נוגעת, לא נוגעת
New member
לכולכם
מאז היום השחור ההוא... חיי החברה ברשת נראו לי, פתאום, תפלים כל כך. כמעט ולא כתבתי דבר בשום פורום. כמעט ולא התכתבתי עם אף אחד בתוכנות המסרים המיידיות. כמעט ולא החלפתי דואל עם חברים. הכל כאילו עמד מלכת... ולא שאיבדתי שם קרוב יקר. אבל חשה שאיבדתי שם הרבה מן התקוה לטוב. מודאגת יותר, הרבה הרבה יותר מן הבאות, מאשר ממה שקרה. מאוד רוצה לקוות לטוב, אבל... ומעדיפה לא לחשוב על העתיד, כדי להמנע מדיכאון. לגבי ה"התמכרות" שלי לבילוי ברשת, אז אם כבר ברשת, אז מתמקדת יותר, הרבה יותר, בעיבוי האתרים שהכנתי לסטודנטים שלי. עברתי שיפט חזק לכיוון הוורקוהוליות בחזרה. מעין דרך להטביע את המחשבות.. הייתי רוצה לאחל לכולם שנה הרבה יותר טובה. היתי רוצה. ובכל זאת, למען סיום מחוייך... (אופטימית בלתי נלאה...) אפיץ את ברכתה של בתי בת התשע... היא כתבה לי אגרת ברכה בזו הלשון: "מאחלת שנה של חוויות, ריגושים ואהבות, חברים וחברות והכי חשוב.. הרבה אהבה" הלוואי. מהעט שלה אל היושב במרומים. אם הוא שומע. בכותרת של עיתון בגרמניה הראו על חצי עמוד תמונה מהאסון ועל החצי השני התנוססה השאלה: ALLA, ARE YOU HAPPY אלוהים - האם אתה מרוצה?
מאז היום השחור ההוא... חיי החברה ברשת נראו לי, פתאום, תפלים כל כך. כמעט ולא כתבתי דבר בשום פורום. כמעט ולא התכתבתי עם אף אחד בתוכנות המסרים המיידיות. כמעט ולא החלפתי דואל עם חברים. הכל כאילו עמד מלכת... ולא שאיבדתי שם קרוב יקר. אבל חשה שאיבדתי שם הרבה מן התקוה לטוב. מודאגת יותר, הרבה הרבה יותר מן הבאות, מאשר ממה שקרה. מאוד רוצה לקוות לטוב, אבל... ומעדיפה לא לחשוב על העתיד, כדי להמנע מדיכאון. לגבי ה"התמכרות" שלי לבילוי ברשת, אז אם כבר ברשת, אז מתמקדת יותר, הרבה יותר, בעיבוי האתרים שהכנתי לסטודנטים שלי. עברתי שיפט חזק לכיוון הוורקוהוליות בחזרה. מעין דרך להטביע את המחשבות.. הייתי רוצה לאחל לכולם שנה הרבה יותר טובה. היתי רוצה. ובכל זאת, למען סיום מחוייך... (אופטימית בלתי נלאה...) אפיץ את ברכתה של בתי בת התשע... היא כתבה לי אגרת ברכה בזו הלשון: "מאחלת שנה של חוויות, ריגושים ואהבות, חברים וחברות והכי חשוב.. הרבה אהבה" הלוואי. מהעט שלה אל היושב במרומים. אם הוא שומע. בכותרת של עיתון בגרמניה הראו על חצי עמוד תמונה מהאסון ועל החצי השני התנוססה השאלה: ALLA, ARE YOU HAPPY אלוהים - האם אתה מרוצה?