לך....
כבר ימים שאני ככה, מודאגת, חוששת, לא כל כך מוצאת את עצמי, לעיתים חסרת סבלנות, יש ימים שרוצה להיכנס למיטה ולא לצאת, מנסה להרים את עצמי, כל כך מותשת, כל כך כואבת... גם הדבר שאני כל כך אוהבת לעשות, גם הביטחון שהיה לי - עזב אותי. ואת.... עומדת לידי, תומכת, מקשיבה, לפעמים מזדהה ונחלשת כמוני, ובאחת מתחזקת כשרואה אותי (ואומרת "את התרופה שלי"), רוצה שתדעי שאני משתדלת לא ליפול, ובמקום להרשות לעצמי לשקוע אל הכאב, אני מנסה לא רק לצוף, אלא גם ללמוד לשחות, לגעת בדברים שתמיד חששתי מפניהם, ובטוחה שמכאן רק אצמח, רק סבלנות..... (אין לי הרבה מזה) תודה לך אשה מדהימה שלי, תודה שאת נמצאת לידי, מכילה ומקבלת גם את השעות הקשות שלי, גם את זה שאני מותשת ונרדמת כל יום מוקדם לצידך, תודה שאת רואה בי את כל הטוב שלא תמיד כולם רואים. אני אוהבת אותך!