לך...

[moran.l]

לך...

לך, כי אני יודעת שאף פעם לא תקרא את השורות הללו, לך אני רושמת מתוך כאב, ומתוודה. מתוודה שאף פעם לא רציתי, אבל קסמה לי ההרגשה, מתוודה שכל כך רציתי, והכחשתי את העובדה ששום דבר לא מסתדר, מתוודה שלא יכולתי לשלוט על פרשי התאווה בי, ובשלב מסוים ידעתי שרק זה מה שיש בינינו, מתוודה שהאמנתי שיש מעבר, ונאחזתי בתשוקה המקוללת, מתוודה, מתוודה ששיקרתי, מתוודה שצבועה, מבולבלת, אבל עכשיו רק בוכה... כי הווידי הוא מאוחר מדי ואולי איננו קיים בכלל, אולי שוב משקרת, אבל הפעם, לפחות משקרת ר ק ל ע צ מ י. אני כל כך מצטערת...

 

[קרני]

לפעמים ...

צריך לשמוע לאינסטינקטים שלנו ולהגיד לא, למרות הפיתוי הגדול... ולפעמים פשוט טועים... אבל מטעויות לומדים לא? והאומץ שלך להכיר בטעויות ובמהלכים שלך, מחשלים אותך ומביאים אותך למקום בו תגידי ``כן`` ותדעי שזה ה``כן`` הנכון שלא בא מתוך אילוצים וברירות... בהצלחה חומד....