לכבודך בן

egbar18

New member
אתר זכרון

יפה יקרה שלי, ברצוני לפאר את ההשקעה שלך המרובה בהכנת אתר יפיפה זה. מניסיוני אני יודע כי לאחר שהקמת את האתר לבנך אהובך, כאילו נגולה אבן מלבך. מהיום, יש לך, למשפחתך, לחברים ולכולנו היכן להכנס, להתבונן, לחשוב על האובדן, וגם קצת להתגעגע...... בזה המעמד, אני פונה לגולשים, לכבד את האתר ולשמור על "כבודך בן". חזקי ואימצי. שמואל אגבר (אבא של רותם)
 

egbar18

New member
לכל באי האתר - פירגון

לכל באי הבית, פירגון זאת מילת הקסם. כמה קשה לגולשים באתר ויהיו אשר יהיו לתת מילה טובה למשפחה שעמלה כל כך קשה (מכל הבחינות) והגיעה לנקודת הגמר כשהיא מודיעה לכולם: "סיימתי - יש אתר". גם אני "ילדתי" אתר הנצחה על שם רותם בני שנפל. כמה קשה, כמה מורכב, כמה מסובך אני יודע.... חברים, תפרגנו.... תאמרו מילה, תציעו עיצה, תנו חוות דעת. מכול פרט ופרט אנו לומדים, משפרים ומשתבחים. תנו לידים שלכם לפרוט על קלידי המקלדת ואימרו מילה טובה. זיכרו זה ביכולתנו לפרגן. שמואל אגבר (אבא של רותם)
 

nypx

New member
למר אגבר היקר ....

אולי קצת מאוחר להגיב אבל בכל זאת אני מקווה שלא תיפגע ממה שאני הולך לאמר עכשיו אבל זה היה חיב להגיע טוב בלי הקדמות : אני ממש מבין אותך בקטע של הפירגון ומבין את רצונכם בוני האתרים לזכר יקיריהם קצת פירגון אף פעם לא מזיק ותמיד כיף לקבל פירגון אבל.. ופה בא אבל גדול .... מי קבע שאני צריך לתת בכוח מילה טובה ואם אני לא יכול כי התרגשתי מידי? ואם קשה לי לכתוב ולו תחושה אחת? וכמה פעמים אנחנו קוראים הודעה מסוימת ולא יודעים איך להגיב? אני נכנסתי כמעט לכל אתר ואתר כדי לראות ולהבין מי מסתתר מאחורי כל שם ואף פעם לא הגבתי לא כי לא היה לי מה להגיב אלא כי לא ידעתי איך משונה לא? אני בלי מילים?אבל יש כזה דבר ופה במיוחד פה שאף אחד לא יכול לומר לאף אחד איך להרגיש אני חושב שההודעה שלך היתה לא במקום כאילו הפירגון מאיתנו והלאה חלק ממהודעה לפחות לפי עניות דעתי הייתה לא במקומה אז כן נכנסתי לאתר בלי שום קשר ,ולא קראתי אותו עד הסוף וכן התרשמתי ,ועכשיו שאתה יודע שהייתי אז אולי תגיב במקומי בהמון רגשי כבוד אלייך אני
 

kloi

New member
אל-מוג

ביקרתי היום באתר. קשה להיות שם. קשה לנשום. אני חושבת על השנים שנאבקתם, יחד עם אלמוג, שנים שנפרטות לחדשים ושבועות וימים ושעות....וחוויות שתמיד משהו מעיב עליהן...., הילד שלכם היה גיבור, ואתם, משפחה שגידלה את עצמה חרף המצוקות, העבודה הקשה- הפיזית והנפשית- הדאגה הקיומית היומיומית, ההתמודדות עם הידיעה שכל ידיעה היא התמודדות, שהחיים מורכבים אבל בשבילכם יותר,,,,משפחה של גיבור. אז איך אפשר לנשום? והאובדן! כמה קשה. אני חושבת כמה עצמות נפשיות יש לכם- אמא ואבא של אלמוג- להקים את האתר החשוב הזה לזכרו ולהפוך את השם שלו לכל כך משמעותי, לציווי של ממש: אל-מוג. מחזקת מרחוק מאד את ידיכם. קלואי
 

yaffa123

New member
האתר

תודה לכם על התגובות. אכן זה היה קשה מאוד, אך היה משהו בלתי מוסבר שגרם ל"פרויקט" הזה להמשך בכל פעם שנשברתי. ואכן יש עכשיו מן סיפוק בעצם העלאת האתר והתגובות עליו. תודה יפה
 
למעלה