לכבוד שבת המלכה
מהגיגיי לפרשת השבוע, פרשת תרומה. ועשו ארון עצי שטים וגו' ועשית עליו זר זהב סביב (שמות כה. י-יא) ועשית שלחן עצי שטים וגו' ועשית לו זר זהב סביב (שם כה. כג-כד) ועשית מזבח מקטר קטרת עצי שטים וגו' ועשית לו זר זהב סביב (שם ל. א-ג) במדרש (שמות רבה לד, ב) אמר רשב"י ג' כתרים הם, כתר מלכות וכתר כהונה וכתר תורה. כתר מלכות זה השלחן דכתיב בו זר זהב סביב. כתר כהונה זה המזבח דכתיב בו זר זהב סביב. כתר תורה זה הארון דכתיב בו זר זהב וכו', ומפני מה בכולן כתיב ועשית לו ובארון כתיב ועשית עליו, ללמדך שכתר תורה מעולה יותר מכולן, זכה אדם לתורה, כאילו זכה לכולן, ע"כ במדרש. בסיבת הדבר שרק בארון נאמר עליו, משא"כ בזר שבשלחן ובמזבח, נלענ"ד עוד טעם לפי מה שאמרו במדרש לא זה שהזכרנו, אלא דומה לו (קהלת רבה פרשה ז' סי' ב') שלשה כתרים הם, כתר תורה וכתר כהונה וכתר מלכות, כתר כהונה זכה בו אהרן ונטלו, כתר מלכות זכה בו דוד ונטלו, כתר תורה הרי מונח לדורות, כל מי שזוכה לתורה, כאילו זכה לשלשתן וכו', ע"כ במדרש. ולענ"ד חשבתי וזהו שבשלחן ומלכות נאמר לו, לפי שבשלחן זה מלכות ועשית לו היינו לדוד לבד ניתנה, ובמזבח זו כהונה ועשית לו היינו לאהרן לבד ניתנה. לא כן בארון נאמר ועשית עליו, ומונח לדורות, וכל הרוצה יבא ויטול, מורשה היא לכל אחד ואחד מישראל. כשם שמגישים מניחים על המגש או על הבאר או על כל דבר כדי שהכל יוכלו לקחת. שבת שלום ומבורך.
מהגיגיי לפרשת השבוע, פרשת תרומה. ועשו ארון עצי שטים וגו' ועשית עליו זר זהב סביב (שמות כה. י-יא) ועשית שלחן עצי שטים וגו' ועשית לו זר זהב סביב (שם כה. כג-כד) ועשית מזבח מקטר קטרת עצי שטים וגו' ועשית לו זר זהב סביב (שם ל. א-ג) במדרש (שמות רבה לד, ב) אמר רשב"י ג' כתרים הם, כתר מלכות וכתר כהונה וכתר תורה. כתר מלכות זה השלחן דכתיב בו זר זהב סביב. כתר כהונה זה המזבח דכתיב בו זר זהב סביב. כתר תורה זה הארון דכתיב בו זר זהב וכו', ומפני מה בכולן כתיב ועשית לו ובארון כתיב ועשית עליו, ללמדך שכתר תורה מעולה יותר מכולן, זכה אדם לתורה, כאילו זכה לכולן, ע"כ במדרש. בסיבת הדבר שרק בארון נאמר עליו, משא"כ בזר שבשלחן ובמזבח, נלענ"ד עוד טעם לפי מה שאמרו במדרש לא זה שהזכרנו, אלא דומה לו (קהלת רבה פרשה ז' סי' ב') שלשה כתרים הם, כתר תורה וכתר כהונה וכתר מלכות, כתר כהונה זכה בו אהרן ונטלו, כתר מלכות זכה בו דוד ונטלו, כתר תורה הרי מונח לדורות, כל מי שזוכה לתורה, כאילו זכה לשלשתן וכו', ע"כ במדרש. ולענ"ד חשבתי וזהו שבשלחן ומלכות נאמר לו, לפי שבשלחן זה מלכות ועשית לו היינו לדוד לבד ניתנה, ובמזבח זו כהונה ועשית לו היינו לאהרן לבד ניתנה. לא כן בארון נאמר ועשית עליו, ומונח לדורות, וכל הרוצה יבא ויטול, מורשה היא לכל אחד ואחד מישראל. כשם שמגישים מניחים על המגש או על הבאר או על כל דבר כדי שהכל יוכלו לקחת. שבת שלום ומבורך.