לכבוד יום הולדתי

אמאעדי33

New member
לכבוד יום הולדתי

אני מנצלת את ההזדמנות שהיום זהו יום הולדתי כדי לכתוב כמה שורות. כשהייתי ילדה היו רק 2 מצבים בהם הייתי מקבלת חיבה מאמא שלי: ימי הולדת (שזה פעם בשנה) וכשהייתי חולה (שוכבת במיטה עם חום - פעמיים בשנה)...אז היא הייתה קוראת לי "ארנבת שלי" (זה נשמע יותר טוב בצרפתית ולא כל כך בעברית) ונותנת לי נשיקה...חס וחלילה לא חיבוק אבל גם נשיקה זה כבר היה משהו... ככה גדלתי... את הילדים שלי אני מנשקת ומחבקת ללא הרף ובלי סיבה... היום יש לי יום הולדת ודי עצוב לי...היום שאני כבר לא ילדה גם כינוי חיבה כבר אין ולמרות שהיא רחוקה ממני עדיין ציפיתי ליותר... יום נפלא לכולם !
 

משרדית

New member
שלום, לך...

ובכן, לי דוקא יש שם חיבה מהילדים מיצי (פעם היתה לי מיצובישי) ןג0 יש לי מין אוסף פרות חמוד בפינה בבית אז כל פעם מביאים לי כל מיני פרות חביבות. יש לי קשר טוב עם כולם עם חיבוקים וצחוקים וכאלה. מדוע אין לך כעת חיבוקים ביום הולדת. אולי את צריכה ליזום משהו. מסיבת ריקודים, עוגות ממתקים חמודים סתם שטויות. זה גורם לאנשים לחייך ולהתקרב. כמה שהדברים יותר שטוטיים, לנו זה עושה חיוך על השפתיים וככה כולם צוחקים ונהנים. שיהיה לך מזל טוב והרבה אושר ליום הולדתך. (ואני, כבר אין לי אמא ואני מתגעגעת, אבל חושבת עליה כל הזמן וכל פעם מדברים עליה במשפחה, על דברים טובים שהיתה עושה לי ולילדיי) ביי מירי=משרדית=עזרה אישית למחפשי עבודה
 

אמאעדי33

New member
דיברתי על אמא שלי

יש לי המון חיבוקים מהבעל ומשפחתו וכמובן מהילדים המקסימים שלי !!! חיבוקים יש גם המון מהחברות היקרות שלי אבל מאמא שלי אין, לא היה וגם בספק אם יהיו אי פעם וזה מה שמעציב אותי...
 

אופירA

New member
מנהל
תתרכזי במה שיש

קחי נקודת מבט, שתאפשר לך להתמודד טוב יותר עם האכזבה והתסכול. למשוך תסכול כזה כשיש פיצוי כ"כ מופלא מהבעל, מהילדים, מהחברות ואפילו מהמשפחה של הבעל - ממש חבל! גם כאשר ההורים שלנו מתפקדים כהורים מושלמים, ועונים על כל הצרכים והציפיות שלנו בצעירותנו - גם אז כאשר אנו מתבגרים והופכים להורים בעצמנו, משתנה איזה סטטוס במערכת היחסים, וההורים שלנו נהיים פחות תומכים וסועדים ויותר חברים, ובשלב מסויים יותר נתמכים וזקוקים, כי הדמות המבוגרת שלנו משדרת להם כוחות ורעננות שהם כבר איבדו והם חסרים מאד. אז זה קורה גם אם היינו חסרים ולא קיבלנו מה שהיינו צריכים. את הציפיה שההורים יתמכו בנו ויעניקו לנו לנצח כדאי מהר מאד לשחרר. אם הם לא יכלו כשהיינו קטנים, והם היו צעירים והיה להם כוח, הם בוודאי לא יוכלו כשהם מתבגרים ומזדקנים ומפחיתים כוחות בקצב מפחיד. תחשבי רק כמה מקסים שיש לך אהבה מצד הבעל, והילדים, והחברות, והמשפחה, וכמה שאמא שלך הפסידה את זה. ותצטערי בשבילה. ואני בטוחה שתפסיקי לצפות ממנה, ובוודאי להתאכזב. תגידי לעצמך, שאת כבר לא ילדה, ומה שהיה היה, וכעת המציאות שונה, ומה שחשוב זה מה שיש! לא כל דבר צריך בהכרח להשלים באותה צורה שהיה נעשה במקורו (שדווקא אמא תעניק לך חוויה משלימה). לפעמים ההתמודדות היא דרך השלמה ותיקון החוויה מתוך עצמי, דרך היגדים אישיים מתאימים ומתן ערך מועצם לבגרות האישית שלי. אני קיבלתי הרבה פיצוי על החסך ההורי, דרך ההורות שלי אל הבן שלי. דווקא מהמקום של הבוגר המעניק, פיציתי את עצמי על מה שלא קיבלתי.
 

alona 9

New member
ביטוי לאהבה

הוא לא רק על ידי חיבוקים ונשיקות לפעמים הוא ניכר במעשים במילים שיחות ובמחשבות, אינני יודעת מהם היחסים בינך לבין אמך,אבל אולי,זהו הרקע שממנו היא באה,אולי זה היה גם החסך שלה במשפחתה, טוב שאת אחרת, חבקי,נשקי, ואם הילדים אינם "מעקמים" פרצוף אל תרפי... לכל מה שציפית ממנה,העניקי ליקירייך.. יום הולדת שמח,וכל שתבקשי לו יהי..
אגב,איך אומרים בצרפתית ...ארנבת?
מזל טוב עד 120
 
חבוקים ונשיקות זה חשוב, אבל היחס

לא פחות. יש הורים שמחבקים ומנשקים, אבל, חוז מזה כלום, ויש אחרים שהם תוצרי חינוך ספרטני יותר, שדואגים ועוזרים ותומכים בלי הפגנת רגשות חיצונית. השאלה היא מה עוד קבלת מאמא שלך?
 

אמאעדי33

New member
האמת...

מאמא שלי קיבלתי המון ביקורת שלילית...כל מה שאי פעם עשיתי היה תמיד פסול... שנים הייתי פגועה אבל התגברתי בסופו של דבר ! אני בתה היחידה אבל אף פעם לא התגאה בי... זאת אחת הסיבות שעליתי לארץ: כמובן שרציתי לחיות כאן אבל הייתי חייבת להיות כמה שיותר רחוק ממנה כדי לנסות לבנות את עצמי. ולגבי חיבוקים, כשאין את זה בכלל זה פשוט חסר במיוחד שיום אחד מגלים שאצל האחרים זה כן קיים...
 
התייחסתי רק לחלק הפיסי.

כמו שאמרת, אם היתה לך תמיכה נפשית ואוזן קשבת היית פחות חסרה את החלק הפיסי, שלדעתי, אם השאלה היא או זה או זה, עדיף בכל מקרה.
 

pf26

New member
יום הולדת שמח ../images/Emo65.gif

מבינה אותך כ"כ. מדהים אותי איך אנחנו ממשיכים לצפות מההורים לדברים שברור לנו שהם לא יכולים לתת. טוב שאת יכולה לנשק ולחבק את ילדיך. מזל שלא קיבלת ממנה את הקור הפיזי.
 
למעלה