אוריאל מעוז
New member
לכולם אור ואהבה
שבוע טעון עבר על כוחותינו. לפני שבוע בדיוק התבשרתי בשורת איוב: אחותי תהילה נהרגה בפיגוע בסבארו ירושלים. כל כך הרבה יש לי לכתוב על החוויה שאני עובר כרגע אך מחשבותי רצות יותר מהר ממה שאני מסוגל להדפיס. אינני יודע על מה לכתוב, על תהילה? גם על זה אפשר לכתוב מאלף ואחד זוויות: תהילה האחות, תהילה הבת, תהילה החברה, תהילה הידידה, תהילה המעצבנת, תהילה התומכת, תהילה ה... בשבילי היא היתה הכל. תהילה היתה גם רק "חצי" כי החיבור תהילה - מילכה (אחותי השניה) היה שגור בפינו ונאמר כשם אחד. את אחיותי אני אוהב אהבת נפש עזה ולמענן הייתי מוכן לרוץ עד קצה עולם על מנת לעזור להן. ולפתע אחרי כמעט תשע עשרה שנה מאז שקיבלתי בפיקדון מתנה נפלאה אולצתי להחזיר את הפקדון. לא, לא רציתי להחזיר. היה לי טוב ונפלא עם הפקדון הזה בחיי. אבל ידעתי כי היא סיימה כאן את תפקידה והמשיכה בדרכה אל עולמות גבוהים מאיתנו. במהלך השבוע גיליתי עד כמה גדולה וחזקה היא כוחה של אהבה. מרגע בשורת האיוב ועד היום אני חש ומרגיש את כל האהבה שכולם מרעיפים עלי ועל משפחתי. אני עומד המום ונפעם מכמות האהבה המגיע מאנשים זרים שאינני מכיר. אתם חברי הכותבים בפורום, כאלה שזו פעם ראשונה שלהם כאן, שמעו על כך בפורום אחרים ובאו לכתוב וכאלה הקבועים הרעפתם עלי כל כך הרבה אהבה שחיממה את ליבי. אינכם יודעים את גודל תודתי על כך, ממש אין מילים. בזכותכם ובזכות כל אלה שחשבו, באו, כתבו, ביקרו, חיבקו, שתקו, הקשיבו, צחקו, נישקו, דיברו. את כולכם הרגשתי ובזכותכם גיליתי את האהבה שבי לחיים ליקום ולעולם. הלכתי היום בתום ה"שבעה" והאזכרה לכל בתי החולים בירושלים. ביקרתי את כל פצועי הפיגוע שנותרו בסבלם הפיזי והנפשי, היו כאלה שאיבדו את יקיריהם והם נותרו בחיים. לכולם באתי עם מסר אחד: אהבה. חיזקו ואמצו רעיי אתם באמת גדולים מהחיים. זכות גדולה זכיתי, זכות להרגיש מעט מן המעט של כל האושר והאהבה שיש ביקום. בימים הקרובים אחלוק עמכם מעט מן העובר עלי, כך שיחד נתחזק ונעלה במעלות המודעות. מכל מלמדי השכלתי. אור וטוב אוריאל מעוז
שבוע טעון עבר על כוחותינו. לפני שבוע בדיוק התבשרתי בשורת איוב: אחותי תהילה נהרגה בפיגוע בסבארו ירושלים. כל כך הרבה יש לי לכתוב על החוויה שאני עובר כרגע אך מחשבותי רצות יותר מהר ממה שאני מסוגל להדפיס. אינני יודע על מה לכתוב, על תהילה? גם על זה אפשר לכתוב מאלף ואחד זוויות: תהילה האחות, תהילה הבת, תהילה החברה, תהילה הידידה, תהילה המעצבנת, תהילה התומכת, תהילה ה... בשבילי היא היתה הכל. תהילה היתה גם רק "חצי" כי החיבור תהילה - מילכה (אחותי השניה) היה שגור בפינו ונאמר כשם אחד. את אחיותי אני אוהב אהבת נפש עזה ולמענן הייתי מוכן לרוץ עד קצה עולם על מנת לעזור להן. ולפתע אחרי כמעט תשע עשרה שנה מאז שקיבלתי בפיקדון מתנה נפלאה אולצתי להחזיר את הפקדון. לא, לא רציתי להחזיר. היה לי טוב ונפלא עם הפקדון הזה בחיי. אבל ידעתי כי היא סיימה כאן את תפקידה והמשיכה בדרכה אל עולמות גבוהים מאיתנו. במהלך השבוע גיליתי עד כמה גדולה וחזקה היא כוחה של אהבה. מרגע בשורת האיוב ועד היום אני חש ומרגיש את כל האהבה שכולם מרעיפים עלי ועל משפחתי. אני עומד המום ונפעם מכמות האהבה המגיע מאנשים זרים שאינני מכיר. אתם חברי הכותבים בפורום, כאלה שזו פעם ראשונה שלהם כאן, שמעו על כך בפורום אחרים ובאו לכתוב וכאלה הקבועים הרעפתם עלי כל כך הרבה אהבה שחיממה את ליבי. אינכם יודעים את גודל תודתי על כך, ממש אין מילים. בזכותכם ובזכות כל אלה שחשבו, באו, כתבו, ביקרו, חיבקו, שתקו, הקשיבו, צחקו, נישקו, דיברו. את כולכם הרגשתי ובזכותכם גיליתי את האהבה שבי לחיים ליקום ולעולם. הלכתי היום בתום ה"שבעה" והאזכרה לכל בתי החולים בירושלים. ביקרתי את כל פצועי הפיגוע שנותרו בסבלם הפיזי והנפשי, היו כאלה שאיבדו את יקיריהם והם נותרו בחיים. לכולם באתי עם מסר אחד: אהבה. חיזקו ואמצו רעיי אתם באמת גדולים מהחיים. זכות גדולה זכיתי, זכות להרגיש מעט מן המעט של כל האושר והאהבה שיש ביקום. בימים הקרובים אחלוק עמכם מעט מן העובר עלי, כך שיחד נתחזק ונעלה במעלות המודעות. מכל מלמדי השכלתי. אור וטוב אוריאל מעוז
