לכאורה.
אני רוצה להגיד משהו על אלו ש"החלימו לחלוטין"...
לא באמת מחלימים.
הרי כל אדם שמכיר אותי, תשאלו אותו לגביי, הוא יענה בהתלהבות שאני קברתי את האנורקסיה הרחק מאחור. הרי הביטו איזו בריאה ומאושרת, חזקה ועצמאית אני! ...אבל.... אף אחד, לא אני, יודה שברגעים הקשים והאפלים בחיים, היא חוזרת. ההפרעה. גם אם לא במעשה, לפחות בראש. היכן שאנשים "רגילים" נופלים לדכאונות, או לשתייה בבר, או להתקפות בכי - אז זו שחלתה בעברה בהפרעת אכילה, גם בגיל 30 בתקופה שחורה היא תסתכל בראי ותתחיל לצבוט לעצמה בסנטר השומני, או במותניים שלא נכנסים למכנסיים אחרי תקופת החגים. היא תחוש צביטה בלב כשהיא רואה דוגמניות רזות ומהממות, אפילו שהיא נגד תעשיית הרזון ואפילו שהיא מרחמת עליהן ואפילו ואפילו ואפילו.... כן, הגעגוע הקטן לרזון לא עוזב לעולם. השנאה הפנימית לעצמך חוזרת בתקופות קשות בחייך. זו מלחמה שנמשכת כל החיים. כל החיים.
אני רוצה להגיד משהו על אלו ש"החלימו לחלוטין"...
לא באמת מחלימים.
הרי כל אדם שמכיר אותי, תשאלו אותו לגביי, הוא יענה בהתלהבות שאני קברתי את האנורקסיה הרחק מאחור. הרי הביטו איזו בריאה ומאושרת, חזקה ועצמאית אני! ...אבל.... אף אחד, לא אני, יודה שברגעים הקשים והאפלים בחיים, היא חוזרת. ההפרעה. גם אם לא במעשה, לפחות בראש. היכן שאנשים "רגילים" נופלים לדכאונות, או לשתייה בבר, או להתקפות בכי - אז זו שחלתה בעברה בהפרעת אכילה, גם בגיל 30 בתקופה שחורה היא תסתכל בראי ותתחיל לצבוט לעצמה בסנטר השומני, או במותניים שלא נכנסים למכנסיים אחרי תקופת החגים. היא תחוש צביטה בלב כשהיא רואה דוגמניות רזות ומהממות, אפילו שהיא נגד תעשיית הרזון ואפילו שהיא מרחמת עליהן ואפילו ואפילו ואפילו.... כן, הגעגוע הקטן לרזון לא עוזב לעולם. השנאה הפנימית לעצמך חוזרת בתקופות קשות בחייך. זו מלחמה שנמשכת כל החיים. כל החיים.