yehudit4god
New member
לכודה2 - המשך
קראתי את כל התגובות מטה לפוסט הקודם, מודה לכולם על התגובות המפורטות והביקורתיות
אני שמחה לקבל גם ביקורת וסטירת לחי מעוררת לפעמים - זה בדיוק מה שצריך יחד עם זאת אני רוצה להגיב שוב עם פרטים נוספים
אני רוצה להוסיף , זה לא שלא אהבתי אותו, זה לא שלא מצאתי עוד מליון סיבות להתחתן איתו, הרגשנו חיבור, נמשכתי אליו, אהבתי, התרגשתי, כל האלמטים היו שם, אבל כן העובדה שנפתח לי חלון לברוחרחוק ולהתחיל מחדש בארץ אחרת לתוך משפחה טובה היווה גם הוא שיקול מכריע. היינו מאושרים שם מאוד, ואם זה היה תלוי בי היינו עדיין שם, במקום שבו הוא מרגיש נח
העובדה שאנחנו בארץ היום לא קשורה אליי - תתפלאו לגלות שזה הוא שרצה לעלות לארץ - הוא חלם על זה כל החיים להקים משפחה בארץ ישראל, זו הסיבה שאנחנו פה - בגללו דווקא
ואחרי כמעט עשור בארץ, אני חושבת שעולה חדש צריך לעשות את כל המאמצים, גם אם לא עשה עד היום, ללמוד את השפה כדי שיוכל לתקשר, להתחבר, לעבוד, להבין מה לעזאזל המורה אומרת לו באסיפת הורים, להבין את הילדה שהיא מדקלמת במסיבת סיום מול כל הכיתה, לענות לשכן כשהוא מבקש לא לחנות לו בחניה... להזמין פיצה , החל מהדברים הכי קטנים עד הדברים הגדולים יותר כמו למלא טפסים עם השם והכתובת שלו בראיון עבודה- דבר שהוא עדיין לא מסוגל לעשות. הוא עדיין שואל אותי כל פעם מחדש איך כותבים את הכתובת שלו ומה מס הטלפון שלנו בבית, שום מאמץ מצידו לזכור פרטים - הוא מתייחס אליי כאילו שאני אמא שלו או לכל הפחות מאגר מידע מהלך, בתרוץ הידוע - שהוא לא יודע עברית
אני לא שופטת אותו בגלל שהוא בבית, אני שופטת אותו כי הוא לא עושה את כל המאמצים להתקדם עם העברית,(ללכת לאולפן, לצפות בתוכניות בעברית בטלויזיה, לדבר עם הקופאית בסופר בעברית)
אני לא מסתובבת בבית בהאשמות והשפלות כמו שתיארתם אותי, אני ממש לא מפלצת, להפך.... אני עושה המון מאמצים לעזור ולקדם , שולחת לו מודעות לעבודות בשפה שלו, קורסים ואולפנים ללימוד עברית, מנסה אפילו ללמד אותו לכתוב ולקרוא בסופי שבוע.. אבל הוא פשוט לא משתף פעולה
מצד שני, אם תשאלו אותו אם הוא מוכן לחזור למדינה שממנה הוא בא - הוא ממש לא מוכן לשמוע על זה ! טוען שטוב לו פה! לא רוצה אפילו לבקר את המשפחה שלו ששם , אף על פי שהוא אוהב ומתגעגע אליהם, לא בא לו לדרוך במדינה שממנה הוא בא.
ואם טוב לו פה, והוא רוצה שהילדים שלו יגדלו פ-ה אז למה הוא לא מוכן לעבוד על זה, אף אחד לא אמר שזה קל להיות פה, או שזה קל ללמוד את השפה ולהסתדר עם ישראלים, אבל אם בן אדם בוחר בחירה חופשית להיות פה, הוא צריך לעשות את כל המאמצים להשתלב מכל הבחינות, בדיוק כמו שאני למדתי את השפה במדינה שלו, בדיוק כמו שאני תיקשרתי עם החברים והמשפחה שלו, בדיוק כמו שאני מצאתי והחזקתי עבודה שם במדינה שלו, למה הוא לא מתאמץ ?
ועכשיו אחרי שקראתם ... האם אתם עדיין חושבים שהוא קורבן ואני כל כך נוראית?
אל תפחדו להטיח האשמות אני מוכנה לקבל כל ביקורת ואם צריך להעיר אותי- תעשו את זה
אבל רק אחרי שתבינו את כל הנסיבות
קראתי את כל התגובות מטה לפוסט הקודם, מודה לכולם על התגובות המפורטות והביקורתיות
אני שמחה לקבל גם ביקורת וסטירת לחי מעוררת לפעמים - זה בדיוק מה שצריך יחד עם זאת אני רוצה להגיב שוב עם פרטים נוספים
אני רוצה להוסיף , זה לא שלא אהבתי אותו, זה לא שלא מצאתי עוד מליון סיבות להתחתן איתו, הרגשנו חיבור, נמשכתי אליו, אהבתי, התרגשתי, כל האלמטים היו שם, אבל כן העובדה שנפתח לי חלון לברוחרחוק ולהתחיל מחדש בארץ אחרת לתוך משפחה טובה היווה גם הוא שיקול מכריע. היינו מאושרים שם מאוד, ואם זה היה תלוי בי היינו עדיין שם, במקום שבו הוא מרגיש נח
העובדה שאנחנו בארץ היום לא קשורה אליי - תתפלאו לגלות שזה הוא שרצה לעלות לארץ - הוא חלם על זה כל החיים להקים משפחה בארץ ישראל, זו הסיבה שאנחנו פה - בגללו דווקא
ואחרי כמעט עשור בארץ, אני חושבת שעולה חדש צריך לעשות את כל המאמצים, גם אם לא עשה עד היום, ללמוד את השפה כדי שיוכל לתקשר, להתחבר, לעבוד, להבין מה לעזאזל המורה אומרת לו באסיפת הורים, להבין את הילדה שהיא מדקלמת במסיבת סיום מול כל הכיתה, לענות לשכן כשהוא מבקש לא לחנות לו בחניה... להזמין פיצה , החל מהדברים הכי קטנים עד הדברים הגדולים יותר כמו למלא טפסים עם השם והכתובת שלו בראיון עבודה- דבר שהוא עדיין לא מסוגל לעשות. הוא עדיין שואל אותי כל פעם מחדש איך כותבים את הכתובת שלו ומה מס הטלפון שלנו בבית, שום מאמץ מצידו לזכור פרטים - הוא מתייחס אליי כאילו שאני אמא שלו או לכל הפחות מאגר מידע מהלך, בתרוץ הידוע - שהוא לא יודע עברית
אני לא שופטת אותו בגלל שהוא בבית, אני שופטת אותו כי הוא לא עושה את כל המאמצים להתקדם עם העברית,(ללכת לאולפן, לצפות בתוכניות בעברית בטלויזיה, לדבר עם הקופאית בסופר בעברית)
אני לא מסתובבת בבית בהאשמות והשפלות כמו שתיארתם אותי, אני ממש לא מפלצת, להפך.... אני עושה המון מאמצים לעזור ולקדם , שולחת לו מודעות לעבודות בשפה שלו, קורסים ואולפנים ללימוד עברית, מנסה אפילו ללמד אותו לכתוב ולקרוא בסופי שבוע.. אבל הוא פשוט לא משתף פעולה
מצד שני, אם תשאלו אותו אם הוא מוכן לחזור למדינה שממנה הוא בא - הוא ממש לא מוכן לשמוע על זה ! טוען שטוב לו פה! לא רוצה אפילו לבקר את המשפחה שלו ששם , אף על פי שהוא אוהב ומתגעגע אליהם, לא בא לו לדרוך במדינה שממנה הוא בא.
ואם טוב לו פה, והוא רוצה שהילדים שלו יגדלו פ-ה אז למה הוא לא מוכן לעבוד על זה, אף אחד לא אמר שזה קל להיות פה, או שזה קל ללמוד את השפה ולהסתדר עם ישראלים, אבל אם בן אדם בוחר בחירה חופשית להיות פה, הוא צריך לעשות את כל המאמצים להשתלב מכל הבחינות, בדיוק כמו שאני למדתי את השפה במדינה שלו, בדיוק כמו שאני תיקשרתי עם החברים והמשפחה שלו, בדיוק כמו שאני מצאתי והחזקתי עבודה שם במדינה שלו, למה הוא לא מתאמץ ?
ועכשיו אחרי שקראתם ... האם אתם עדיין חושבים שהוא קורבן ואני כל כך נוראית?
אל תפחדו להטיח האשמות אני מוכנה לקבל כל ביקורת ואם צריך להעיר אותי- תעשו את זה
אבל רק אחרי שתבינו את כל הנסיבות