לכבות אור...
הי אני היחפה1 בהתלבטות אני עובדת מזה 11 שנים בעבודה מסודרת, כפי שנקרא, כיום כמנהלת לשכת המנכ"ל של חברה גדולה מאוד. מזה זמן רב אני משחקת עם הרעיון של לעזוב, לחפש משהוא חדש, משהוא אחר, אבל בגלל שהמקום מסודר (ומה לעשות יש ילדים ומשכנתא על הראש), נוח יחסית מבחינת שעות, לא מעירים על אחורים, העידרויות , חופשות לא מתוכננות וכו', ומסתבר שגם המשכורת לא נחשבת לרעה בשוק נשארתי. למי זה נשמע מוכר? פחות או יותר לרוב השכירים. אולם בזמן האחרון נמאס לי. לא רק ממקום העבודה, אלא בכלל. אני יותר ויותר משחקת עם הרעיון של לעזוב הכל. ובכלל לא לחפש. שאחרי כל כך הרבה שנים מגיעה גם לי מנוחה. להשקיע קצת יותר בבית, בילדים, שאני בקושי רואה וכשאני מגיעה אני כבר עייפה ועצבנית. חברה הציעה לי שמכיוון שאני מתכננת ילד נוסף, לעשות זאת במקביל ואז מקסימום להאריך חופשת לידה ובמקרה ויפטרו אותי אחרי המקסימום של שנה, ללכת ללשכה ושתהיה לי עוד חצי שנה משכורת. אבל.. וזה אבל גדול, כמה שאני רוצה, אני מתה מפחד. כל הזמן אני רואה מסביבי אנשים ונשים, אקדמאים (אני לא) שמחפשים במשך חודשים אם לא שנה ויותר עבודה ופשוט לא מוצאים. ניסיתי לבדוק אופציה של חצאי משרה, אבל כנראה שזה שייך לתחום המדע הבדיוני. בקיצור - מה עושים? איך יוצאים מהפלונטר המחשבתי הזה?
הי אני היחפה1 בהתלבטות אני עובדת מזה 11 שנים בעבודה מסודרת, כפי שנקרא, כיום כמנהלת לשכת המנכ"ל של חברה גדולה מאוד. מזה זמן רב אני משחקת עם הרעיון של לעזוב, לחפש משהוא חדש, משהוא אחר, אבל בגלל שהמקום מסודר (ומה לעשות יש ילדים ומשכנתא על הראש), נוח יחסית מבחינת שעות, לא מעירים על אחורים, העידרויות , חופשות לא מתוכננות וכו', ומסתבר שגם המשכורת לא נחשבת לרעה בשוק נשארתי. למי זה נשמע מוכר? פחות או יותר לרוב השכירים. אולם בזמן האחרון נמאס לי. לא רק ממקום העבודה, אלא בכלל. אני יותר ויותר משחקת עם הרעיון של לעזוב הכל. ובכלל לא לחפש. שאחרי כל כך הרבה שנים מגיעה גם לי מנוחה. להשקיע קצת יותר בבית, בילדים, שאני בקושי רואה וכשאני מגיעה אני כבר עייפה ועצבנית. חברה הציעה לי שמכיוון שאני מתכננת ילד נוסף, לעשות זאת במקביל ואז מקסימום להאריך חופשת לידה ובמקרה ויפטרו אותי אחרי המקסימום של שנה, ללכת ללשכה ושתהיה לי עוד חצי שנה משכורת. אבל.. וזה אבל גדול, כמה שאני רוצה, אני מתה מפחד. כל הזמן אני רואה מסביבי אנשים ונשים, אקדמאים (אני לא) שמחפשים במשך חודשים אם לא שנה ויותר עבודה ופשוט לא מוצאים. ניסיתי לבדוק אופציה של חצאי משרה, אבל כנראה שזה שייך לתחום המדע הבדיוני. בקיצור - מה עושים? איך יוצאים מהפלונטר המחשבתי הזה?
