לכבוד הקיץ

[מאטפיקס]

לכבוד הקיץ

שיר של גזוז :

לכבוד הקיץ שהגיע כתבתי שיר.
אמנם אני עוד לא מזיע, אבל איני מסתיר
את תשוקתי אל העונה ששמה קץ לקור.
ולכבודה עם עפרון כתבתי שיר מזמור:

עם בגד ים יצאתי פעם אל חוף ביום אביב.
שמיכה מבד, עיתון ביד ושמש מסביב.
מצאתי חול פנוי מכל אדם ובהמה,
ואת עצמי פרקדתי בין ים ליבשה.

כן....מה זה?

גדלתי על גזוז, שנים ארוכות שרה את השיר להנאתי. ומעולם לא הבנתי מה זה פרקדתי.
אפשר הסבר?

 

[trilliane]

זו המצאה חיננית של סנדרסון

פְּרַקְדָּן או אַפְּרַקְדָן הוא תואר שמשמעו "שוכב על הגב"; סנדרסון גזר את השורש פרק"ד יצק אותו לבניין פיעל ויצר את הפועל "פרקדתי" שמשמעותו המתבקשת היא "השכבתי את עצמי על הגב".

 

[מוגג]

נו, באמת

סנדרסון לא המציא את השורש ולא את הבניין.

זה קיים לפחות מתקופת הגאונים.

 

[trilliane]

הגאונים פרקדו את עצמם?

אשמח לציטוט...

כי כשחיפשתי "פרקדתי" בגוגל הגעתי רק ל"לכבוד הקיץ".
ואגב, לא טענתי שסנדרסון המציא את בניין פיעל...

גם אם הוא לא הראשון שהשתמש בשורש, אני מעריכה שזה אכן התהליך שהוא עשה באופן טבעי, כי אני בספק אם הוא מכיר מקרוב טקסטים מתקופת הגאונים.

 

[עובד האקדמיה]

פרקדן, התפרקד

שתי מובאות מתוך מאגר המילון ההיסטורי:
1. "אמ' רב יוסף. פרקדן לא יקרא קרית שמע" (בבלי ברכות יג, ע"ב; וכן בבלי נידה יד, ע"א).
ויש עוד במאגר.
2. "הוי, אבינו שבשמים! מי יתן לי מרחץ ועל האצטבא העליונה הייתי מטפס ועולה,
מתפרקד ושוכב על השדרא ומוליך ומביא חבילי זרדין על עצמותי באהבה ובחדוה"
(מנדלי מוכר ספרים, בימי הרעש, 1894).
זהו התיעוד המוקדם ביותר במאגר של פועל מן השורש פרק"ד.
גם שאר המובאות הן בבניין התפעל.

להתראות מחר בהרצלייה,

עובד האקדמיה

 

[מוגג]

שכחת את התלמוד

פרקודי הוה מפרקדא.

אמנם בארמית, אבל נראה שגזרו הטיות מפרקדן.
ויש גם בסידור ר' עמרם גאון - פרקיד.