לך!!!!! חשבתי שאת חברה שלי, עזבי שאת יותר גדולה ממני, באיזה כמה שנים טובות... אבל חשבתי שאת חברה שלי, לכולם את מראה כמה שאת חמודה ומקסימה ומתוקה - אני לא אומרת שאת לא!!!! - ועושה למענם דברים ופה ושם וכו`... אני לא אומרת שלמעני לא עשית, אבל כשהייתי צריכה את העזרה שלך, אפילו לא התייחסת אליי!!!! זה לא שזו הייתה בקשת עזרה בסתר, זו הייתה בקשה מובנת מאוד!!!! אמרתי לך אני צריכה אותך!!!! אני צריכה עזרה!!!!! ואפילו יותר מפעם אחת! אבל את?.. המשכת בשלך, אני יודעת שהתקדמת בחיים והגעת למקומות שהרבה אנשים רוצים להגיע אליהם, אבל את אותה אחות-חברה לא התייחסת אליי יותר, זה לא שעשיתי לך משהו רע - בחיים לא הייתי עושה לך משהו רע כי אני יודעת כמה נתת למעני, זה לא שפתאום הפסקתי לדבר איתך בכלל, הההפך הוא הנכון, אני יותר השקעתי, באתי, דיברתי, עזרתי, ננתי עצות שאני חושבת שעזרו לך, ניסיתי לעשות הכל למענך, והכל ז``א ה-כ-ל-! אבל לך לא היה אכפת, כשבאתי ודיברתי, התעלמת מבקשות העזרה האלו לחלוטין, ואפילו קמצוץ של יחס לא קיבלתי ממך! וגם כשאמרתי שאני הולכת כבר כי נמאס, לא עצרת בעדי, לא הגבת, לא אמרת לי תישארי, אני אעזור לך, לא אמרת... אולי הייתי צריכה לצעוק לך יותר חזק?!!!!! אולי הייתי צריכה לאמר את זה ביותר הפגנתיות?!!! אולי... אני לא יודעת... אבל מה שבטוח הוא, שממך עזרה אני לא קיבלתי. עצם העובדה הזו לא אומרת שום דבר לגביי היחס שתקבלי ממני, זה הרי ברור לך שאני אוהבת אותך ולעולם אוהב אותך, רק זיכרי, זיכרי את אותם הרגעים, ליאת.