטרטגיה: יצירת הסכם בין תת-ההכרה שלנו לבין תת-ההכרה של היריב, שסעיפיו יבטיחו את הפסדו בכל רבדי הקרב. * הנחת היסוד של האסטרטגיה: בזמן קרב קיימת תקשורת בין תת-המודע שלנו לבין תת-המודע של היריב. אם אנחנו נכנסים לתקשורת זו ו"מבשלים" נצחון במישור הזה, הניצחון במישור הפיסי הינו אוטומטי, כחותמת גומי. * השימוש בעיניים: לא משנה. * נקודות תורפה של האסטרטגיה: יש אנשים שעובדים ככה במילא באופן בלתי-מודע, אז קשה מאוד לשכנע אותם לחתום על הסכמים שונים מאלה שהם רגילים לעבוד איתם. * מה זה מזכיר קצת: לא מכיר שיטת לחימה שעובדת ככה, אבל זה מזכיר אולי קצת את סגנון הלחימה של אלה שלא משנה מה הם יעשו – הם מנצחים, גם כאשר הם עובדים לאט ובצורה בלתי-מתוחכמת. אני מניח שכל מי שיש לו כלים להבין את הכיוון של אסטרטגיה כזאת או אחרת, יכול לנסות להשתמש בה ומי שלא הבין - כנראה חסר לו בסיס חיוני להפעלת אסטרטגיה זאת. אך קחו בחשבון שלא ניתן להעביר בטקסט אסטרטגיות כאלה וכי מה שהבנתם שונה במידה מסויימת ממה שאני התכוונתי אליו. ועוד בקשה לסיום: חלק מהאסטרטגיות מדברות על "אנרגיות", "תקשורת בין תתי המודע", "המערכת חושבת" ושאר דברים שלא כולם מכירים ומוקירים. אז מי שלא למד להפעיל את הכלים האלה או דומיהם בצורה מסודרת במסגרת לימודי הלחימה שלו, מתבקש שלא להפריע בהערות מיותרות... מחכה לדיווחים מהשטח, שלכם באהבה, בן
 
לבן: אני מקוה שזה יהיה נושא השיעור

שלך, אחרת יהיה באמת קשה להבין...
(דוד... לא מצליח להחליט מה הוא רוצה מעצמו על הבוקר...
 
נראה לך???

ב-45 דקות מסכנות, מה כבר אפשר להעביר? בדיוק על זה חשבתי הבוקר: מה אפשר להעביר ב-45 דקות. בטוח שהרבה, אבל בכל זאת... אסטרטגיה שלמה?!?! על יותר מאחת אני אפילו לא חושב בצחוק. טוב, נו, אני מניח שלא יהיה צורך בחימום רב, מפני שנהיה חמים כתוצאה משיעור שלפנינו, אז זה חוסך זמן... טוב, נו, נראה מה יהיה... מה אני יודע עכשיו... שלך, בן
 
חלק מהאיסטרטגיות אכן לא ברור מיידית

אך לפחות אסטרטגיות 1+2 נראות מובנות מאליהן: 1 זה חצי יאנג (אם הבנתי את התיאור נכון) 2 זה כמו העיקרון של עמידת הפיפה-סו להבדיל מהעיקרון בעגור, או עקרון הקשת, למשל. מצד שני, לאור נסיוני הדל בתחום, קרוב לוודאי שטעיתי.
 
היי, מה זה פיפה סו? ומה זה -

עקרון העגור? ומהו עקרון הקשת? שלך באהבה, בן
 
נסיון לתשובה

דוד בוודאי יכול להסביר טוב יותר אך אנסה (אגב בהודעה הקודמת חוששני שטעיתי ובילבלתי בין העגור והפיפא סו) פיפא סו זה כלי נגינה והתנועה קיבלה את שמה כיוון שהיא מזכירה את האופן בו נגנים אוחזים בכלי אך העיקרון שלה אינו קשור ישירות לאפליקציית קרב. שלושת העמידות הן עקרונות של "שליטה" ביריב בזמן קרב - השארת היריב בחוץ, כשהוא אינו תוקף (לא משום שאינו יכול פיזית, אלא כיוון שכוונתו לתקוף מנוטרלת בבסיס), מלכודת המושכת את היריב לתוך הטווח שבחרת, ומכה שפוגעת ביריב לפני שהתנועה החלה.
 
מצטער, אבל כדי להסביר את העגור,

הקשת והפי-פא צריך ללמוד טאי-צ´י...
חוץ מזה, זה חומר "סודי". אם אספר לך, אצטרך אח"כ להבטיח את שתיקתך...
 
חומר סודי? מצטער, לא ידעתי ../images/Emo10.gif

אבל מה הבעיה להבטיח שתיקת אנשים וירטואלים? וירוס אחד והכל מסודר, מה לא?
 
מה הבעיה? ../images/Emo15.gif

"מיי אנטי-וירוס איז סטרונגר דן יור אנטי-וירוס..."
וחוצמזה, מה הסיווג הבטחוני שלך?
 
מתקדם במעגלים אך לא היישי ../images/Emo4.gif

מה שאומר שמותר לי לגלות סודות של השיטה (לא חתמתי על שום דבר, נכון?) אך אסור לי ללמוד אותם
מתחילים ללמוד היום צ´ינה שנייה (טייק 2 - פעם שעברה אפי התייאש אחרי כמה שיעורים). אני יודע שזה מחוץ לשיטה (ניר בפירוש אמר שמותר ואפשר ללמד אנשים "זרים" לצורך תירגול), אבל הבנתי גם שזה חומר שכל תלמיד בשלב מסוים אמור לדעת. איך זה מסתדר? האם זה הפך לחלק מהשיטה או שזה חומר חובה שלא כלול בקוריקולום?
 
צ´ין-נא (1-2-3)

הצ´ין-נא אכן "מחוץ לשיטה". ניר חשב שזה דבר שכדאי ללמד, אז הוא הכניס אותה לחומר הלימודים - אבל במקומות אחרים שמלמדים את שיטתנו, לא מלמדים את הקאטה הזאת, כמו שאנחנו לא לומדים את הדאיטו-ריו אייקי-ג´וג´יטסו שמלמד ג´יביקי סנסאי ביפן, או את השוטוקאן שמלמד ראש השיטה שלנו באוסטרליה.
 
לאריאל ושריר: צ´ין-נא טאי-צ´י

לאריאל: צ´ין-נא זה "תפיסה והשתלטות", וכולל את כל הטכניקות הקשורות לכך - בריים ונעילות, הטלות, חניקות, נקודות-תורפה וכו´. מאסטר ניר מלחי למד מחבר שלוש קאטות של צ´ין-נא, שמקורן בקונג-פו של שיטה אחרת. הוא "תרגם" את הקאטות הנ"ל לשיטתנו, ומאז אנחנו מנסים ללמוד אותן... לשריר: אני לא מכיר טאי-צ´י שהוא לא "צ´ואן" - למיטב הבנתי, מי שאינו מתרגל יישום פיזי של תנועות הטאי-צ´י, אינו מתרגל טאי-צ´י אלא רוקד. לא שזה רע - אבל זה לא אמנות לחימה, וזה לא טאי-צ´י. וכמובן שו רק דעתי, ורבים מן-הסתם לא יסכימו...
אז שלא יסכימו!
זבש"ם!
 

שריר

New member
אני מסכים איתך בקשר לטאי צ´י חייב

צ´ואן אבל לפי מה שהבנתי המרכז הישארלי לטאי צ´י שינה חלק מהתנועות של הפורום ולא ממש מתיחס אל זה כאל לחימה אלא יותר לצד הבריאותי אבל אני לא בא להעמתי במה שאתה לומד פשוט מה שהבנתי
 
מוזר. הרושם שקיבלתי מתלמידי

שיטות אחרות של טאי צ´י (בעיקר יאנג) הוא הפוך - רבים טענו שהטאי צ´י של המרכז הרבה יותר "אלים" ו"לוחמני" משיטות הטאי צ´י שהם מכירים. נכון שהתבנית אותה מתרגלים מתחילים מבוססת על השיטה של Chen Pan Ling כפי ש Wang Shu Chin שינה אותה. השינוי, בכל אופן, לא היה לשם החדרת אלמנטים בריאותיים על חשבון אלמנטים לחימתיים, אלא ליצירת אינטגרציה הדוקה יותר עם שינג אי ופה קואה אשר נלמדים בהמשך הדרך כחלק מהשיטה.
 
אולי שריר קיבל את הרושם המוטעה

ממה שאני כותב בפורום? הרי כתבתי לא פעם ולא פעמים שאני לא מתאמן כדי לדעת להילחם, אלא מסיבות בריאותיות - אבל הרי זה רק אני... יצא לי לראות את הספר של צ´ן פאן-לינג, עם צילומים מפורטים של הקאטה שהוא יצר. מאוד מענין, כמה דומה וכמה שונה ממה שאנחנו עושים היום... אני מניח שמי שלא בפנים כמעט שלא יראה הבדלים, אבל מהמקום בו אני עומד היום ההבדל בין השיטות עצום! וכמובן שזה לא קשור ליכולת הלחימה של אדם X שמתאמן בשיטה Y ...
 
למעלה