לכבוד פסח...

2 שאלות..

שלום, יש לי 2 שאלות: 1. האם האל אמון והאל רע הם בעצם אל אחד בשלב מאוחר יותר. (כמו זאוס ) 2. מה ההבדל בין ספר המתים לספר הזהב (ספר אמון רע) תודה.
 
היי

1. האל אמון היה האל הראשי של העיר נוא-אמון (תבי). בעיר זו עבדו אותו והוא נחשב לאל הבורא היחיד. בתקופת הממלכה החדשה (שושלת 18 ואילך) העיר תבי הופכת לעיר הבירה המרכזית במצרים. סיבה זו אילצה את המאמינים להעלות את האל המקומי של תבי - אמון, לראש הפנתיאון המצרי ושמו צורף לאל החשוב ביותר במצרים - אל השמש רע ומכאן צירוף השם אמון-רע. שני האלים למעשה, הם אלי שמש ובריאה, שצורפו יחדיו מסיבות היסטוריות. 2. ספר אמון-רע אינו קיים במציאות והוא פרי דמיונם של יוצרי הסרט "המומיה". ספר המתים קיים אך הוא אינו ספר של ממש אלא מגילת פפירוס. הוא מצוי בכל תחתית ארון מתים (לרגליו של המת) ומטרתו היא לעזור (בעזרת גילוי לחשים ושמות) למת לחצות את הדרך לעולם המתים בהצלחה. מקווה שעזרתי לך.
 

Thestral

New member
ובנוגע לזה באמת../images/Emo108.gif../images/Emo182.gif

אז ככה, פסח בפתח וזו הזדמנות למעט יחסי ציבור
כמו שאתם יודעים בפסח המיתולגיה העברית והמצרית-עתיקה מתנגשות והייתי שמח מאוד אם מישהו מכם יוכל לעזור לי לנהל דיון בענין. הצעות לדיונים או אם אתם רוצים להציע את עצמכם לניהול הדיון והכנתו, אתם מוזמנים לשלוח במסר. כבר עלה לי רעיון די נחמד לדיון, בענין קריעת ים סוף, כי יש הרבה הסברים לענין ויהיה נחמד להציג את נקודות המבט האלו. או כל הצעה אחרת גם תתקבל בברכה. גם יהיה נחמד אם מישהו יוכל לסקר את כנס עולמות, אני עצמי יהיה שם ב24, ויהיה נחמד לארגן מפגשון כל שהו[?]
 

סקיפי

New member
כן!!

על עולמות. עושימפגשעושימפגשעושימפגש!!! כן, אני מתלהבת, אז מה? גם אני אהיה שם ב-24. עוד מישהו?
 

לגוטל

New member
כן

למרות שאני קצת זמן בפורום הזה אשמח להכיר עוד חובבי מיתולוגיות. אם הרבה ירצו פה לעשות מפגש ותקבעו תאריך מסודר בהתאם לתוכנייה, אני יכול לשריין את המרפסת באשכול פיס (צמוד לסנימטק, גם שם יהיה הרבה אירועים של הכנס) שזה מקום נוח לעשות מפגש בו, ויהיה בסנימטק ובאשכול במהלך הכנס גם שלט עם הודעה על כל מפגשי הקהילות, בו אני יכול לפרסם את המפגש וזה יעזור בפרסום ויבואו עוד אנשים... מעוניינים ? טל
 

EPRT

New member
היה לי ויכוח אם אחי

זה קשור לנושא בעקיפין,האם יש ביסוס לכך שהיו שבטים ישראלים במצרים או שזה רק מיתוס מיתולגי?
 
כן ולא...

בסביבות שנת 1600 לפנה"ס (שושלות טו וטז) אנחנו שומעים מפי שליטים מצריים על קבוצת נוודים שמיים שהשתלטה על אזור הדלתא והקימה שושלת מלכים עצמאית. הם כונו על-ידי המצרים הקדמונים "מושלי הארצות הזרות", הידועים כיום כ"חיקסוס". החיקסוס היו כאמור נוודים שמיים (מאזור עיראק ואיראן של היום). הארכיאולוגים טוענים כי הם כללו גם שבטים מאזורנו. חשוב לציין כי השם 'שבטי ישראל' השתרש רק לאחר יציאת מצרים וכיבוש הארץ בידי יהושע. לפני כן, היו אלה שבטים כנעניים בשילוב מהגרים שהיגרו לאזורנו מהסביבה הקרובה. הירידה למצרים התרחשה כפי שמספר התנ"ך – בגלל רעב ובצורת. יכול להיות שזו הסיבה אך היו גם קשרי מסחר בין מלכי מצרים לסוחרים בארץ ישראל, ואולי כתוצאה מן הרעב, ירדו הנוודים דווקא לאזור הדלתא במצרים, שהיה אזור משגשג מבחינה חקלאית. בתקופה מאוחרת יותר, בזמן שלטונו של המלך רעמסס השני לא נשמע יותר שמם של החיקסוס. מופיע במצרים גורם נוודי שמי חדש, הנושא שם חדש - ה'שוֹסוּ'. מקורו של השבט היה כנראה בעבר הירדן המזרחי ואזור דרום סוריה. עיר הבירה שלהם היא אותה עיר הבירה של מלכי החיקסוס - אַוַרִיס. רעמסס השני מצליח להשתלט על גורם זה ועל בירתם ובונה על חורבותיה את פֶּר-רעמסס (היא רעמסס המקראית). מקווה שעזרתי לך.
 

EPRT

New member
כן,זה בערך גם ההסבר ששמעתי

וקריעת הים מוזכרת?עשר המכות?
 

Y. Welis

New member
חשבתי שהחיקסוס הגיעו מהים האגאי

או מכיוון לוב (ממערב). נאמר גם משהו על שמות עבריים שנמצאו בחורבות אחת הערים.
 

Dia Leoghann

New member
שמות עבריים

נמצאו שמות עבריים באלפנטין (יב), בתקופה מאוד מאוד מאוחרת, כאשר הוקם במקום מקדש לאלוהי ישראל על ידי גולים יהודים. אני מניח שאתה מתכוון לשמות שמופיעים בעיר אווריס (תל אל-דבה) בירת החיקסוס. אלו הם שמות שמיים-כנעניים, יותר מאשר שמות עבריים.
 

סקיפי

New member
הו, האירוניה. שמות עבריים?

למרבה הצער, אפילו לבני ישראל במצרים - למרות מה שמנסים לטעון - היו שמות מצריים לחלוטין (ע"ע פנחס, חור, משה וכו') - אם כי אני מניחה שהתופעה היתה מצומצמת יותר בשאר העם, מאחר ורק הלויים לא שועבדו.
 
למעלה